ראשון - שלישי 18:50

בן-גוריון לא ידע: האם ראש הממשלה הראשון היה שמח להתעורר לישראל 2016?

לכבוד יום הולדתה ה-68 של מדינת ישראל, כותב שי גולדן על הדברים שהיו מפתיעים את בן-גוריון לו היה חי כיום: מקפקא ועד קופיקו, מהדיסק און קי ועד בר רפאלי

  • שתפו את החברים -

לפני שישים ושמונה שנים, באחר הצהריים ההוא, כשדויד בן-גוריון הצהיר שבארץ ישראל קם העם היהודי, הוא לא ידע שיום אחד יפרסמו תמונה של ראש ממשלה ישראלי, או של נשיא, במדי קצין אס.אס. הוא לא ידע גם שיום אחד, ראש ממשלה יישב בכלא. וגם נשיא. וגם שר פנים. וגם שר אוצר. הוא גם לא ידע שנילחם שמונה מלחמות, אולי תשע (תלוי איזה מהמבצעים אתם סופרים). והוא גם לא ידע שנצא תיקו בשתי מלחמות, ובאחת כמעט נפסיד ועדיין נמשיך להיות כאן, למרות הכל.
 
הוא לא ידע שמיליון איש יצעדו ברחוב וידרשו צדק חברתי, ושש שנים לאחר מכן הרחובות יהיו ריקים, מצדק ומצועדים. הוא גם לא ידע שנעפיל למונדיאל רק פעם אחת, שנצמיח שישה חתני פרס נובל, שנמציא תוכנת ניווט המבוססת על חכמת ההמונים, ושנהיה על המפה במבטא אמריקאי מיומן. הוא לא ידע שיהיו לנו (לפי פרסומים זרים) מאה וחמישים פצצות אטום, ושצה״ל הקטן שהוא הקים יהיה אחד מעשרת הצבאות החזקים בעולם. הוא לא ידע שנמציא את טפטפות המים, וגם לא חזה את המצאת הדיסק און קי. 

 
בן-גוריון לא ידע; הוא לא ידע. איור: הילי רותם
בן גוריון לא ידע; הוא לא ידע. איור: הילי רותם
 

הוא לא ידע שנעלה לכותל לשים פתקים. הוא לא ידע שנתנחל. כשהוא הכריז על הקמת המדינה, היינו כאן שלוש מאות וחמישים אלף יהודים בלבד; פחות ממספר המתיישבים היהודים היום מחוץ לגבולות הקו הירוק. הוא גם לא ידע שנהיה שמונה מיליון וקצת ישראלים, מתוכם למעלה ממיליון ערבים ומיליון חרדים. הוא לא ידע שיכריזו על חרם כנגד מוצרים ישראלים במרכולים בעולם, ויסמנו אותם כדי שאנשים ידעו מה לא לקנות. 
 
הוא לא ידע שתהיה כאן שרת תרבות שלא תדע את ההבדל בין קפקא לקופיקו. הוא לא ידע שמרבית תלמידי בית הספר התיכון בישראל ידעו הרבה יותר על פועלו של שי חי מאשר על פועלו שלו, של בן-גוריון. הוא לא ידע שבר רפאלי תהיה על השער של "ספורטס אילוסטרייטד", ושגל גדות תהיה וונדר וומן. 
 
הוא לא ידע אף אחד מהדברים האלה אז. אבל דבר אחד הוא ידע, ועל זה אני מוכן לחתום: שישים ושמונה שנים אחרי שהכריז על הקמת המדינה, תעמוד כאן, בארץ ישראל הזאת, מדינת ישראל. מסובכת, משוגעת, מסוכסכת ומאד לא רגועה. אבל לעזאזל, שרירה וקיימת. מדינה ליהודים בארץ ישראל. ובינינו, זה הדבר היחיד שבשבילו שווה היה להתעורר בבוקר, אם אתה דויד בן-גוריון. 
 
אני בטוח שבדרכו הרוטנת, והמאד ביקורתית, הזקן החכם הזה מחייך לו שם למעלה. וכל עוד אנחנו כאן, אי אפשר יהיה למחוק לו את החיוך מהפרצוף. לעולם.
 
  • שתפו את החברים -