פיקוד העורף התרעה במרחב

" עובד כתף אל כתף"

איך זה לעבוד כעובד קבלן בין "עובדים מן המניין"? כתבתו של ניר שחר

04/03/15 22:00



דמיינו לעצמכם שאתם עובדים במקום שבו אתם עושים עבודה זהה לכל שאר העובדים, אבל רק אתם מקבלים פחות בתמורה. האנשים שעובדים באותו חדר אתכם, שאוכלים אתכם את ארוחת הצהריים, שהפכו לחברים שלכם– מקבלים יותר מכם, ורק אתם נשארים מאחור. רק אתם מקבלים שכר נמוך יותר (תמורת יותר שעות עבודה), פחות ימי חופש, פחות תשלום על ימי מחלה, לא יוצאים להשתלמויות, קורסים מקצועיים, וימי כיף.
אני נמצא במצב הזה, כבר קרוב ל-3 שנים. עיני לא צרה בעובדים שסביבי, להיפך. הם עובדים מקצועיים ומסורים, משכילים ומיומנים. השכר שלהם אינו מוגזם, אלא סביר ביחס להשכלה ולמקצועיות שלהם. אבל גם אני משכיל, בעל תואר שני מהטכניון, ומקצועי בעבודתי. ולמרות זאת, כשמחלקים שי לחג, או כשמביאים כיסא חדש לכל עובד- על עובדים כמוני מדלגים.


'עובד כתף אל כתף', כך אני מוגדר- עושה את אותה העבודה כמו העובדים שסביבי, אבל מועסק דרך חברת קבלן. יש כמוני כ-50 עובדים במנהל התכנון במשרד הפנים, הגוף שאחראי על קידום ואישור תכניות בנייה. אני מניח שזה נשמע לכם הזוי, מופרך, איזה כשל בירוקרטי נקודתי שמישהו פספס, אבל אנחנו לא לבד: לא תמצאו כמעט חדר מורים אחד במדינה שאין בו מורות עובדות קבלן, שמאוכזבות מהשכר ומהתנאים שלהן (וזה לא שמורים מן המניין מרוויחים שכר שראוי לקנאה). אלפי עובדים סוציאליים, סייעות גנים וחינוך מיוחד, כמעט בכל רשות מקומית בארץ, אחיות בית ספר, עובדי מחשוב ועוד, אפילו רופאים, הם עובדי 'כתף אל כתף'. כשליש מכלל העובדים במגזר הציבורי, כ-400 אלף, הם עובדי קבלן, ומתוכם עשרות אלפים הם עובדי 'כתף אל כתף'.

 

תמונה גדולה

שם הפריט: המערכת
קוד זיהוי:212418
עובדי קבלן בין עובדים שכירים
 


אני מכיר את הטענות לגבי עובדי מדינה בקביעות, 'מסמרים בלי ראש'. חשוב לי להדגיש שעובדי המדינה במקום העבודה שלי, שאני רוצה להיות מועסק באופן שווה אליהם, מועסקים רובם בחוזים שנחתמים איתם כל שנה מחדש, בלי קביעות. אני לא מבקש עבורי ועבור חבריי משכורת מובטחת לכל החיים, אלא רק שכל עוד שמרוצים ממני כעובד, וממשיכים להעסיק אותי – אקבל שכר ראוי לעבודה שאני עושה, ואפשרות להתקדם ולהתפתח מקצועית.
לצערי, המדינה שלנו מפריטה את השירותים הציבוריים, וביניהם הבסיסיים ביותר כמו חינוך ובריאות, והכל בשם ההתייעלות (כביכול). אבל ההעסקה הקבלנית עולה יותר מאשר העסקה ישירה, כי חברת הקבלן צריכה לשלם מע"מ על ההוצאות שלה, צריכה לשלם משכורות לעובדים שלה, וגם כמובן לאפשר לבעלים שלה לגזור קופון שמן על הגב של עובדי הקבלן. העובדים מנוצלים ומקופחים, האזרחים מקבלים שירות ציבורי פחות טוב, והמיסים גדלים, כי זה עולה יותר כסף. כולם מפסידים, ומי מרוויח? כמה בעלי חברות, ש'תרומתם הציבורית' מסתכמת בהוצאת תלושי משכורת מהמדפסת שלהם, במקום ממדפסת של המדינה.


בימים האחרונים הוכנס לחוק ההסדרים סעיף של הקפאת התקנים של עובדי מדינה למשך ארבע השנים הקרובות, לפחות. המשמעות – לעובדי הקבלן המועסקים כיום לא תישאר כל תקווה למעבר להעסקה הוגנת, ישירה. בנוסף, הגדלת השירות הציבורי (שמתחייבת בגלל גידול האוכלוסייה) תהיה ע"י עובדי קבלן חדשים. בהקשר הזה אני רוצה להודות להסתדרות על שבחרה להוביל מהלך לצמצום ההעסקה הקבלנית, והכריזה על סכסוך עבודה בנושא זה.


חשוב לציין גם, שבמקרה של עובדי 'כתף אל כתף' ההעסקה ע"י חברות קבלן מנוגדת להסכם שנחתם בין ההסתדרות למשרד האוצר בפברואר 2012, לפני כמעט שלוש שנים, וגם לחוק חברות כח אדם. בחוק ובהסכם נקבע במפורש שאסור להעסיק עובד למעלה מתשעה חודשים דרך חברה שמספקת כח אדם, כאשר הוא עושה עבודה זהה לזו שעושים שאר העובדים. לצערי, המדינה מפרה את החוק וההסכם, וכל זאת על חשבוננו, כעובדים וכאזרחים. במקרה של העובדים במשרד הפנים, לאחר פניות שלי לחברי כנסת, למבקר המדינה, שני דיונים בוועדת העבודה של הכנסת, וסיוע של וועד העובדים וההסתדרות, עדיין לא הוצע פתרון ראוי ומספק עבורנו, ולכן אין לנו ברירה אלא לתבוע את המגיע לנו בבית המשפט.
כפעיל בקואליציה הארצית להעסקה ישירה אוסיף כמה מילות הסבר לגבי פעילותה. הקואליציה מורכבת ממגוון ארגונים ופעילים חברתיים הפועלים בהתנדבות, פועלת לחקר ומיפוי תופעת עובדי הקבלן בישראל, ומובילה מהלכים לקידום העסקה ישירה באמצעות חשיפת הנושא לציבור, קידום חקיקה ועוד. אני לדוגמא, יזמתי פנייה ל-30 רשויות מקומיות, בסיוע של התנועה לחופש המידע, למיפוי עובדי 'כתף אל כתף' המועסקים על ידן, וזאת כדי להבין את ממדי התופעה.


אסיים בכך שאנחנו לא מסתפקים בחשיפת הבעיות של העסקה קבלנית אלא גם מציעים פתרון. הקואליציה הארצית להעסקה ישירה הגישה לשר האוצר מתווה מסודר ומפורט, המציע מהלך מדורג ומחושב לקידום המעבר להעסקה ישירה במגזר הציבורי. המתווה נשען על בסיס של פיילוט מסודר ומבוקר, בחלק ממשרדי הממשלה והרשויות המקומיות, ובו העברה של קבוצות עובדי קבלן להעסקה ישירה. עכשיו, כאשר יש בידי שר האוצר מתווה אופרטיבי, שניתן להוציא לפועל בקלות יחסית, אנו מקווים שהוא יאמץ אותו, כצעד משמעותי לצמצום אי השוויון בישראל. כך יוכל להוכיח את נכונותו לדאוג למעמד הביניים הישראלי, ו'על הדרך' לשפר את השירות הציבורי, ולחסוך בהוצאות המדינה.
הלינק למתווה להעסקה ישירה