פיקוד העורף התרעה במרחב

צום שבעה עשר בתמוז - על שום מה?

מלבד הצער והאבל שמסמלים את היום הזה, עיקרו של הצום הוא בהתעוררות לתשובה ובהתחזקות באמונה, שבזכותן יזכה עם ישראל לגאולה האמיתית

ליאת מלכא 10/07/12 21:00



צום י"ז בתמוז מכונה "הצום הרביעי", שכן הוא חל בחודש הרביעי למניין חודשי השנה (החודש הראשון למניין החודשים הוא חודש ניסן). בצום זה מתענים על חורבן בית המקדש ועל גלותינו מארצנו. חכמים קבעו כי יום זה יהיה יום תענית, אך לא החמירו בו, כמו ביום הכיפורים ובתשעה באב- שתחילתו ערב קודם לכן, אלא הקלו ופסקו שאת הצום מקבלים מעלות השחר של אותו היום ועד לצאת הכוכבים.

שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב מכונים "ימי בין המצרים", לזכר הצרות והפורענויות שבאו על עם ישראל בזמן חורבן בית ראשון ובית שני; בימים אלה נוהגים מנהגי אבלות: ממעטים בשמחה, לא מתחתנים, לא מסתפרים, לא שומעים מוזיקה, לא מטיילים ולא קונים בגד חדש.

 

חמישה מאורעות קשים (פורענויות) אירעו בשבעה עשר בתמוז: נשתברו לוחות הברית הראשונים בעקבות חטא העגל; בוטל קורבן התמיד בבית המקדש הראשון; הובקעו חומות ירושלים בימי בית שני; אפוסטמוס הרשע שרף את התורה; הועמד צלם בהיכל.

מאורע ראשון- נשתברו הלוחות:

הצרה הראשונה שפקדה את עם ישראל ביום י"ז בתמוז אירעה בתקופת היותם במדבר, לאחר יציאת מצרים. כשירד משה רבנו מהר סיני וראה את בני ישראל חוטאים בחטא העגל, כעס גדול פקד אותו, הרים את לוחות הברית ושבר אותם.

מאורע שני- בוטל קורבן התמיד:

קורבן התמיד הינו קורבן שהוקרב באופן קבוע פעמיים ביום בבית המקדש.

בימי בית ראשון, בט' בתמוז פרץ הצבא הבבלי לירושלים, כשפניו לעבר בית המקדש. הבבלים, שניסו להיכנס להיכל, נתקלו בדלתיים סגורות, שכן הכהנים התבצרו בהיכל ה' והמשיכו בעבודת הקודש, עד ליום י"ז בתמוז, או אז בוטל קורבן התמיד ולא ניתן היה להשיג יותר כבשים לקורבן.

מאורע שלישי- הובקעו חומות ירושלים:

חומות ירושלים הובקעו בימי בית שני בי"ז בתמוז בידי הרומאים.

מאורע רביעי- אפוסטמוס הרשע שרף את התורה:

מעשה קשה זה אירע בימי בית שני, כשהנציב הרומי קומנוס שלט בארץ ישראל. אחד מעבדי קיסר רומי, אפוסטמוס שמו, הותקף ונבזז בידי שודדים באזור בית חורון. קומנוס ציווה לאסור את התושבים היהודים הגרים בסמוך למקום השוד, משום שלא רדפו אחרי השודדים ולא עצרו בעדם. אחד החיילים לקח ספר תורה, קרע אותו והשליכו לאש!

מאורע חמישי- הועמד צלם בהיכל:

בעניין זה חלוקות הדעות: יש המשערים, כי אפוסטמוס העמיד את הצלם בהיכל ביום י"ז בתמוז. לעומת זאת, יש המשערים, כי מנשה המלך, אחד ממלכי יהודה, הוא זה שעשה את הצלם והעמידו בהיכל הקודש בי"ז לחודש תמוז.  

 

כל עוד עם ישראל לא זכה לגאולה המיוחלת של ביאת המשיח ובניית בית המקדש השלישי, ימשיך הוא להתענות ולקוות להבטחה מאת ה', כמצוטט: "כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי (י"ז בתמוז, החודש הרביעי למניין החודשים) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (תשעה באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (צום גדליה) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (עשרה בטבת) יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" (זכריה, פרק ח', פס' י"ט).