פיקוד העורף התרעה במרחב

תוהים איך זה שחנין זועבי עדיין בכנסת? התשובות בפנים

חברי הכנסת יכולים להגיד כמעט כל דבר, בשל החסינות. אבל יש עליה מגבלות, מהן? וכיצד כל מה שחברת הכנסת הכי פרובוקטורית במשכן עשתה – הוא חוקי לחלוטין?

  • שתפו את החברים -
נגן וידאו
 
תוהים איך זה שחנין זועבי עדיין בכנסת? לכל התשובות


חברת הכנסת חנין זועבי, הפרובוקטורית הגדולה ביותר בכנסת, האנטי-ציונית הגאה – עמדה בפני כמה ניסיונות הדחה – אבל נשארה בכנסת. איך זה קרה?

לפי החוק בישראל, אין אפשרות להדיח חבר כנסת בעקבות התבטאויות שונות, בשל החסינות, אבל יש מגבלות על החסינות העניינית, במידה ומתקיימת: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי; שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה; הסתה לגזענות בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני; תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים, בארץ או בחוץ לארץ.
בכל מקרה, אם יהיה חוק חדש שיאפשר הדחת חברי כנסת – הוא יהיה תקף רק על כל פעילות עתידית של חבר הכנסת ולא יפעל בדיעבד.

אבל מה קרה עד עכשיו? כולנו זוכרים את ההשתפות שלה על משט המרמרה, של ארגון IHH, שהוכרז כארגון טרור אסלאמי על ידי כמה מדינות. אלימות קשה הופגנה כלפי לוחמי שייטת 13 שהשתלטו על הספינה, ועשרה מהם נפצעו. תשעה מהפעילים הטורקים נהרגו ועשרים מהם נפצעו.  במליאה החליטו לשלול ממנה חלק מזכויותיה כחברת כנסת.
בהמשך, ועדת האתיקה של הכנסת החליטה להרחיקה מהכנסת, בעקבות השתתפותה במשט, למשך כשבועיים. היועמ"ש הורה על פתיחת חקירה – אבל אז התיק נסגר בשל הקושי להוכיח שהשתתפותה במשט היא אכן תמיכה בפועל במעשי טרור
כשהיא התבקשה לעזוב את המליאה, זה קרה – ואחרי שהיא תקפה את סדרנית הכנסת, ועדת האתיקה של הכנסת החליטה להרחיק אותה מהמליאה - ליום אחד.

אחרי רציחת שלושת הנערים אמרה זועבי כי לטענתה החוטפים "הם לא טרוריסטים" (בראיון לשרון גל ב-102FM). בעקבות הדברים המליצה המשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגדה, אך בסופו של דבר הוחלט שלא לפתוח בחקירה. לאחר מכן, קיבל היועמ"ש את המלצת המשטרה לפתוח בחקירה נוספת נגד זועבי, בחשד של הסתה, איומים והעלבת עובד ציבור, לאחר שצעקה בבית המשפט בנצרת על שוטרים ערבים.
זועבי הסכימה לעסקת טיעון שבמסגרתה הביעה התנצלות ונגזרו עליה שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של שלושת אלפים שקלים. במהלך מבצע צוק איתן, היא השתתפה בהפגנה בחיפה, ונאזקה לאחר שלדברי השוטרים היא תקפה אותם מילולית ופיזית. בעקבות הדברים שאמרה לשוטרים, ועדת האתיקה של הכנסת החליטה להשעותה לחצי שנה מוועדות הכנסת ומדיוני המליאה.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים - החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותה. נשיאת בית המשפט העליון נאור לא אישרה את ההחלטה, וכתבה בפסק הדין: "לא הוכח שיש באמירותיה ובמעשיה של זועבי כדי לשלול את מרכיבי הגרעיניים המינימאליים של מדינת ישראל כמדינה יהודית... השאיפה לכינונה של מדינת כל אזרחיה והחתירה לסיום הכיבוש, אין משמעותן בהכרח שלילה של יסודותיה היהודיים של מדינת ישראל".

על רקע גל הטרור, התראיינה זועבי לאתר המזוהה עם חמאס וקראה לאינתיפאדה אלימה: "על מאות אלפי מתפללים לעלות לאל-אקצא... אם יימשכו פיגועי היחידים ללא תמיכה עממית, הם ידעכו תוך כמה ימים, ולכן יציאת אלפים מבני העם תהפוך את האירועים הללו לאינתיפאדה אמיתית".
בעקבות דברים אלה דרש ראש הממשלה בנימין נתניהו מהיועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין לפתוח בחקירה פלילית נגדה בגין הסתה לאלימות.

בסוף חודש יוני האחרון, בעקבות חתימת הסכם הפיוס עם טורקיה, קראה זועבי בכנסת לחיילים שהשתתפו בפעולת המרמרה "רוצחים", ועוררה דרישה ציבורית להוצאתה מהכנסת. לפי דיווחים אחרונים, כמה חברי כנסת מנסים לגבש הצעת חוק שתאפשר להדיח אותה ממשכן הכנסת.

 
  • שתפו את החברים -