"הצבעתי למרצ, לאריק שרון, לש"ס - וגם ליהדות התורה"

לא רק חברי הכנסת והשרים עוברים ממפלגה למפלגה - ישראלים רבים נוטים גם הם לשנות את דעתם. חלק מהם למשל חזרו בתשובה ("כשחזרתי בתשובה הדעות שהיו לי נמחקו"), וחלקם חיפשו בכל פעם את הדמות הכריזמטית ביותר: "בכל פעם השתכנעתי ממישהו אחר". ומה הנתונים מספרים על תנודת הקולות הצפים?

הבחירות ב-2013, ארכיון (רויטרס)

מערכת הבחירות בישראל ידועה בריבוי המפלגות שלה, וגם בהתלבטויות הרבות של הבוחרים. בכל פעם שישראל הולכת לקלפי, כמה עשרות פוליטיקאים - וגם מאות אלפי בוחרים - עוברים ממפלגה למפלגה. בין עשרות המנדטים הנודדים נמצאים גם כמה שעברו בכל פעם למפלגה אחרת - ואף שינו את עמדותיהם מהקצה אל הקצה. אז איך מגיעים ממרצ לש"ס? וכמה מפלגות עובר חרדי ימני בתוך שני עשורים?

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

ליאור דץ, אחיו של הזמר וכוכב הילדים משה דץ, אף התמודד בשנת 1992 על ראשות מפלגת השמאל מפ"ם ובמשך עשרות שנים היה פעיל במרצ, ומתומכיו של ח"כ אילן גילאון. לאחרונה הצטרף דץ להקמת מפלגת "כולנו" של משה כחלון - במעבר שלדבריו לא הפתיע רבים: "הרבה יותר אנשים שהצביעו מרצ סביבי עשו את המעבר הזה - זה יותר נפוץ ממה שאנחנו חושבים, השטח מבעבע", אמר דץ בשיחה עם חדשות 2 Online. 

דץ, שכיום עובד כאדריכל ועורך דין, ייעץ בעבר לקמפיינים פוליטיים שונים ואף רתם את אחיו משה לתמיכה במפלגת הגמלאים ב-2006: "מעולם לא נתקלתי בהתגייסות עממית וכמות מתנדבים כזו לתנועה פוליטית, כחלון הוא הפתק הלבן החדש. גילאון הוא עדיין אבי הרוחני הפוליטי, אבל מרצ איבדה את הקו החברתי שלה לדעתי וזו הייתה הצבעה של 'אין ברירה' בשנים האחרונות. דץ הסביר כי התרשם ממעשיו של כחלון במהלך כהונתו כשר ומהרכב הרשימה שלו: "בזמן שבמרצ מדברים, כחלון עושה. חברי הרשימה שלו באים מהשטח, כל המחויבות שלהם היא לחברה".

דץ הסביר כי הנושא בבחירות הקרובות מבחינתו הוא החברתי: "מכיוון שההסדר המדיני לא תלוי רק בישראל, אז הגיע הזמן לדאוג עכשיו לאלו שאין להם דירה ולצמצם את הפערים. הפצע החברתי לא מעניין את זהבה גלאון. כחלון נתן לי 25 אלף שקלים בשנה על ידי הרפורמה בסלולר, הלוואי שיעשה את זה גם מול הבנקים. בעבר הייתי נאיבי והלכתי עם הדגל האדום, והפכתי להיות פרקטי - אני רוצה שהמפלגה תשנה את החיים במדינה".

בבחירות האלה יגיע דץ לקלפי בלב שלם, והוא מאמין שמפלגת כולנו תשיג 15 מנדטים לפחות, ואף העיז לחלום על תסריט שבו כחלון יהפוך לראש ממשלה שיוביל מדיניות חברתית: אני הולך להצביע כדי שיעלה לי פחות בסופר ובבנקים וכדי שהילדים שלי יוכלו לקנות דירה". את מעברו הוא הסביר במטאפורה שתהיה מוכרת לרבים: "מפלגה זו רק אמצעי, זו לא קבוצת כדורגל שאתה איתה לכל החיים. העמדות שלי לא השתנו, רק החלפתי אמצעי".

ממרצ נמסר בתגובה לדברי דץ: "על אף תחושות הבטן של ליאור דץ כפי שעלו בכתבה, מרצ היתה ועודנה המפלגה החברתית ביותר בכנסת, גם על פי מדד 'המשמר החברתי' שפורסם לפני מספר ימים ובוחן באופן בלתי תלוי את פעילותן הפרלמנטרית של כל סיעות הכנסת. נותרו עוד מספר ימים עד עד לבחירות וכולנו תקווה שגם ליאור דץ יבין עד אז שצדק חברתי ועשייה מוכחת זה מרצ."

תומך מרזל "טייל" בין המפלגות (חדשות 2)

ממרצ לש"ס ולאמנון יצחק: "הייתי תינוקת שנשבתה"

ש', תושבת ירושלים, חזרה בתשובה לפני למעלה מעשור. בצעירותה הצביעה למפלגות שמאל, בהן המערך ורצ (שהפכה לימים למרצ), בשנות השמונים והתשעים. עם חזרתה בתשובה, הצביעה לאריאל שרון בבחירות הישירות ב-2001 - וזו הייתה הפעם האחרונה בה הצביעה לראש מפלגה חילוני. ב-2003 בחרה ש' ביהדות התורה, מכיון שלמדה במדרשייה ליטאית לאחר חזרתה בתשובה.

"ברגע שחזרתי בתשובה אז הדעות שהיו לי נמחקו", הסבירה ש' בשיחה עם חדשות 2 Online. "ראיתי שמה שחשבתי אז לא מתיישב עם ההשקפה הדתית שלי ומה שכתוב בתנ"ך. אני מרגישה שאז הייתי תינוקת שנשבתה - הלכתי לפי איזו תדמית של נאורות, אבל אני מבינה עכשיו שזו הייתה שטות". ב-2006 ו-2009 הצביעה ש' לש"ס בראשות אלי ישי, בשל הצטרפותה לזרם הספרדי.

ב-2013 עברה ש' למפלגת "כוח להשפיע" של אמנון יצחק - שלא עברה את אחוז החסימה. ש' הסבירה כי "זו לא הייתה מחאה אבל אני מעריכה את האיש ודעותיו. אני מודה שזו הייתה טעות, כי בסוף זה גרם לפגיעה בכוח של ש"ס, ההצבעה שלי פגעה בש"ס בלי כוונה". הפעם, עם זאת, ש' תצביע לש"ס - לאחר שהתלבטה לזמן קצר בין דרעי לישי: "אני מצביעה ש"ס, אבל אני לא לגמרי שלמה עם כל מה שקורה שם וכל הדיבורים על השחיתויות".

לדבריה, היא "לא יכולה להצביע לאדם שלא שומר תורה ומצוות, וגם בנט למשל הוא יותר מדי 'לייט'". מלבד העמדה הדתית, ל-ש' חשוב גם הפן המדיני - וההתנגדות למסירת שטחים: "אין מה לחלק את הארץ הזו - היא ניתנה לנו ורק לנו. הדו-קיום לא שייך". בכל אותן שנים, בנה שלא חזר בתשובה הצביע דווקא למפלגות השמאל: "הייתי שמחה אם הוא היה מצביע יותר ימינה".

תנודת הקולות בעשורים האחרונים (המכון הישראלי לדמוקרטיה)

"אם אני לא מצביע, אני מחזק את הצד השני"

גם אוהד, תושב ירושלים בשנות ה-50 לחייו, הצביע למפלגות רבות בעשרות השנים האחרונות. בתחילת שנות ה-80 היה ממפני ימית והצביע דווקא למערך בראשות פרס, ובשל אהדתו לרפול ז"ל עבר לאחר מכן לצומת ותמך בעמדות ימין.  בשנת 1996 חזר גם הוא בתשובה ובשל קליטתו בישיבה אשכנזית בחר ב"יהדות התורה". בהמשך הצביע גם לש"ס, על פי פסיקה של הרב עובדיה יוסף, אך לא ויתר על העמדות הנציות: אוהד הצביע גם לברוך מרזל, שהתמודד במסגרת עצמאית ולא עבר את אחוז החסימה ב-2003 וב-2006.

"ממש לא מצאתי בית פוליטי - כשחזרתי בתשובה זה שינה לי את ההשקפות", הסביר אוהד בשיחה עם חדשות 2 Online. "בכל פעם השתכנעתי ממישהו אחר - לרפול למשל הצבעתי בגלל הדמות, מאוד השתכנעתי שהוא אמין. חיפשתי דמות". לדברי אוהד, ברוב מערכות הבחירות הוא לא הצביע מ"אהבת מרדכי אלא משנאת המן" - ובמקרה זה הרצון לתמוך במועמדים דתיים או לבלום פינויים נוספים.

ב-2013 עבר גם הוא למפלגה של אמנון יצחק, והפעם לאחר התלבטות הוא יצביע בסוף לבית היהודי ולבנט: "לא התרשמתי מיחד של אלי ישי, הם לא באמת ביחד. הפעם אני מצביע כדי לחסום את בוז'י למשל, שלא מתאים להיות מנהיג, ולנתניהו אני לא מאמין". אוהד הוסיף שהמניע המרכזי להצבעה הוא התנגדות לדרך השמאל: "אם אני לא מצביע, אני מחזק את הצד השני".

"בנט הוא דמות, אני די מחזיק ממנו. אני לא יודע אם עוד ארבע שנים אצביע לו שוב, המציאות מאוד דינמית. בכל פעם
אני מחפש דמות, אדם שאוכל להשתכנע ממנו", הוסיף אוהד. "עם ישראל הוא מגוון, בבחירות שלנו קופאי ופרופסור שזכה בפרס נובל שווים אותו דבר - ולכן אני מצביע".

במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירים כי לא מדובר בתופעה חריגה בישראל: לפי מחקר של ד"ר עופר קניג ואנה קנפלמן על שיטת הממשל, המעבר בין המפלגות (המכונה תנודתיות או ניידות קולות) נמצא בעלייה חדה בעשורים האחרונים. "הניידות הגבוהה בין מפלגות בישראל מוכיחה שציבור הבוחרים משנה את העדפותיו והצבעתו בכל מערכת בחירות", הוסיפו קניג וקנפלמן.

משנות החמישים ועד לרוב שנות ה-70 הייתה יציבות יחסית, אך ב-1977 - שנת המהפך של הליכוד - התגברה הניידות, גם בשל הקמת מפלגת ד"ש ותנועות מרכז נוספות. בשנת 1996 חל זינוק נוסף בתנודתיות בגלל מפלגות מרכז כמו הדרך השלישית וישראל בעלייה, ובמכון ציינו כי התופעה מעידה על "הצבעה למפלגות אווירה במרכז המפה הפוליטית".