פיקוד העורף התרעה במרחב

האם צריך לדבר על מחלת הסרטן?

עדנה פלג, דוברת האגודה למלחמה בסרטן, כותבת מדוע זה כן חשוב לשוחח על המחלה ועם מי כדאי לעשות זאת

23/02/14 22:00



לקראת יום הסרטן הבין-לאומי 2014, העלה ארגון הסרטן הבין-לאומי לדיון את נושא המיתוסים הנפוצים והשכיחים בעולם כולו בהקשר של מחלת הסרטן. אחד המיתוסים מתייחס לעובדה שאנשים נוהגים לומר: "לא צריך לדבר על מחלת הסרטן".
אמירה זו אינה מאפיינת תרבויות וחברות מסוימות, אלא נפוצה ומוכרת לכלל הציבור, לחולים, ולבני המשפחות שיקיריהם חלו. הסיבות לכך הן שונות ולעתים משונות ונובעות בחלקן מפחד או מבושה לא מובנת, מאי-נוחות, מכעס, מבדידות, מחרדה,מחוסר ידע ומסטיגמות, מחינוך, ממסורת, וממה לא. עולם ומלואו.
נכון, מחלת הסרטן היא מחלה קשה ומורכבת שלא קל לדבר עליה בגלוי, היא אירוע בחיי אדם הגורם לטלטלה, להלם ולבהלה. אנשים המקבלים את הידיעה כי חלו חשים ברגעים הראשונים חוסר אונים ומתקשים לפעול באופן רציונלי ומושכל.

יחד עם זה, ישנן עדויות של חולים שהחלימו, לפיהן מחלת הסרטן הביאה לשינוי בחייהם, גרמה להם להסתכל אחרת על החיים, הקנתה להם תובנות מסוימות ואילצה אותם לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים.
אבל בזמן המחלה כשהחולים מתמודדים עם הדאגות, החרדות והטיפולים, ישנם הבוחרים להסתגר ומתקשים לשתף, להתייעץ ולבקש עזרה.לא אחת אנחנו פוגשים חולים שהחלימו לאחר התמודדות ממושכת ולא קלה ואלה אומרים בוודאות, כי היו יכולים להקל על עצמם לו רק שיתפו אחרים, או דיברו על המחלה. מלבד הצורך להתמודד עם המחלה והטיפולים, הם נאלצו ל"העמיס" על עצמם גם את ההתמודדות של הסתרת המחלה והדחקתה.
לפני כשישה חודשים סיפרה לי חברה טובה, כי סיימה טיפולים במחלת הסרטן. היא סירבה לספר לי על המחלה, על ההתמודדות וסירבה אף לקבל סיוע כלשהו מאנשי מקצוע או מקבוצת תמיכה וחולים אחרים. היא הסתגרה בביתה ולא שיתפה איש. היא בחרה להתמודד לבד. לאחר שסיימה את הטיפולים והחלימה, היא חזרה לעבודה ולחלק מתחביביה, שערה צמח, והיא אף אימצה הרגלים חדשים והתנהגויות חדשות. עכשיו, לדבריה היא מוכנה "לצאת מהארון", לדבר על המחלה שלה, לספר, ואף לתמוך בחולים אחרים.רק אז, כשהחלימה, הבינה שהיא הייתה יכולה לקבל עזרה ולהקל על עצמה את ההתמודדות שלה עם המחלה,לו רק סיפרה ושיתפה.
התובנה שלה מחזקת את מה שיודעים ואומרים המומחים: השיתוף והתמיכה הם חלק מהטיפול ומשפיעים על הבריאות הפיזית והנפשית.
את השיתוף והתמיכה יכול החולה לקבל מהסביבה הקרובה, מבן/בת זוג, מבני משפחה, מחברים ומהקהילה. אבל מומלץ להיעזר גם באנשי מקצוע מומחים ומנוסים בתחום.
האגודה למלחמה בסרטן מעמידה לרשות החולה והתומכים בו מגוון של קבוצות תמיכה בכל רחבי הארץ המונחות על ידי אנשי מקצוע. קבוצות התמיכה יכולות להעניק לחולים ולסובבים אותם מסגרת המאפשרת לבטא רגשות, להפחית חרדות ופחדים, לשתף ולהתייעץ, להחליף רעיונות ומידע ולשפר את איכות החיים.
יתר על כן, האגודה מפעילה מגוון רחב של שירותי סיוע, תמיכה ומידע לציבור חולי הסרטן בישראל ולבני משפחתם. כל השירותים מוענקים ללא תשלום. כמו כן, האגודה מספקת מידע גם לציבור הרחב בתחום המניעה והגילוי המוקדם שבכוחם להציל חיים.
המאמר הנו מאמר דעה, המייצג את דעתו האישית של כותבו. "רשת" אינה אחראית על הכתוב במאמר, נכונותו והמידע המוצג בו וכן אינה נוקטת עמדה בכל הקשור לנושא המאמר.