פיקוד העורף התרעה במרחב

חשבון נפש להורות

10 דברים שאני צריכה לשפר לקראת השנה החדשה

ליאת עיני 21/12/13 22:00



שנה חדשה היא הזדמנות טובה בשבילי לעשות חשבון נפש וסיכום שנה (עוד אחד מיני רבים שמתקיימים גם ביום הולדת, בשנה אזרחית וביום הנישואים). ביום-יום אני פועלת על חצי אוטומט ולפעמים עושה טעויות בדרך אבל ממשיכה הלאה. הגיע הזמן לעצור ולבדוק מה קורה עם ההורות שלי.

הנה 10 דברים שאני רוצה לשפר בשנה הבאה עלינו לטובה: 

1. בישולים - אתם מכירים את האמהות האלה שתמיד מכינות ארוחות מעולות תוך דקות? אלו שתמיד יש אצלן ריח טוב של בישולים והילדים רק רוצים עוד? אז אני לא כזאת. אוכל אף פעם לא היה עניין מבחינתי, ואם לא הייתי מכירה את בעלי שנולד עם כישרון מלידה לבישול כנראה הייתי מסיימת את חיי עם טוסט וחביתה. הגיע הזמן להתחיל ללמוד איך "להעמיד סירים", להכין רטבים טעימים ובכלל לאהוב את המטבח.
 

2. זמן איכות - כל יועץ לענייני משפחה ממליץ להקדיש לכל ילד זמן איכות בנפרד לפחות פעם בשבוע. בפעמים הספורות שעשיתי את זה עם כל אחת מהבנות כל כך נהננו. לא הייתי צריכה לדאוג לחלוקת קשב והיה פשוט כיף. באחת הפעמים אחת הבנות אפילו אמרה שזה היום המאושר בחייה, ולא שעשינו איזה משהו מיוחד, אלא סיבוב בשכונה וישיבה בבית קפה. תכננתי להכניס את זה לשגרת חיינו אבל איכשהו זה לא קרה. השנה אשתדל להתעקש על זה.
 

3. סדר - כמה פעמים אפשר לבקש לסדר את השולחן בחדר? השנה אני רוצה למצוא את הנוסחה לחדר מסודר מבלי שאצטרך לבקש, להסביר, לדרוש ולאיים. מתלבטת אם לנסות בגישת ההתעלמות ושזה יבוא מהבנות, אבל יש לי תחושת בטן חזקה שזה לא יקרה. הן פשוט לא רואות את הבלאגן. אני שומעת את עצמי במשפטי הורות קלאסיים כמו "אין משרתים בבית הזה", "הגמדים לא פה" ועוד כל מיני אימרות שבעיקר נזרקות לחלל הבית שוב ושוב. הגיע הזמן לשנות גישה. 

 

תמונה גדולה

שם הפריט: אמא ובנות
קוד זיהוי:191831
הגיע הזמן לעצור ולבדוק מה קורה עם ההורות שלי
 
 


4. עצמאות - הבנות כבר בבית ספר יסודי ועדיין אני מרגישה צורך ללוות אותן לכל מקום, להיות לידן בכל הזדמנות ובאופן כללי רוצה לראות אותן ברדיוס שלי. אני מבינה שחלק מהעניין הזה שנקרא הורות הוא לדעת לשחרר. זה לא שאני לא סומכת עליהן, אני פשוט לא סומכת על הנהגים הפזיזים, האנשים המסוכנים שקוראים עליהם בחדשות. טוב, נו, השנה אשתדל לחשוב חיובי ולשחרר קצת.
 

5. חוש הומור - אומרים שהצחוק בריא, אז למה אני כל כך רצינית? מחקרים מראים שילדים צוחקים בממוצע 400 פעמים ביום ומבוגרים צוחקים רק 15 פעמים. מה קורה לנו במהלך הדרך? השנה אני רוצה לצחוק יותר. לא סתם חיוכים עייפים אלא צחוק מכל הלב.
 

6. קלילות - הכול אצלי מאוד מסודר. ברור מתי הולכים לישון, מה אוכלים ובעיקר מה לא אוכלים, כמה זמן רואים טלוויזיה ועוד כל מיני חוקים של הורים, כדי לשמור על סוג של שפיות. השנה אני רוצה קצת, טיפה, להיות יותר קלילה. השכנים שלי יכולים להירגע, מסיבות אל תוך הלילה לא יהיו אצלנו בבית אבל עצם זה שאני חושבת על העניין, זה כבר משהו, לא? 
 

7. סבלנות - הייתי רוצה להאמין שחוסר הסבלנות שלי קשור למצבים כמו עייפות, רעב או לחץ בעבודה, אבל לכבוד השנה החדשה הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו - יש לי פתיל די קצר. השנה אני אלמד לספור בלב עד שלוש, עד עשר או עד כמה שצריך. לא בטוחה שתמיד זה יעבוד אבל לפחות אנסה.
 

8. סוף היום - אני בנאדם של בוקר, והמשמעות היא שלקראת שמונה בערב הכוח שלי מגיע לקיצו והסבלנות די נגמרת, שלא לומר נגמרת לגמרי. אין לי פתרון קסם לעניין הזה, אבל כשממש אין לי כוח אני מנסה לדמיין כאילו יש מצלמות בבית שלי וכל האנשים יכולים לראות איך אני מתנהגת (סוג של סופר נני, רק בלעדיה), ולא תאמינו, זה עובד פלאים. כנראה הכול באמת בראש. אכניס יותר את המצלמות המדומות אלי הביתה. 
 

9. שיפוטיות - אני מסתכלת על אמהות אחרות ותוהה איזה אמהות הן. בוחנת מה הן עושות טוב ומה פחות טוב וממהרת לשים עליהן תגיות. מכיוון שברור לגמרי שאין דבר כזה אמא לא טובה, וכל הילדים (אני מקווה) אוהבים את אמא שלהן כמו שהיא, אנסה להיפטר מהמנהג המיותר הזה.
 

10. קבלה - בגדול אני חושבת שאני אמא די טובה אבל אני לא מוותרת לעצמי אף פעם. זה די מתיש לחיות ככה כל יום עם הפקת לקחים שלא מסתיימת לעולם. השנה, במקביל לכל השידרוגים בהורות שלי, אקבל את העובדה שאני עושה את הכי טובה שאני יכולה.


שנה טובה!