פיקוד העורף התרעה במרחב

חופש גדול: אמא מפתיעה

הבנות התבקשו לכתוב כל מה שהן רוצות לעשות בחופש-הגדול. התוצאות מעניינות

ליאת עיני 14/08/13 21:00



טיפות של צבעי גואש מטפטפות על הרצפה, הילדה מנסה בכל כוחה להעביר את יצירת המופת מהחדר להתייבש במרפסת ומשאירה עקבות צבעוניות בדרך. כל מה שבא לי לעשות עכשיו הוא לצרוח בקולי קולות "מה חשבת לעצמך? למה לא ביקשת עזרה? הרי אמרתי לשים לב", אבל אני נושמת כמו שמלמדים בסדנאות מדיטציה או יוגה ואומרת לאמנית בת הרבע לעשר לקחת סמרטוט ולהתחיל לנקות.

תוך דקה באמת הכול היה נקי ואני הבנתי שכל הצרחות האלה שרצו לי בראש היו מיותרות לגמרי, אבל אני מודה- יש לי קטע עם צבעי גואש. מצידי זו המצאה מיותרת לגמרי. אני יודעת שילדים אוהבים להחזיק מכחול ביד והציור גורם להם להיות יצירתיים ולהרגיש חופשיים, אבל בפעמים הספורות שאני מרשה להכניס גואש הביתה לוקח לי עוד כמה ימים עד שאני מרשה לפתוח את הצבעים (כנראה שאני צריכה הכנה נפשית), וכשכבר מגיע הרגע לצייר אני מקווה שזה יסתיים כמה שיותר מהר עם כמה שפחות לכלוך.

צבעי הגואש לא היו נכנסים גם הפעם לביתי אבל בתחילת החופש הגדול בדקתי כמה ימים יש, כאילו משהו משתנה כל שנה (אני לא מחשיבה את השלושה ימים ש"נתנו" לנו בסוף אוגוסט), ממש כמו שכל קיץ אנשים מופתעים שחם פה, ככה גם אני הופתעתי. אני לא אוהבת אירועים עם הרבה אנשים ובעיקר עם הרבה ילדים, אני גם לא אוהבת שחם לי. במילים אחרונות, ממש כמו אריק איינשטיין, אני אוהבת להיות בבית. לשמחתי, הבנות שלי די בראש שלי בקטע הזה אבל צריך להעביר כמה שבועות ולכן התקבלה ההחלטה המשמחת למצוא פעילויות ביתיות ומדי פעם לצאת לשאוף אוויר.

 

תמונה גדולה

שם הפריט: צבעי גואש
קוד זיהוי:189689
?"פרויקט החופש שלנו - "אמא, מה עובר עלייך
 

ביקשתי מכל ילדה לקחת דף ולכתוב את כל הדברים שהיא הייתה רוצה לעשות בחופש. בהתחלה הן כתבו רעיונות חביבים כמו לאפות עוגיות או ללכת לסרט, אבל אז ביקשתי מהן לכתוב דברים שהן חושבות שלעולם לא אסכים לעשות. גם אני לקחתי דף והחלטתי להתפרע עם הרעיונות. ביום-יום יש אצלנו בבית גבולות מאוד ברורים לגבי אוכל, זמן מסכים, זמן שינה ובכלל מה מותר ומה אסור, לכן החלטתי שפעם בשנה מותר ואפילו רצוי לפרוץ את הגבולות. רציתי שהחופש יהיו להן חוויות שהן לא ישכחו.

איחדנו את הרשימות שכתבנו ולמרבה ההפתעה הרשימה שלי הייתה הכי "נועזת". הבנות הסתכלו עלי במבט המום וכך נוצר השם של פרויקט החופש שלנו - "אמא, מה עובר עלייך?".

דוגמאות לחמש מהפעילויות שיהיו אצלנו בבית (על חלקן כבר סימנו וי):

1. יום אכילת ממתקים וחטיפים ללא הגבלה - ברגע שהבנות שמעו על הסעיף הזה הן הסתכלו אחת על השניה ולא האמינו שזה קורה להן. הילדות האלה מקבלות שטיפות מוח יומיומיות על כמה חשוב לאכול בריא ועניין הממתקים מאוד מוגבל אצלנו, לכן היה לי חשוב פעם אחת לתת להן יד חופשית, וגם סיקרן אותי לדעת כמה באמת הן יכולות לאכול. הלכנו אתמול לסופר וביקשתי מהן שיבחרו כל העולה על דעתן. האחת חזרה עם שקית מלאה, השניה מצאה ממתק שאף פעם אני לא מרשה לה (בובה ובתוכה השילוב המנצח של סוכריות דביקות ומסטיקים), אבל דאגה לסכם עם אחותה שהן יהיו בשותף בהכול. יום הממתקים מתוכנן לשבוע הבא ובסתר ליבי אני מקווה שאחרי חטיף וחצי יימאס להן או שהן יאכלו כל כך הרבה ג'אנק עד שתכאב להן הבטן ולעולם הן לא ירצו לשמוע יותר על חטיפים (אופטימית משהו).

2. על אותו הרעיון של הממתקים נקבע גם יום של טלוויזיה ללא הגבלה. תוהה אם יימאס להן בשלב מסוים...

3. פיקניק בחוץ - הפעילות הזאת בוצעה ואפילו בהצלחה, לכן החלטנו שנעשה אותה אחת לשבועיים (ביום שהעוזרת מגיעה צריך לצאת מהבית). הלכנו לסופר, קנינו מצרכים ועשינו פיקניק בחורשה. למרות שנראה כי אני יודעת עליהן הכול, שינוי אווירה עשה טוב לכולנו וגם השיחות היו בהתאם.

4. משחקי תפקידים בבית - הן האמהות ואני הילדה. זו פעילויות שאני מחכה לה במיוחד. יהיה נחמד לשמוע איך אני מדברת ומתנהגת דרך העיניים שלהן. במחשבה שניה, אולי גם אגלה דברים לא כל כך נעימים.

5. יום ניסויים - לא מתה בכלל על הרעיון, דומה קצת לסעיף הגואש שמביא לי סעיף, אבל החלטתי לזרום עם החופש הזה, מקווה לשרוד כדי שאוכל לספר איך היה.