"סידור העבודה" של לבני

הודעת האיחוד של הרצוג ולבני הראתה שוב כיצד שותפתו החדשה נוטשת מפלגה שעומדת בפני קריסה לטובת מפלגה אחרת. למרות הסקרים המחמיאים, האם חברי מפלגת העבודה יסכימו לקבל את מנהיגותה המוצנחת?

שוב נוטשת. לבני (פלאש 90)

בהתחשב בתוצאה של המו"מ בין לבני להרצוג, ייתכן שהשם הראוי למפלגה החדשה הוא: "סידור עבודה". כי העבודה נשארת, ולציפי לבני נמצא סידור: "הסידור". אולי הסידור של הבחירות. אחרי התוצאות הסופיות בקלפי יתברר האם זה סידור שיש בו רק כתם על אופייה הנקי כביכול של הגברת לבני, או דבר אמיתי שיכול להביא אותה לראשונה לכס ראש הממשלה עליו היא עורגת, וחושקת ומצפה במשך יותר משני עשורים.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אודי סגל

כל הפרשנויות וכל הניתוחים מתעסקים בשאלה האם ליצחק בוז'י הרצוג יש חוט שדרה? האם הוא ויתר יותר מדי? האם הוא נכנע במו"מ? והאם אדם כזה, שמוותר למפלגה בת שלושה מנדטים על ראשות הממשלה לשנתיים, יכול לנהל מו"מ עיקש מול אויבנו - הפלסטינים, אולי גם האמריקנים? הרי גם איתם יש מו"מ. אבל אחת השאלות שלא דנים בה היא השאלה של לבני.

יש מי שיגיד "כך מתנהלת נושאת ונותנת קשוחה". טוב שלבני ניהלה את המו"מ עם הפלסטינים כי כך עומדים על עקרונותיך וכך מוצאים הרבה יותר ממה שיכולת אי פעם לחלום עליו. אבל אולי התשובה היא הפוכה? אולי בגלל זה אין הסדר אמיתי עם הפלסטינים? אולי גם במשא ומתן הזה לבני דרשה הרבה מעבר למה שישראל צריכה ויכולה לקבל במשא ומתן?

יותר מזה, נשאלת שאלה על עזות המצח. ציפי לבני נכנסה למו"מ עם הרצוג אחרי שבסקרים ניבאו לה בין ארבעה לאפס מנדטים. מפלגת התנועה עשתה תנועה אחת קטנה למעלה, ומאז תנועה אחת חזקה גדולה למטה לעבר התרסקות נוספת.

אודי סגל (חדשות 2)

מה ימנע מהרצוג להתנער מההתחייבות?

לבני נטשה פעם אחת מפלגה בדרך להתרסקות, אחרי שהפסידה לשאול מופז. והנה בפעם השנייה היא מוצאת לעצמה סידור עבודה נוח. אבל מה לגבי עזות המצח, אולי אפילו החוצפה לבקש את ראשות הממשלה? איזה תוקף מוסרי יהיה ללבני כראש ממשלה כשאין לה עוד שני חברי כנסת בתוך הקואליציה הגדולה הזאת, שאולי תרכיב המפלגה המאוחדת? מה יקרה אם היא תרצה באמת להעביר החלטות בממשלה? איזה רוב בדיוק יהיה לה? הרי את הרוב יחזיק בידיו או הרצוג, או השותפים הפוליטיים האחרים.

לבני תהיה ראש ממשלת מיעוט בתוך הממשלה. ראש ממשלה שנתמך על ידי שני חברי כנסת בלבד, הוא ראש ממשלה שלא יכול לתפקד. היכולת שלו באמת לקבל החלטות היא אפסית. זו האמת. תראו מה קרה לנתניהו עם הרבה יותר חברי כנסת בתוך הממשלה. אז לבני עם שני חברי כנסת נוספים, אולי שלושה בתוך הקואליציה, תוכל להעביר החלטות קשות? זו הרי בדיחה.

המשילות שעליה כולם מדברים - תהיה אפס. ואם הרצוג ירצה לסיים את ההתחייבות הזו מוקדם מהצפוי, מה בדיוק ימנע ממנו? נניח שהוא יחליט לפרק את השותפות רגע לפני או רגע אחרי וללכת לבחירות או לצאת לאופוזיציה, מה בדיוק לבני תעשה? עם מי בדיוק היא תישאר? האם היא באמת מצפה שנאמין שבתוך השנתיים שהרצוג יהיה ראש ממשלה היא תצליח לייצר מספיק מנהיגות בקרב חברי מפלגה עתירת סכסוכים, יריבויות ואינטרסים אישיים? האם חברי המפלגה יקבלו את מנהיגותה המוצנחת על ידי הרצוג, כמנהיגות טבעית, וילכו אחריה רק מפני שהרצוג אמר, או כי הוא הבטיח לה רגע לפני הבחירות בלחץ של מו"מ?

ייתכן שזה בדיוק מה שמכנים: "ניצחון אחד יותר מדי". לבני לא הייתה צריכה לבקש את ראשות הממשלה כי זו דרישה מוגזמת, היא הייתה יכולה להסתפק בשותפות בהחלטות המדיניות. היא הייתה יכולה להסתפק גם בניהול יחסי החוץ של ישראל ובמשא ומתן שאותו ניסתה לנהל, והגיע לכישלון, לטענתה לא בגלל נתניהו אלא בגלל אבו מאזן. שם היא צריכה לנסות ולהצליח שוב. לגבי ראשות הממשלה - כדי להגיע לכיסא הזה צריך להשיג מספיק קולות בעם, מספיק מנדטים, שבאמת רוצים אותך שם.