פיקוד העורף התרעה במרחב

יש דבר כזה בריא מדי?

הימנעות ממוצרים תעשייתיים, טבעונות וניקוי רעלים- מתי בריאות הופכת לבעיה?

עלינה סגל 04/02/15 22:00



בעידן שבו אנו חיים, תפקיד התזונה בשמירה על הבריאות הוא נושא חשוב ומרכזי. תוכניות וכתבות רבות עוסקות בנושא, אנשי מקצוע מסבירים השכם וערב עד כמה התזונה תורמת או גורעת לתוחלת החיים ובכל שיחת סלון עניין האכילה, או אם לצטט נכון, "שמעתי שזרעיי צ'ייה מונעים סרטן..." רלוונטי ומעורר הקשבה. אף אחד לא מרים גבה בפליאה כאשר בחור או בחורה בגילאי העשרים מצהירים קבל עם ועדה כי הם מקפידים על תזונה בריאה. בזמני זה היה מוזר, כיום זה מעיד על מודעות גבוהה.

זו אולי גם הסיבה שהתעסקות יתרה באכילה ובמזון בריא, או בשם המדעי "אורטורקסיה נרבוזה " הינה תופעה מדאיגה, ההולכת וגוברת, ויחד עם זאת קשה לאיתור ואבחנה. מה הוא בעצם ההבדל בין- לאכול בריא כי זה חשוב- ובין מה שמוגדר "התעסקות בלתי פוסקת וטורדנית"? מה מאפיין מתי זה לא תקין ומה הן ההשלכות של התופעה? 
 

תמונה גדולה

שם הפריט: איכס על אוכל
קוד זיהוי:212533
החשש אינו מהשמנה, אלא שיש בגוף מאכל הגורם נזק
 


כמו תמיד, זה מתחיל בהדרגה: צמצום של מזון תעשייתי - שזה מבורך, אחר כך הוצאה מוחלטת מהתפריט של סוכר וגלוטן ללא שום הצדקה, בהמשך מעבר לצמחונות/טבעונות, מזונות אורגניים או אכילה של מזונות בצורתם המקורית, ללא בישול או אפייה. עד כאן, אין בכך לא נזק ולא סכנה, כל עוד האכילה מספקת, ללא צמצום קלורי ומכילה את כל הרכיבים החיוניים, אז מדובר רק בהוצאה כספית ובטרחה לא קטנה. הבעיה מתחילה כאשר מתחילים "לעבוד בזה" 3-4 שעות בימימה. מופיעה רתיעה וחרדה ממזון הנתפס כ"לא בריא". למשל, אם חלילה נכנסה לפה סופגנייה. החשש אינו מהשמנה, אלא מהעובדה שיש בגוף מאכל הגורם לנזק או למחלה.

בחירת המזון גוזלת זמן רב, קריאת הרכיבים שעל האריזה היא דקדקנית כמו חוזה לקניית דירה, מקומות הבילוי עם החברים מצטמצמים כי "לך תדע מה שמו בתוך המנה". בקיצור, מתפתחת חשיבה אין סופית וטורדנית. יש כאלו שירגישו צורך לעשות מדי פעם תפריט ל"ניקוי הגוף מרעלים" על מנת לחוש סוג של ניקיון והיטהרות. זה המקום להדגיש  שההמצאה שיש רעלים בגוף היא גאונית מבחינה שיווקית וטיפשית להחריד מבחינה רפואית. הגוף אף פעם לא מלוכלך או מכיל רעלים כי העיכול, הכליות והריאות עושים עבודה מצוינת ואין שום דיאטה בעולם המנקה את גוף במקומם.

אם נחזור ל"אכילה בריאה יתר על המידה" נמצא את עצמנו מתעסקים עם בעיה. התופעה קורית בכל גיל, מגיל העשרה ועד שנות ה-60, לפעמים לאחר גילוי של תסמונת או מחלה, אך זה רק הטריגר או "יריית הפתיחה." מתחתיה קיימים דפוסי חשיבה טורדניים והתנהגות כפייתית במעטפת של שמירה על הבריאות. ההתנהגות מקבלת לגיטימציה מסוימת מהסביבה וזו הסיבה שכל כך קשה לשכנע לקבל עזרה. זה הרי חשוב להיות בריא. אבל אם נצליח להראות שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים והעיסוק היומיומי הינו מוגזם ולא מידתי והנוקשות בחשיבה גובה מחיר יקר, אולי כך נביא לטיפול ולשיפור באיכות ולא רק בכמות של החיים.


* הכותבת, עלינה סגל, היא דיאטנית קלינית ורפואית מומחית לטיפול בהפרעות אכילה.