נשים בפוליטיקה הישראלית: עוקפות את שוויץ וצרפת, מפגרות אחרי דרום סודן ואפגניסטן

מצד אחד סיבה לגאווה: זכות בחירה שווה לנשים מונהגת עוד מהבחירות הראשונות לאספת הנבחרים של היישוב היהודי, אי אז ב-1920. בצרפת ובאיטליה הן קיבלו את הזכות רק בשנות ה-40 ובשווייץ – רק ב-1971. מצד שני, למרות מגמת שיפור ותחזית לשיא בכנסת ה-19, ב-78 מדינות יש ייצוג רב יותר של נשים בפרלמנט מאשר בישראל

3 נשים בראש (חדשות 2)

בראשית 2012 נבחרה חברת הכנסת זהבה גלאון ליו"ר מרצ. בחירתה הביאה למצב שבו מנהיגי שלוש מהמפלגות שהיו מיוצגות בכנסת הן נשים. גלאון הצטרפה ליו"ר האופוזיציה דאז ציפי לבני ולח"כ שלי יחימוביץ'. באותה נקודת זמן עמד מספר חברוֹת הכנסת על שיא של כל הזמנים - 24.

בראש בית המשפט העליון כיהנה באותה עת השופטת דורית ביניש. מספר חודשים קודם לכן מונתה אורנה ברביבאי לראש אגף כוח האדם בצה"ל, ובפעם הראשונה הוענקה לאישה דרגת אלוף. מהצטברות נסיבות אלה ניתן להסיק על מגמת שיפור מרשימה בייצוג הנשי בתפקידי מפתח. אולם, הדרך לייצוג שווה, שבמסגרתו נשים וגברים יהיו מיוצגים באליטות השונות באופן יחסי לחלקם באוכלוסייה, עדיין ארוכה מאוד.

מתלבטים למי להצביע? מצפן הבחירות יגיד לכם

מצד אחד, מדינת ישראל יכולה להתהדר בשילובן של נשים בחיים הפוליטיים. זכות בחירה שווה לנשים מונהגת עוד מהבחירות הראשונות לאספת הנבחרים של היישוב היהודי בארץ-ישראל, אי אז ב-1920. זהו אחד המקרים המוקדמים של מתן זכות בחירה לנשים. גם בארה"ב זכו נשים בזכות הבחירה באותה השנה, אך בספרד ובפורטוגל זכות זו נמנעה מהן עד ראשית שנות ה-30, בצרפת ובאיטליה הן קיבלו את הזכות רק בשנות ה-40 ובשווייץ - רק ב-1971.

חלוצה ושמה גולדה

מדינת ישראל הייתה גם מהדמוקרטיות הראשונות בהן הגיעה אישה לעמדת ההנהגה הרמה ביותר: גולדה מאיר מונתה לראש ממשלה ב-1969. רק שתי נשים הצליחו לעשות זאת קודם לכן.

מצד שני, ייצוגן של נשים בכנסת היה נמוך מאוד במשך חמשת העשורים הראשונים של מדינת ישראל. החל מבחירות 2003 חלה עלייה יפה בייצוג הנשי ואם נסתמך על סקרי דעת הקהל האחרונים - גם הפעם תימשך מגמת העלייה ובבחירות הקרובות צפויות להיבחר כ-25 נשים לכנסת.

מגמת שיפור זה היא משמעותית, אך ישראל עדיין מדורגת נמוך בעולם בכל הנוגע לייצוג נשים בפרלמנט. נכון למרץ 2012 ממוקמת ישראל במקום ה-79 בעולם. כלומר, ב-78 מדינות יש בפרלמנט שיעור גבוה יותר של נשים - בהן סודן, טנזניה, תוניסיה ואפגניסטן. לזאת, יש להוסיף את העובדה שבישראל יש מפלגות המדירות נשים מרשימות המועמדים שלהן: ש"ס, יהדות התורה ורע"ם-תע"ל הן הבולטות שבהן.

זאת ועוד, העלייה בייצוג הנשי בכנסת לא מלווה בעלייה משמעותית בייצוג הנשי סביב שולחן הממשלה: עד שנת 1995 התמנו רק חמש נשים לתפקיד שרה. מאז 1996 ועד היום, בפרק זמן של 16 שנים, שמונה נשים נוספות מונו לתפקיד של שר. כלומר, עד היום רק 13 מתוך 221 אישים שהתמנו לשרים היו נשים, פחות מ-6%! אם נשווה את אחוז הנשים בממשלה ב-34 מדינות ה-OECD ניווכח לדעת שישראל ממוקמת במקום הלפני אחרון. רק בהונגריה יש פחות נשים בממשלה.

חלוצה. גולדה מאיר (AP)
לסיכום, על אף השיפור היחסי בייצוג הנשי בכנסת, ישראל עדיין מפגרת מבחינה זו מאחורי מרבית הדמוקרטיות המתוקנות. הייצוג הנשי סביב שולחן הממשלה נמוך אף יותר. הדרך הבטוחה להביא לשינוי משמעותי גם בזירה מרכזית זו של קבלת החלטות ועיצוב מדיניות היא באמצעות שיפור הייצוג הנשי בכנסת ויש לפעול במרץ למען הגשמת מטרה זו.

מחקרים המחישו כי נוכחות בולטת יותר של נשים בתפקידי מפתח פוליטיים חשובה מהבחינה של תרבות פוליטית. לנִראות של פוליטיקאיות יש ערך דמוקרטי חשוב בייחוד נוכח התופעות המדאיגות של הדרת נשים מהמרחב הציבורי, תופעות שעמדו על סדר היום בתקופה האחרונה.

ד"ר עופר קניג הוא מומחה למפלגות וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה