פיקוד העורף התרעה במרחב

שוויון זכויות בגיל 7

הילדה רצתה לשחק כדורגל עם הבנים אבל אחד האבות חשב שהיא לא מתאימה...

ליאת עיני 08/07/13 21:00



הילדה רצתה לשחק כדורגל עם הבנים אבל אחד האבות חשב שהיא לא מתאימה. היא קיבלה שיעור ראשון, מוקדם מדי, באפליה מגדרית

הבת שלי אוהבת לשחק כדורגל. היא מחכה בקוצר רוח להפסקה הגדולה בבית הספר ורצה עם הבנים למגרש. יש לה בבית שלושה כדורים וכמעט כל אחר צהריים היא יורדת לגינה וחוזרת הביתה בערב אחרי שהיא נלחמה בכל כוחה להבקיע גול ולנצח. אני מסתכלת עליה ומתמוגגת, שמחה שהיא לא הולכת עם הזרם של משחקי הברביות והאיפור, ועושה את מה שהיא אוהבת.

הבנים צירפו אותה בשמחה למשחקי הכדורגל שלהם ומהר מאוד היא כבר הייתה אחת מהחבר'ה. אבל השבוע היא חזרה הביתה מהגינה עם פרצוף עצוב. מתברר שאבא חוצפן של אחד הבנים חשב שילדה לא צריכה לשחק כדורגל. הוא אמר לה לשבת בצד ואם אחד הבנים ייפצע היא תחליף אותו. לא פשוט בכלל להסביר לילדה תמימה בת 7 על העולם הלא שוויוני והלא תמיד צודק שהיא חיה בו. אבא שלה ואני מחנכים אותה על פי האמונה שהכול אפשרי ושהיא תצליח בכל דבר שתרצה אם היא תשקיע ותהיה טובה. לצערי, ככל שהיא תתבגר היא תבין שזה לא בדיוק כך.

למרות שכמעט בכל סיטואציה אני מוצאת דרך לעודד אותה ולגרום לה להסתכל על הדברים החיוביים, הפעם נשארתי חסרת מילים. מהר מאוד עשיתי סיעור מוחות עם עצמי והסברתי לה שאנשים מסוימים חושבים שיש הבדל בין בנים לבנות אבל לא צריך להתייחס אליהם. לא יודעת אם ההסבר היה כל כך מדויק אבל זה מה שיצא באותו הרגע, וכמובן שהצטערתי מאוד שלא נכחתי באותה סיטואציה כדי להעמיד את אותו אבא במקומו. 

 

תמונה גדולה

שם הפריט: ילדה משחקת כדורגל
קוד זיהוי:186807
שיעור ראשון באפליה מגדרית
 


גם אני בתור ילדה שיחקתי כדורגל עם הבנים עד שיום אחד הבנות עשו עלי חרם כואב מאוד, ומאותו רגע הבנתי שלעולם יש חוקים משלו. יש בנים ויש בנות. בצבא עדיין האמנתי שאין דבר שהם יכולים לעשות ואני לא. שירתי עם בנים, רצתי במסעות וחשבתי שהשמיים הם הגבול. אבל אז השתחררתי והגעתי לעולם חדש שנקרא שוק העבודה- יש לו כללים מאד ברורים, גם אם הם לא נאמרים במילים.

הקמתי משפחה ופתאום בראיונות עבודה נשאלתי שוב ושוב על הסידור שיש לי עם הבנות ומה יהיה אם הן יהיו חולות. בשלב מסוים ובהתייעצות עם חברה שהיא מנהלת משאבי אנוש, הורדתי מקורות החיים שלי את השורה שאני הכי גאה בה בעולם - נשואה+2. בוסים מעדיפים נשים צעירות ורווקות או גברים נשואים ומיושבים, כי להם לא נופלת המקלדת בשלוש ורבע.

הלוואי שהבת שלי תגדל לעולם שוויוני יותר, אבל זה בערך כמו לחשוב שעד הגיוס שלה כבר לא נזדקק לצבא. הפערים בחברה עדיין גדולים מאוד ואמנם יש פריצות דרך יפות אבל עוד יש כל כך הרבה עבודה. אני מצפה ליום בו נשים לא יצטרכו להתנצל בראיונות עבודה על היותן אמהות שרוצות להיות עם ילדיהם אחר הצהריים, ושלא רק אבות גרושים יצאו פעמיים בשבוע מוקדם מהעבודה. יהיה לגיטימי לראות נשים בעמדות מפתח בצבא, במקומות עבודה ובכל מקום שהן יבחרו. יתייחסו לספורטאיות כמו לספורטאים ויהיה טבעי שבנות יכולות לשחק כדורגל ואפילו להיות אלופות (כמו הבת שלי!).

ולאבא שאמר לבתי לשבת בצד, אני לא כועסת עליך, אלא קצת מרחמת עליך. כנראה גדלת בבית בו ברור לגמרי מהי חלוקת התפקידים בין המינים וזה מה שאתה יודע ומכיר. הנחמה שלי היא שקצת התקדמנו אבל לצערי הדרך עוד ארוכה, ולנו כהורים יש תפקיד חשוב ביותר לתת להם, ובעיקר להן, את הכוח והאמונה לפרוץ גבולות, להאמין ביכולותיהן, להתעלם מהערות של "חכמולוגים" ולדעת איך להעמיד במקום את מי שצריך, לדרוש את מה שמגיע להן ובעיקר לדעת שהכול אפשרי.