פיקוד העורף התרעה במרחב

בחינות הבגרות – בחינה מחדש

נייר עמדה בנושא הבגרויות מאת הבלוג classroomz.wordpress.com

04/03/15 22:00



מאת הבלוג- classroomz.wordpress.com


אני גאה לפרסם כאן נייר עמדה שהייתי שותף לכתיבתו באותו קיץ של שנת 2011.

גאה שתרמתי את חלקי להצלחת הניסוי המכונן הידוע בשמו "וועדת החינוך של מאהל רוטשילד"

והרי לפניכם הדוח הראשון של הועדה שנכתב בעקבות כנס הבגרויות שנערך בגמינסיה הרצליה בחודש ספטמבר באותה שנה:

"ועדת החינוך של רוטשילד זיהתה בבחינות הבגרות נקודה ארכימדית אשר מעוררת אי נחת בציבור, דרכה אפשר להבין חלק גדול מבעיות מערכת החינוך ודרך בחינה מחדש של בחינות הבגרות להניע תהליך רחב של שינוי בעל השלכות מרחיקות לכת על איכות החינוך בישראל.

1. למה יש בחינות בגרות?

א. לשם הצבת נקודת סיום משמעותית המסמלת את סיום הלימודים ועמידה של התלמיד בכל דרישות.

ב. לשם הנחלת קאנון משותף לכל חלקי החברה הישראלית: 1. תכני ליבה תרבותיים משותפים (למשל לימודי היסטוריה, תנ"ך ואזרחות) 2. מיומנויות בסיסיות (למשל הבעה בכתב, ידע בשפות זרות, יכולת מתמטית)

ג. לשם בדיקת התאמה ומיון למסלולי הלימודים השונים במוסדות להשכלה גבוהה ובמקומות העבודה.

ד. לשם הערכת איכות הלמידה בבתי הספר השונים, ככלי לביקורת על בתי ספר ושיפורם.

2. אי נחת ציבורית – מה קורה בפועל?

בחינות הבגרות גורמות לשעבוד של מערכת החינוך כולה להכנה לבחינות הבגרות. מתן תמריץ שלילי לכל פעילות חינוכית שאינה משפיעה על ציוני בחינות הבגרות, כגון ערכים, תכנים או מיומנויות שאינם נכללים בחומר לבחינות הבגרות.
בחינות הבגרות גורמות לשיטוח ורידוד של התכנים כדי שאפשר יהיה לקיים עליהם בחינה.
בחינות הבגרות גורמות לפגיעה במעמד המורה, שהופך ממורה ומחנך למוסר תכנים טכני וחסר אוטונומיה.
בחינות הבגרות גורמות ליתרון לתלמידים שיכולים לממן שיעורים פרטיים, קניית ספרות עזר ולימוד נוסף במסגרות הכנה מיוחדות, נותן יתרון לאוכלוסיות חזקות ופוגע בחלשות.
קיום בחינות מיון והערכה החל מכיתות בית הספר היסודי מעודד הנשרת תלמידים שעלולים להוריד את ממוצעי הציונים. התלמידים "הופכים למספרים" ומפסיקים להיות אנשים שלמים בעלי יכולות וחוזקות מגוונות.
אף שציון מספרי אינו יכול להעיד על תהליכים חשיבתיים, מתמקדת המערכת באופן בלעדי בציון המספרי הסופי. סטנדרטיזציה כוזבת יוצרת מצג שווא של אובייקטיביות אך זהו אובייקטיביות הנחווית כשרירותיות.
מתקבעת תפיסה מעוותת של מהות הלמידה וההערכה וכתוצאה מכך, תרבות של שקר, החל מרמאות בבחינות, דרך מערכות נלוות של אבחון רפואי לצורך השגת הקלות, תרופות לשיפור יכולות שינון, וכלה בלימוד אסטרטגיות להצלחה בבחינות ללא הבנת החומר.
במקום הערכה תומכת למידה, המאפשרת מתן משוב הפקת לקחים ותיקון טעויות כדי לשפר את יכולות התלמידים ואת התהליך החינוכי, מתקיימת הערכה שתכליתה מיון בלבד, שנחווית כפוגענית ומובילה לניכור.
הלמידה לצורך הצלחה בבחינה היא משעממת ומשניאה את המקצועות הנלמדים.
3. נסיונות לשינוי בחינות הבגרות מהעבר: המלצות, יישום ולקחים

בשנות ה-70 פיתחה התכנית להוראת הביולוגיה בדרך החקר מודל המבוסס על התאמה בין תכניות לימודים, חומרי למידה וסטנדרטים, פיתוח מקצועי של עובדי חינוך ודרכי הערכה, כגון בחינות הבגרות. תובנות פרויקט זה הוביל לנסיונות עקביים לעיצוב מחדש של מערכת הבחינות. ב 1994 הגישה הוועדה לבדיקת המתכונת של בחינות הבגרות והגמר הידועה בכינוי "ועדת בן פרץ" המלצות לשינויים יסודיים במערכת הבחינות ובמרכזן התאמה של דרכי ההערכה למגוון שיטות ההוראה וחיזוק האוטונומיה הבית-ספרית כאיזון להערכה החיצונית. ההערכה הבית ספרית יכולה להתבסס על מכלול דרכי הערכה לרבות בחינה, עבודה, תלקיט, תרגיל מעבדה – ועוד.

המלצות הועדה הובילו לגיבוש מדיניות חדשה במשרד החינוך, המנוסחת בחוזר מנכ"ל כ' (תשנ"ו, 1996). החוזר מציין כי קיימת בעיה במבנה בחינות הבגרות שכן אלה דומיננטיות וריכוזיות, ושמבנה הלימודים ודרכי ההערכה "כופים" על המורה סגנון הוראה שהוא ברובו פרונטלי ושמרני. בנוסף למתן ביטוי לאוטונומיה של בית-הספר, מציע החוזר לגוון את דרכי הערכת ההישגים בבית-הספר העל-יסודי ולעבור, באופן חלקי, להערכות בית-ספריות מבוקרות בכמה מקצועות, כחלופה לבחינות בגרות חיצוניות.

במקביל לשינוי המדיניות, בוצע מחקר הערכה רחב-היקף שנועד לבחון את תהליך הטמעת השינויים בשטח: פרויקט "בגרות 2000 / ניסוי 22 היישובים", 1994). המטרה הייתה לחזק את הלמידה וההוראה, לגוונן ולהתאים את דרכים של הערכת ההישגים למטרות ההוראה, לתכניה ולצרכיה. הפרויקט הראה שההוראה והלמידה גוונו תוך שימוש במבחר כלי הערכה והצביע על הישגים בתחומים של תפקודי חשיבה גבוהים בצד הישגים בתחומי ידע והבנה, בשיפור האווירה הלימודית והגברת המוטיבציה בקרב התלמידים, כמו גם שיפור התקפות של הערכת ההישגים. למרות זאת, פרויקט "בגרות 2000" הופסק בשל היקף המשאבים וההשקעה שדרש, שינויים בצמרת משרד החינוך, היבטים תקציביים והתנגדות האוניברסיטאות.

קבוצת ון ליר לחינוך (2007) קבעה כי מודל בחינות הבגרות בישראל דורש בעיקר לשנן, למיין ולזהות תכנים ואינו מעודד תהליכי חשיבה גבוהים. בשנת 2007 אימץ משרד החינוך את מדיניות "האופק הפדגוגי" ובספטמבר 2008 יצא חוזר מנכ"ל המתאר את השינויים שעתידים להתחולל בדרכי ההערכה הקשורות לתעודת הבגרות (חוזר סט/ 1(א), אלול התשס"ח- ספטמבר 2008): א. בבחינות בכתב יעלה באופן הדרגתי שיעור הפריטים הדורשים ביצועי הבנה וכישורי חשיבה; ב. יתאפשר להמיר חלקים מיחידות הבגרות או יחידות בגרות שלימות בהערכה בית ספרית מתמשכת שתתבטא בתיק עבודות; ו-ג. יתאפשר להמיר חלקים מיחידות הבגרות או יחידות בגרות שלימות בעבודות חקר. תהליך ההטמעה של המדיניות החדשה ניצב בפני אתגרים כגון: חוסר הסכמה לגבי "תכני ליבה" של המבחנים, חוסר יציבות פוליטית, אילוצים תקציביים, אינטרסים סותרים קבוצות עניין שונות, והתנגדות האוניברסיטאות לתהליך.

4. כיוונים ופתרונות – מבט לעתיד – השלכות, יתרונות, חסרונות

בפרק זה אנו רוצים להציג כיוונים לשינוי המצב, פתרונות אלו גובשו מתוך תהליך למידה מעמיק ומקיף של ועדת החינוך של רוטשילד הכוללת מורים ואנשי חינוך, הורים, תלמידים, מומחים אקדמאיים ואנשי מקצוע מגופים שונים. על פרק זה אין עדיין קונצנזוס ציבורי, אנו מביאים אותו לדיון כהמשך וכהעמקה של השיח שתועד בקונגרסי החינוך השונים ובמיוחד בקונגרס הבגרויות בגימנסיה הרצליה.

שינוי מהסוג הנידון כאן, אינו נפרד מדיון בשינוי שיטות ההוראה וממידת האוטונומיה הניתנת לבתי הספר בתחום ההערכה. המיקוד בבחינות הבגרות עוזר להגיע לדיון זה ממקום מושכל.

אבולוציה מול רבולוציה: ניתן לשנות את מערכת החינוך ברפורמה מהירה או בתהליך איטי. שתי הדרכים מקובלות בתנאי שחלופות מתאימות נבחנות ומוטמעות באופן אחראי ושמתקיימת עקביות ומחויבות לתהליכים ארוכי טווח. אחת הסכנות למערכת החינוך בישראל נובעת מהיעדר עקביות בשל חילופי השלטון התכופים.

אנו מוחים נגד המדיניות הנוכחית של משרד החינוך בה הקריטריונים היחידים למדידה של התהליך החינוכי מצטמצמים לכדי מדידת אחוז זכאות לבגרות וציונים במבחנים סטנדרטים. אנו חושבים שמיקוד יתר בקריטריונים אלו גורם נזק בל ישוער לחברה הישראלית.
אנו קוראים לשינוי שיטת הבגרויות ברוח המלצות הועדות המקצועיות שדנו בנושא זה בעבר. שינוי בו יצומצם הדגש על מבחנים אחידים לטובת מודלים אחרים של הוראה והערכה המפתחות חשיבה ומיומנויות אורייניות ומחזקות דרכי ביטוי שונות.
מסגרת רעיונית לשינוי הנדרש:

צמצום מספר הבגרויות. צמצום מספר הבגרויות יקטין את השפעתם המזיקה ויפנה משאבים של המערכת לטובת לימוד והערכה המתאימים למאה ה 21 ולמענה על סעיפי האי נחת ממסמך זה. במקצועות שלא יוגדרו בחובת בחינה חיצונית תינתן אוטונומיה לבתי הספר להעריך את הלומד*.
ניתן לצמצם למספר בגרויות נמוך** (4, 3, 1) עד כדי ביטולן המוחלט***.

* שינוי ברמת האוטונומיה של בתי הספר בהערכה: לצד צמצום מספר הבחינות החיצוניות, יתרחבו תהליכי הערכה פנים בית ספריים. הערכה משמעותית ורב מימדית יכולה להתרחש על סמך קשר אישי והיכרות מעמיקה בין המורה לתלמיד. הערכה פנימית תחזק את סמכות המורה ומעמדו בכיתה ובחברה. תחזק את מגוון דרכי ההערכה האפשריות ותאפשר למורים לתת דגשים קהילתיים ותעודד רב תרבותיות.

**דיון בזהות המקצועות קשור לשיח בנושא הליבה ותפקידה כיום.

**ביטול הבגרויות לחלוטין בהיעדר תחליף, עשוי לגרום להיעדר סרגל אחיד ושיוויוני לכל האוכלוסיה לקבלה לאוניברסיטה ולהתפתחות של תעשייה פרטית המכינה למבחני קבלה לאוניברסיטה. הדבר עלול לגרום להגדלת פערים חברתיים.

שינוי תוכני וצורני של בחינות הבגרות. בהמשך או בנפרד מצמצום מס' הבגרויות, ניתן לשנות את מבנה הבחינה כך שיתמקד במדידת חשיבה יוצרת, הבנה ויצירת הקשרים, אינטליגנציות נוספות, דרכי הבעה שונות, מעורבות חברתית ועוד. בחינת בגרות והערכה כלשהי יכולה להיות בעלת ערך עצום הן ללומד והן למערכת החינוך ולחברה אם תותאם למיומנויות הנדרשות במאה ה 21*. לדוגמא מבחן פיסה מותאם להערכת חשיבה מסדר גבוה. דוגמא מוצלחת נוספת לשינוי המבנה והתוכן של בחינות הבגרות ניתן לראות בפרויקט בגרות 2000. שינוי במבנה ותוכן הבחינה יביא לשינוי בשיטות ההוראה ולשינוי בדגשי הלמידה במערכת החינוך.
*שינוי בפונקציית המיון של בחינות הבגרות: לצד בחינות בגרות המשמשות ככלי שיוויני למיון לאקדמיה, בחינת בגרות אינה חייבת לשמש ככלי שכזה. בחינת בגרות יכולה גם למלא את הפונקציות האחרות שלה מבלי "ליפול למלכודת" הסטנדרטים הכמותיים. בחינת בגרות בעלת אופי איכותי יכולה להוות כלי המעודד אינטליגנציות שונות, אוריינות בתחומים שונים, ערכים, רוחב אופקים ומעורבות חברתית."

לאתר הבלוג לחצו כאן