דעה: כך מסייע הימין לקמפיין של חנין זועבי

פסיקת בג"ץ נגד פסילתה של ח"כ זועבי הייתה ידועה לכל, גם לחברי ועדת הבחירות. אך כאשר הרגש גובר על השכל ומנסים לרשום עוד הישג פוליטי - דווקא אז נופלים למלכודת. ד"ר צ'לו רוזנברג על טעויות הח"כים שרצו לקלל ויצאו מברכים

ח"כ חנין זועבי (חדשות 2)

חברי ועדת הבחירות המרכזית אשר מיהרו לפסול את ח"כ חנין זועבי עשו את מלאכתם קלה ופגעו, פעם נוספת, בתדמיתם. פסיקת בג"ץ אשר אישרה את השתתפותה של זועבי בבחירות הקרובות וביטלה את החלטת ועדת הבחירות המרכזית הייתה ידועה לכל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

לבטח, חברי ועדת הבחירות ידעו אל נקלה שזו תהיה התוצאה אך, ככל הנראה, רצו להשיג עוד הישג פוליטי במלחמת הבחירות הנוכחית. אלא שעוד הישג כזה ואבדנו. למען לא תהיינה אי-הבנות: דבריה ופעילותה של חנין זועבי כחברת כנסת, ובכלל זה פעילותה במשט מרמרה, הם מעשים שיש לגנותם בכל פה. בוטות דבריה והתנהגותה המרגיזה גורמים כאבי ראש לא מעטים לח"כים השונים. לא תהיה זו אמירה בעלמא אם נקבע שבנושא זה אין חלוקה בין ימין ושמאל.

אלא מה? כאשר הרגש גובר על השכל, נעשים מעשים המעצימים את נלוזותה של זועבי. במקום למזער את הנזקים, למנוע ממנה השגת תהודה ציבורית פנים ישראלית ובינלאומית, נחפזים למעשים מטופשים. כך יכלה הח"כית הגאה לצאת את מפתח בית המשפט העליון להצהיר ולהכעיס: "הניסיונות להביא לפסילתי היו רדיפה פוליטית ואישית נגדי, נגד מפלגתי ונגד הציבור הערבי כולו".

ברור שחברי ועדת הבחירות המרכזית לא רצו לפסול את כלל הציבור הערבי, אך זועבי המבינה היטב מהם יחסי ציבור ופוליטיקה, לא התבלבלה ואמרה את אשר היה צפוי שתאמר. השאלה היא, מדוע היה צורך לתת לה הזדמנות כה טובה לעשות למען עצמה ולמען מפלגתה? התשובה היא רטורית לגמרי. וכך, שאותם חברי כנסת שמיהרו לפסולה יצאו מברכים במקום מקללים.

הוסיפה זועבי כיאה למנצח: "אין בהחלטה זו בכדי למחוק את האיומים, הדה-לגיטימציה, והאלימות הפיזית והמילולית שחוויתי בכנסת ומחוצה לה ב-3 השנים האחרונות". היא זו שחוותה את האלימות ולא אותם חיילים שעלו על ספינת מרמרה כדי לעצור אותה!

כבר ביום חמישי ניצלה זועבי את הדיון המוקדם בבית המשפט העליון כאשר עם יציאתה מאולם הדיונים התנפלו עליה אנשי הימין תוך שהם מגדפים ומקללים ושוצפים. זועבי הוצאה אל מחוץ לבית המשפט כאשר מלוא תאוותה בידה: מצלמות הטלוויזיה צילמו, הכתבים סיקרו והקמפיין הפוליטי של הח"כית קיבל רוח גבית מאותם אנשי ימין. ועוד פעם נשאלת השאלה מדוע?

הח"כים נפלו למלכודת

כל מי שחי בישראל יודע שמאז קום המדינה ועד היום לא נפסלה אלא רשימה ערבית אחת בלבד בתחילת שנות ה-60, היא תנועת אל ארד. בית המשפט אמר אז את דברו בצורה בהירה ועניינית כאשר היועץ המשפטי לממשלה הגן על החלטת ועדת הבחירות המרכזית. ובין היתר נאמר בפסק הדין המוכר כפסק דין ירדור: " תשומת לבה של הוועדה הופנתה לעובדה, כי הרשימה המערערת זהה עם קבוצת האנשים, אשר לגביה קבע בית-המשפט הגבוה לצדק, שהיא מהווה אגודה בלתי חוקית, וכן לעובדה, שבעקבות הקביעה הזאת הוכרזה אותה קבוצה כארגון בלתי חוקי. נוכח עובדות אלה לא נותר בידי הוועדה המרכזית כל שיקול דעת ולא הייתה לה כל ברירה, אלא להחליט שלא לאשר את הרשימה המערערת".

היה מצופה מחברי כנסת מנוסים וחכמים לא ליפול אל תוך המלכודת של זועבי, אך הם נפלו אל תוך זרועותיה כפרי בשל. התהודה של פרשה זו עשו לה וחבריה תעמולה בחירות אפקטיבית ביותר בהפקה יהודית גרידא. ושוב, למה?

מי שאינו רוצה בזועבי בכנסת איננו יכול לפעול בדרכים מטופשות. אין ודאות שמלאכת הרחקתה של זועבי מבית הנבחרים קלה גם אם ינסו כמה ח"כים לחוקק חוק מיוחד. מוטב לא להתייחס אליה, לא לתת לה במה פוליטית מעבר למה שיש לה ולהימנע ממעשים המסייעים לה במישרין ובעקיפין. התעלמות היא לפעמים קשה יותר מכל סנקציה אחרת.

ד"ר צ'לו רוזנברג הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי