העימות האחרון בין אובמה לרומני: חשוב, לא מכריע

גם אחרי 90 הדקות האחרונות בהן ניצבו אובמה ורומני זה מול זה ומול המצלמות, לא נשבר השוויון ביניהם. עורך חדשות החוץ ערד ניר בטור מיוחד על העימות האחרון ועל המירוץ הצמוד שהפך לצמוד עוד יותר

אובמה ורומני בעימות האחרון (רויטרס)

מה יעשה אובמה כשראש ממשלת ישראל יתקשר אליו ויעדכן שהמטוסים הישראלים בדרך למתקפה באירן? לא נדע. כרגע משום שאובמה לא ענה על השאלה הזו, שהופנתה אל שני המתמודדים בעימות האחרון שהתקיים אמש בבוקה רטון, פלורידה. והלוואי שלא נדע כלל, לא משום שנשיא ארצות הברית וראש ממשלת ישראל יהיו מתואמים לאורך כל הדרך, כפי שהבטיח מיט רומני, אלא משום שלא תהיה מתקפה באירן. לא עם ארצות הברית - וודאי שלא בלעדיה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בואו נודה על האמת - אלמלא ה"היעדרות" של אובמה מהעימות הראשון ואלמלא התיקו הבלתי מנוצח בשלל הסקרים, העימות הזה היה נחשב לשולי במערכת הבחירות. מדיניות חוץ היא הסעיף האחרון ברשימת השיקולים של הבוחר האמריקני הממוצע. הפועלים בקווי הייצור של המכוניות, כורי הפחם והקופאיות בסופרמרקטים הענקיים לא מוטרדים מהקשרים שבין הבית הלבן ללשכת ראש הממשלה בירושלים או בשאלה אם ניתן היה לנהוג אחרת נוכח אירועי ה"אביב הערבי". הם חרדים למקור הכנסתם, לכוח הקנייה של משכורתם ולפנסיה.

מכיוון שכך, כבר בדקה ה-22 משך רומני מהאביב הערבי וסימן את האויב הלאומי מספר 1 של ארצות הברית - החוב הלאומי. בדקה ה-27 אובמה מאשים את רומני בכך שהוא ממשיך בדרכם הכושלת של צ'ייני ובוש ורומני מחזיר עם נתוני האבטלה. המנחה שיפר מנסה להשיב את הדיון לנושאי מדיניות חוץ. רומני מתעקש. אובמה לא מוותר, ומחזיר בנתונים כלכליים משלו. שיפר מתעקש ומחזיר את הדיון לנושא שלשמו התכנסנו.

בדקה ה-50 תוקף רומני את אובמה על כך שלא ביקר בישראל כנשיא. אובמה לא מתבלבל ועונה שלהבדיל מרומני, כשביקר בישראל לפני שנבחר, במהלך הקמפיין, לא נפגש עם תורמים אלא ביקר ביד ושם ובשדרות, חש והבין את הטראומות ואת הבעיות - ובהתאם לתובנות האלה הוא נוהג היום כנשיא.

ערד ניר על העימות האחרון (חדשות 2)
אחרי שעמדו מאחורי פודיום בעימות הראשון ורכנו על שרפרף עם מרחב תנועה מוגדר בעימות השני, ישבו השניים על כסא מנהלים ליד שולחן בעימות השלישי. רומני הגיע לעימות הזה זחוח הרבה פחות מהשניים הקודמים. היה אגרסיבי פחות. לא ניסה להשתלט על הדיון. אובמה הגיע כשעול השלטון על כתפיו. אובמה דיבר מנסיונו כמפקד העליון. רומני דיקלם סיסמאות.

האמריקני הממוצע, אמרנו, לא יצביע משיקולים של מדיניות חוץ. "זו הכלכלה, טיפש", אמר ביל קלינטון לפני 20 שנה והדיח את אבא בוש מהבית הלבן אחרי תקופת כהונה אחת. שמונה שנים אחר כך בחרו האמריקאים את בוש הבן לבית הלבן למרות שלא ידע לנקוב בשמו של נשיא פקיסטן. וגם היום הכלכלה היא עצם העניין. ועדיין - במרוץ כל כך צמוד, אולי כמה פנסיונרים יהודיים בפלורידה הם שיכריעו. ואליהם כיוונו השניים כשהתחרו ביניהם גם בעימות הזה מי מהם מחוייב יותר לביטחונה של מדינת ישראל. לא הבחנתי בהבדל בין השניים.

כפי שאמר מנחה העימות בוב שיפר הוותיק מרשת CBS המרוץ התחיל צמוד ונהיה צמוד עוד יותר. זה מה שהפך את העימות אמש משמעותי כל כך וגם אחרי 90 הדקות האלה לא נמצא שובר שוויון.