פיקוד העורף התרעה במרחב

איפה הצדק?

עו"ד קרן שמש-פרלמוטר על הכפפת שיקולי הביטוח הלאומי לשיקולי משרד האוצר

04/03/15 22:00



מאמר מאת  עו"ד קרן שמש-פרלמוטר מנהלת איתך-מעכי משפטניות למען צדק חברתי

המוסד לביטוח לאומי הוקם על מנת לדאוג לבטחון הסוציאלי בישראל ולהבטיח הגנה כלכלית-חברתית לכל תושב/ת באמצעות תשלום מגוון רחב של גמלאות לקבוצות שונות באוכלוסייה. תפקידו הציבורי הנו לעמוד בחזית העשייה החברתית ; להשמיע את קולן של האוכלוסיות הנדחקות לשוליים הכלכליים-חברתיים ; להוות רשת בטחון סוציאלית לאנשים אשר נקלעו למשבר, לפעול למיצוי זכויות תושבי מדינה ודאגה לקיום חייהם בכבוד וללא מחסור.
כיום, נדמה כי בין החזון והמנדט של המוסד לביטוח לאומי לבין המציאות אין ולא כלום.
המוסד לביטוח לאומי נתפס על ידי אוכלוסיות הולכות וגדלות כגוף בירוקרטי מאיים, בו לא ניתן לקבל את הזכויות המינימאליות, בודאי ללא שכירת עו"ד ו/או גורם תיווך, וכי הוא יציב כל מכשול אפשרי טרם ייזכה בגימלה.

עמותת איתך-מעכי נותנת ייעוץ וליווי, למעלה מעשור, לנשים אשר אינן צולחות את מדיניות המוסד לביטוח לאומי ואשר זוכתן החוקתית לקיום בכבוד נרמסת. אנו פוגושות מאות נשים שחרף קריסתן הכלכלית לא מצליחות למצוא במוסד לביטוח לאומי כתובת ומזור.
חשוב לציין כי במערכת זאת נמצאים ונמצאות גם עובדות מסורות אשר רואות בעשייתן שליחות ואשר מסייעות לאלפי אנשים וכי גם הן כורעות תחת הנטל העמוס והקושי במילוי תפקידם. במידה רבה התפיסה הנאו-ליברלית המקשה על מבוטחי המוסד פוגעת גם בהם כעובדי ציבורי ותנאי העסקתם.
בעשור האחרון ישנו תהליך מדאיג של הכפפת השיקולים של המוסד לביטוח לאומי לשיקולי פקידות משרד האוצר. אמחיש זאת בארבע דוגמאות קצרות:

שלילת גימלאות קיום - עמותת איתך-מעכי הגישה שורה של עתירות כנגד מדיניות שלילת גימלאות קיום, בעיקר מנשים חד הוריות. בכל הפעמים האלה המוסד לביטוח לאומי התנגד נחרצות לכל שינוי אשר עשוי להקל על חייהן של נשים חד הוריית וחמור מכך, לאפשר להן לממש את זכויותיהן כחוק. כך למשל בעתירה שהגישה העמותה כנגד שלילית גימלת קיום לחד הוריות בגין שימוש ברכב, טען המוסד לביטוח לאומי כי לשיטתו כל מקבלת גימלת כיום אשר משתמשת ברכב מעלימה הכנסות. מלבד היותה טענה לא חוקתית היא מעידה על הלך המחשבה של המוסד כלפי מבוטחיו. מובן כי טענת המוסד נפסלה בבג"ץ ועתירתנו התקבלה. דוגמא חמורה לא פחות היא הרחבת המוסד לביטוח לאומי את הגדרת "הכנסה" לצורך חישוב שיעור וגובה הגימלה. בשנים האחרונות המוסד רואה אפילו בגמ"ח ותרומות של חברות עסקיות לאנשים במצוקה – כהכנסה שיש לחשב ולקזז משיעור הגימלה. מדאיגה עוד יותר המגמה של התנערות מאחריות מדינהת הרווחה והטלת קיום מינימאלי בכבוד על אחריות קרובי משפחה ו/או ראיה בכל תמיכה של קרובי משפחה כמספיקה למנוע קבלת גימלה.
אפילו החובה אשר הוטלה על המוסד לביטוח לאומי (גם זאת עקב עתירה של איתך מעכי), לקיים הליך שימוע טרם שלילת גימלה ולאפשר למקבלי הגימלה לפרוס את טענותיהם- אינה מתקיימת במלואה בכל סניפי המוסד.

מערך חקירות- מערך החקירות של המוסד לביטוח לאומי הלך וגדל עם השנים ולאחרונה אף הוקמה יחידת תיאום בין המוסד לבין היחידה המשטרתית הארצית למאבק בפשיעה כלכלית. יובהר, כי אין חולק שחובתו של המוסד לביטוח לאומי לבדוק ולוודא את הפרטים אשר מוסרים מבוטחיו, אך האופן בו בחר המוסד לעשות זאת אינו מידתי וסביר והוא צריך להדאיג כל אזרח במדינה שזכויות בסיסיות (כגון הזכות לפרטיות, לייצוג על ידי עו"ד, הליך הוגן ועוד) נרמסות כך כך בקלות.
חקירות המוסד נערכות ברובן המוחלט בביתהן של מקבלות הגימלה. הן כוללות חיפוש, תישאול, תצפיות, מעקב, חקירות שכנים ואיסוף "מידע מודיעיני" (מונח מאחוריו בדרך כלל פניה של גורם המסוכסך עם מקבלת הגימלה והמבקש שיבולע לה). כעניין שבשגרה חוקרי הביטוח הלאומי נוהגים להגיע ללא כל התראה מוקדמת, ופעמים רבות בשעות בוקר מוקדמות (החל מ- 6:00 בבוקר). זאת ועוד, חקירות המוסד כוללות כעניין שבשגרה סיור פולשני בכל חדרי הבית, בחיפוש אחר ראיות. כך למשל, כאשר יש חשד למגורים עם בן זוג חוקרי הומוסד פותחים ארונות ולעיתים קרובות מחפשים בכביסת מקבלת הגימלה כדי לחפש בגדים של גבר; מחפשים בשירותים כלי גילוח וכדומה. כמו כן, במסגרת החקירה מקבלת הגימלה נחקרת, ונלקחת ממנה הודעה במהלכה היא נשאלת ביחס לחשדות המיוחסות לה, באם זה מגורים עם בן זוג, נסיעה ברכב, או עבודה. ויובהר, חקירות מעין אלו, אשר כוללות חיפוש בביתם הפרטי של מקבלי הגימלה, נעשות ללא צו של בית משפט. החוקרים מודיעים למקבלת הגימלה כי היא מחויבת לשתף פעולה, ולענות על כל שאלותיהם, יהיו חודרניות ככל שיהיו, שכן אחרת תישלל גימלתה בשל אי-שיתוף פעולה- וזאת אף כי הנאמר בחקירה יכול להביא להגשת כתב אישום פלילי נגדה.


בירוקרטיה- המוסד לביטוח לאומי ידוע במנגנון הבירוקרטי המכביד על מיצוי זכויות: שעות קבלת קהל מוגבלות, מילוי טפסים בעברית בלבד, העדר ידוע אקטיבי של המוסד לביטוח לאומי את זכויות המבוטח, קבלת מכתבים לא ברורים כיצד ומדוע מחושב חוב למל"ל. כך למשל צמצום זמן הפקידות לקבל ולטפל במבוטחי המוסד הביאה להפסקת המענה הטלפוני בסניפים. כל תושבי מדינת ישראל, אינם יכולים עוד לפנות ישירות אל הפקיד המטפל בעניינם אלא למוקד טלפוני ארצי המופעל על ידי על ידי חברה פרטית. ויודגש כי אותם "נציגי שרות" לא מוסרים מידע טכני בלבד, אלא מעבירים מידע למבוטחים לגבי זכויותיהם והנחייתם כיצד לפעול על מנת להביא למימוש זכויות אלה. הם אינם פקידי המוסד, הם עוברים הכשרה קצרצרה, וכשירותם למתן מידע כאמור הינה מוגבלת ולעיתים אף שגויה.


עמדת הביטוח לאומי בסוגיות כלכליות כגון העלאת גיל פרישה לנשים אשר משמעתה מניעת קצבת זקנה מנשים בגיל 62-67 ואימוץ האינטרסים של משרד האוצר תוך זניחת טובת המבוטחות