פיקוד העורף התרעה במרחב

מתחילה דיאטה? שימי לב לדימוי שלך

נמנעת מהגלידה? הבעת ביקורת כלפי הילד? זהירות! הנה כמה כללי התנהגות

עלינה סגל 22/02/15 22:00



טוב אז החלטת להתחיל תהליך של ירידה במשקל, הבת המתבגרת מתלוננת קצת על ה"צדדים" או על חלק אחר מגופה. איך עושים ולא מזיקים? מה אומרים ואיזה מודל מהווים? מן הטבעי הוא אם נרצה ואם קצת לא, במיוחד כשאנחנו לא כל כך צודקים או פשוט טועים, שאנחנו המודל והמורה לחיים של ילדינו בכל התחומים. מדהים לשמוע לפעמים באיזו רזולוציה הילדים רואים אותנו. אין דבר שהם מפספסים. מילולית, בשפת הגוף, הבעות הפנים, תנועות לא מודעות, גוון הקול בטלפון, בקיצור מולם אנחנו שקופים לחלוטין, הרבה יותר מאשר מול מבוגרים. הם קולטים הכול ובדיוק מיקרוסקופי, ברזולוציה של MRI, את רוח הדברים.

נכון הדבר במיוחד בכל מה שקשור לגוף ולמשקל. ולמען אפליה מתקנת ושיווין בנטל, מדובר בשני ההורים, גם באם וגם באב. כל מה שנחשוב, נגיד, נרמוז או נעשה, נרשם במוחם גם אם לא במודעות מלאה. אז נגיד שאחד ההורים ורק לצורך ניסוח הדברים בלשון נקבה, ניקח את האם לדוגמא, מתחילה בדיאטת הרזייה. מה הן המלכודות שבלי לדעת יכולות להוות יריית הפתיחה לחשיבה לא בריאה?
 

תמונה גדולה

שם הפריט: המשפחה שלך
קוד זיהוי:214725
מאוכל נהנים. האוכל אינו אויב ששולח טילים
 


ריכזנו כמה כללים בסיסיים, הינה מתחילים:

דבר ראשון- "אל תסתירי ואל תצהירי". מה הכוונה? אל תצאי בהצהרות בסגנון  "ממחר דיאטה!", זה נשמע כמו הכרזת מלחמה... וזו לא הכוונה. מאידך אל תסתירי את השינוי שאת עושה בתזונה. הסבירי שהחלטת להקפיד על תזונה בריאה ונכונה, שירידה במשקל היא "תופעת לוואי" לאכילה יותר מיטיבה, אך היא איננה מהות או מרכז החיים.
 
שנית-  "נוקשות מול גמישות": הימנעי מדיאטה נוקשה המכילה רק מוצרים דיאטטיים, דלי שומן וספירת קלוריות קפדנית. תסגלי הרגלי אכילה בריאים וגמישים, פעם לחם קל/מלא ופעם רגיל, פעם אוכלים פיצה או גלידה עם הילדים, פופקורן בקולנוע הוא חלק מהבילוי והכי חשוב, אחר כך לא מתייסרים. "אוף, חרגתי/ חטאתי/פשעתי ..." ועוד הצלפות כאלו ואחרות נותנות דוגמא אישית של אשמה שאיננה במקומה. חשוב להראות לכל הסובבים  שאכילה מונוטונית ומשעממת אינה יכולה להיות אורח חיים.

שלישית- מעבירים מסר שמאוכל נהנים. האוכל אינו אויב ששולח טילים. הוא לגיטימי, כייפי, מהנה ויחד עם זאת הוא אינו "במקום". הוא אינו תחליף לשיתוף, שיחה, או סתם מילה טובה.

ובמקום הרביעי במצעד כללי האצבע ההכרחיים- תמנעי מביטויים שליליים כלפי גופך או גופם של אחרים. הערות ביקורת כלפי עודף משקל, בכל הרמות ובכל הגילאים והערות הערצה והערכה על כאלו שרזים נותנים מסר חד ומאד ברור – להיות רזה זה מאד!! חשוב. מכאן המרחק לפתח הפרעה בדימוי הגוף, ובהדרגה אולי גם הפרעת אכילה, הינו ממש זעום. 

אז לפני שמתחילים קחו בחשבון את הכללים, מתינות גמישות והנאה. ולגבי הביקורתיות, אם חשבתן שזה מניע לשינוי אז מחקרים מראים שאכן זה כך, אבל בכיוון הלא רצוי... אז אנא הימנעו.


* הכותבת, עלינה סגל, היא דיאטנית קלינית ורפואית מומחית לטיפול בהפרעות אכילה.