תחושת שליחות? עפר שלח והפוליטיקה

העיתונאי ופרשן הספורט עפר שלח מכיר את יאיר לפיד למעלה מ-20 שנה. "ראינו אחד את השני ברגעים שלא הרבה אנשים רואים", מעיד שלח, וכנראה שזה מספיק כדי לחבור גם למפלגתו, וכן, גם לקבל את מרותו. באשר לדרך הפוליטית - שלח לא שולל ישיבה בממשלת נתניהו-ליברמן, ואיזה שר יעדיף להיות? "שרה נתניהו", הוא משיב בחיוך

ההיסטוריה של יאיר לפיד ועפר שלח הולכת הרבה אחורה. כמה אחורה? עשרים שנים, עד למסדרונות של משרדי העיתון מעריב ברחוב קרליבך בתל אביב. לפיד היה אז עורך צעיר של המקומון התל אביבי בבעלות מעריב, ושלח, מ"פ במילואים שחזר מלימודים בארצות הברית, מונה לסגן עורך מדור הספורט. השבוע הם העבירו את החברות הזו גם למגרש הפוליטי - עם הצטרפותו של שלח באופן רשמי למפלגת "יש עתיד".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת  

תחילתו של שלח, כאמור, בתחום הספורט, ושם הוא מעיד נמצאת עד היום האהבה הגדולה שלו. זה התחום שיהיה לו קשה לעזוב יותר מכל, למרות שהוא משמש פרשן גם לענייני צבא וביטחון, נחשב לאחד מרצי המרתונים הטובים לגילו, פרסם שבעה ספרים, בהם לקסיקון לקולנוע, שני ספרים על קבלת החלטות באינתיפאדה ובמלחמת לבנון וספר שמנתח את הספר יוליסס.

הקולגות לעולם הספורט, בחלקם מפרגנים, ובחלקם - פשוט לא מבינים את מניעיו. דיוויד בלאט, מאמן מכבי תל אביב בכדורסל טוען שהחלטתו תהיה רעה לקבוצה. "עפר היה מקצוען", מעיד בלאט, "הוא אדם ביקורתי עם טעם ובמקצועיות יתרה, כמו שהוא עושה ברוב העיסוקים שלו, שהם לא מעטים אגב". הפרשן והשדרן יורם ארבל דווקא תהה מנגד כשפגש אותו במסדרונות ערוץ הספורט בו שניהם משדרים, לפחות עד לשבוע הזה, "מה נפל עלייך? מה רואים משם שלא רואים מכאן?".

אז למה לו פוליטיקה עכשיו? שלח טוען שהמניע נעוץ בזכרונות מאביו. "אבא שלי היה גם אדם באופן אישי, וגם דורית, הדור שלו, הם היו דור שעמס את המקום הזה על גבו. ואתה יודע, אבא שלי היה מנהל בכיר בימים שמנהלים בכירים לקחו אחריות, ולא משכורות עתק. הוא פיקד על גדוד צנחנים בשתי המלחמות הגדולות, ובשנים האחרונות לחייו הרגשתי אצלו הרגשתי אצלו את התחושה של הכעס על המקום הזה. וכעס, יחד עם תחושה של החמצה שלו שבסופו של דבר הוא לא בחר בדרך ציבורית. ואני חושב שכן, יכול להיות שיש לזה חלק בהחלטה שלי", מסביר שלח.

"מוכן למרות של לפיד"

החברות הטובה עם לפיד עשויה לעמוד בהרפתקה החדשה והמשותפת הזו למבחנים לא פשוטים. למעשה, שלח עומד להיות נתן למרותו של החבר הותיק למעריב. "כשאתה מערכת הפוליטית ומתקבלות בה החלטות שאתה צריך לקבל אותן. אתה לא יותר העיתונאי שמתמרמר בגלל הדברים האלה, ואני מוכן לזה", מבטיח שלח, "אחרי כל כך הרבה שנים שלא הייתה לי מרות, אני מוכן לשלו בהחלט", הוא מסביר.

באשר למשנה הפוליטית, שלח לא פוסל כמעט שום דבר. הוא עומד על הצורך בקיום משא ומתן עם הפלסטינים, אבל בהחלט לא פוסל ישיבה בממשלת נתניהו-ליברמן-חרדים וגם לא מתנגד להיות שר בממשלה כזו. איזה שר? שלח מתחמק ועונה בחיוך "שרה נתניהו", ובמקרה אחר - "שר הטבעות".

השאלה היא כיצד יהיה שר ללא כל ניסיון ניהולי. "שר הוא לא מנהל", טוען שלח להגנתו ומנמק, "ההיסטוריה של מדינת ישראל מלאה בשרים איומים ונוראים. שרי הביטחון מהמשפיעים ביותר של העשורים האחרונים בהחלטות קריטיות, היו אזרחים מובהקים, כמו ארנס, או עמיר פרץ בהחלטה של 'כיפת ברזל'. תפקודו של משה דיין, רמטכ"ל ושר ביטחון שש שנים במלחמת יום כיפור, היה פי מאה יותר גרוע. כל ההתייחסות למנהיגות פוליטית במונחים של ניהול, הוא מוטעה בעיניי", מסכם שלח.

החברים בערוץ הספורט ממשיכים להחליף ביניהם הלצות בינתיים, בראש איזה משרד יעמוד שלח אחרי הבחירות האלה. שלח דוחה אותם בינתיים בתשובות מתחכמות אבל במקביל, מתכונן כבר לקריירה הבאה, שבמסגרתה, כבר אפשר לומר, למד כיצד להתחמק מלתת כותרת ולספק התחייבויות.