פיקוד העורף התרעה במרחב

כשהחלום להקים בית הופך לסיוט

עו"ד ורדית דמרי מדר על מציאות המשכנתאות בישראל

04/03/15 22:00



 

"לא כולם חייבים לקנות דירה" מכירים? ברור שכן. זוהי הייתה ועדיין המנטרה המרכזית של עיתונים כלכליים, קובעי מדיניות ודעת הציבור בשנים האחרונות.
ולמרות זאת, לא יכול להיות משפט יותר מנותק מהקונטקסט הישראלי וממציאות שוק הדיור בישראל עבור אוכלוסיות מהמעמד הבינוני נטול רשתות המגן המשפחתיות.
השאלה שצריכה להישאל אינה האם מדיניות זו מצדיקה אימוץ חברתי אלא מהם האלטרנטיבות לדירה בבעלות עבור אוכלוסיות אלו?
לשאלה זו אני יכולה להציע תשובה, די פשוטה האמת, "אין", "אין אלטרנטיבה".
אין צורך להכביר במילים על מצבו של שוק הדיור הציבורי בישראל או העדרו. נכון להיום רק משפחה לשלושה ילדים קטינים המקבלת קצבת הבטחת הכנסה במשך שנתיים (או השלמת הבטחת הכנסה במשך שנה) תהה זכאית לדיור ציבורי. מיעוט הפרויקטים של דיור בר השגה הופך אותו ללא רלוונטי, בהעדר בנייה של דירות להשכרה וללא פיקוח על שכר הדירה ממלא אפשרות זו הופכת לתיאורטית.
במילים אחרות, כאשר גובה השכירות גבוה ממחיר המשכנתא, כאשר אין אפשרות לשכור דירה ולהבטיח שכר דירה הגון לאורך זמן, דירה בבעלות נדמית כאופציה הריאלית והגיונית ביותר. יותר מכך, לעיתים רכישת דירה הינה המנוף הכלכלי היחיד בחייהם של אוכלוסיות מועטות הזדמנויות שכן אף הם יכולים ליהנות מעליית מחירי הדירות הקבועה שנמשכת יותר מעשור.
הבעיה מתחילה כאשר הסכום שמשפחה צריכה להחזיר כל חודש גבוה יותר משלושים אחוזים מההכנסה המשפחתית החודשית. השיטה הבנקאית מחד ויוקר המחייה מאידך הופכים את המשימה של עמידה בתשלומי המשכנתא שבדרך כלל רק הולכים וגדלים בהיבט של החזר חודשי למשימה בלתי אפשרית.

 

תמונה גדולה

שם הפריט: המערכת
קוד זיהוי:213860
כאשר משפחה מאבדת בית היא מפסידה יותר מאשר קורת הגג
 

 

דווקא בשל מציאות זו המעורבות הממשלתית המצומצמת נדמית כחסרת היגיון ולבטח חסרת אחריות.
תושבי ותושבות ישראל כבר רגילים למעורבות ממשלתית הולכת וקטנה בכל תחומי הרווחה והשירותים החברתיים אבל תחום זה אף חריג ביחס למציאות זו.
המדינה מפעילה באמצעות המפקח על הבנקים רגולציה על מתן הלוואות לדיור, אך יותר משזו נועדה להגן על רוכשי הדירות היא נועדה להגן על הבנקים במקרה של פגיעה בשוק הדיור. בנוסף מפעילה המדינה וועדה בין משרדית שנועדה לבחון אפשרויות להקל על חייבים בתשלומי משכנתא (לרוב באמצעות פריסת החוב לשנים נוספות) אך וועדה זו פתוחה רק למי שלקח הלוואה זכאות לדיור מהמדינה ויכולותיה מוגבלות ביותר. הוראת החוק המעניקה לאנשים המפונים מהבית דיור חלופי, חשובה אך מאפשרת למשפחה "לצוף" לכל היותר במשך שנה וחצי.

כך מוצאות עצמן משפחות נאלצות לפנות את דירת מגוריהם בשל חוסר יכולתם לעמוד בתשלומי המשכנתא ולחפש דירה בשכירות כאשר לעיתים רבות מידי גובה השכירות גבוהה מגובה המשכנתא שהיה על המשפחה לשלם.

כאשר משפחה מאבדת בית היא מפסידה יותר מאשר קורת הגג שלראשה. המחירים שהמשפחה משלמת הם עצומים, במיוחד לאחר שבעת המאבק על הבית מיצתה את כל הרשתות החברתיות והתמיכה המשפחתית שעמדה לרשותה.
באופן אבסורדי לחלוטין דווקא במצב זה יכולה להיות זכאית המשפחה לתמיכה מהמדינה.
אולי קצת מאוחר מידי.