פיקוד העורף התרעה במרחב

הפחדה לא מונעת השמנה

כמה פעמים שמעתם "אם תאכלי את זה תשמיני"? כך יוצרים סביבת אכילה בריאה

עלינה סגל 22/02/15 22:00



בעשור האחרון ההשמנה בארץ ובעולם עולה בהתמדה. שוב ושוב מתראיינים מומחים ומופיעות כותרות המגדירות את ההשמנה כ"מגפה".  התחלואה הנלווית, המשמעות העצומה בהקשר האסתטי והסטיגמות או הדעות הקדומות סביב ילד או אדם שמן, מחזקות ומתחזקות את ההתעניינות בנושא לפחות כמו מצוקת הדיור,יוקר המחייה, ומי ירכיב את הממשלה הבאה.

לא מזמן פורסמה כתבה גדולה בעיתון כלכלי על "מחיר ההשמנה בעולם כמעט כמו מחיר העישון והמלחמות". העלות העולמית של השמנת יתר נעמדה ב- 2.8% מהתוצר הכלכלי העולמי. בהנחה שהמספרים אכן אמיתיים, הם בעיניי בעיקר אימתיים. כלומר מצטרפים למסע ההפחדה כנגד ההשמנה! הקו הדק שבין למנוע לבין להפחיד נחצה מזמן. הפחדה מעולם לא הייתה יעילה במניעה. היא רגעית, חולפת ובעיקר מזיקה. מי שמתמודד עם עודף משקל יודע היטב, כי אכילה היא הרבה יותר מורכבת ממשמעת עצמית, כוח רצון או תיאבון מוגבר.
 

תמונה גדולה

שם הפריט: השמנה
קוד זיהוי:212946
 


קיימת שונות גדולה בין אנשים, הן ב"משקל הטבעי" והן במידת הרעב והשובע של גופם.יש אנשים השוכחים לאכול, ויש כאלו שאלו ששוכחים נראים להם כאילו הגיעו ממאדים. לאחרונה הופץ ע"י גופים במערכת הבריאות בארה"ב, ה"מלכה הבלתי מעורערת של ההשמנה העולמית" באמצעות הרשתות החברתיות, "מדריך לשיחה בריאה בתוך הבית וסביב שולחן האכילה". דהיינו, לקסיקון אכילה בריאה. הוא נועד להפחית את האשמה והבושה, וכמובן למנוע הפרעות אכילה. היות והוא פשוט וידידותי, בחרנו להביא אותו כלשונו לשימושכם כדי לאפשר אווירה בריאה ולא "מרעילה".

אז ככה: 

1. הימנעו מאמירות ביקורתית, כגון: "אם תאכל את זה תשמין..." או " את לא צריכה את זה...". זה יוצר מיד התנגדות, גם אם הכוונה טובה.

2.  אין אוכל "טוב" ואוכל "רע". המזון הוא נטרלי. הכמות היא התורמת או הגורעת לבריאות ולמשקל. אף אחד לא השמין מפרוסת עוגה אחת לפעמים!

3. הערות על הכמות שנאכלת, כגון: "אני לא מאמינה שאת/ה רוצה עוד..." נותנות את החוויה של הגזמה וגורמות לבושה, אשמה שבתורה רק משמינה. אפשר לשאול "האם את/ה רעב/ה? כי אם כן, אז תוספת מוגדרת ומעט המתנה יעזרו הרבה יותר.

4. אל תחברו בין אכילה לבין פעילות גופנית ביום למחרת. משפט כגון: "בשביל החמין הזה מחר אצטרך לסבול שעתיים על ההליכון" מבסס התנהגות "מפצה". הבחירה בפעילות גופנית היא מתוך ההכרה בחשיבות ולא קיזוז קלוריות אין סופי.

5. ההמלצה האחרונה על פי ארגוני הבריאות האמריקאים היא "להתמקד בעיקר ולא בטפל" בזמן האכילה. כלומר, בשיחה ובאנשים ולא בצלחתם.
 

ולנו רק נותר "לתלות על המקרר" ולהשתמש כמה שיותר.
 
 

* הכותבת, עלינה סגל, היא דיאטנית קלינית ורפואית מומחית לטיפול בהפרעות אכילה.