בחירות בארה"ב: העיסוק בישראל הפך לשולי

הוועידה הדמוקרטית הוציאה ממצעה את הסעיף הקובע כי ירושלים היא בירת ישראל ולאחר מכן השיבה אותו, במהלך מביך ולא לגמרי דמוקרטי. ערד ניר על קמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב 2012, בהן נתוני האבטלה קובעים את הטון והנרטיב הישראלי הופך שולי יותר ויותר

ירושלים על ראש שמחתם? אובמה ורומני (AP)

ירושלים לא על ראש שמחתם: כמה מביך היה המעמד שבו החזיר יושב ראש המפלגה הדמוקרטית האמריקנית את ירושלים למצע המפלגה - לפי בקשת הנשיא אובמה, אבל בניגוד לדעת רבים מצירי המפלגה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

שמענו! אנטוניו וילריגוזה, ראש עיריית לוס אנג'לס, ביקש מהתומכים בוועידה בהחזרת ירושלים למצע לצעוק "YEY" (זה מקובל) והם צעקו כפי שציפה. אבל כשביקש מהמתנגדים לצעוק NEY (גם זה מקובל), בניגוד לקול ענות חלושה שלה ציפה, הם נשמעו באותה העוצמה.

הוא ביקש שוב ושוב והתגובות היו זהות ובסופו של דבר החליט להתעלם מהבאלנס ולהודיע שההצעה התקבלה (לא מקובל!) או אז מילאו קריאות בוז את ההיכל. השינוי התקבל ולמרות הניסיונות של הרפובליקנים והחוגים המקורבים אליהם למקסם את המהלך, לא זו הסיבה שבגינה ועידת הדמוקרטים לא הפכה לשובר השוויון המשמעותי במערכת הבחירות האלה. נתוני האבטלה פגעו ויפגעו באובמה הרבה יותר.

"הנרטיב הישראלי הופך שולי"

ערד ניר (חדשות 2)
אלא שדווקא כאן, בירושלים, יש לבחון מה קרה. איך נשמטה ירושלים מהמצע, איך נאבקו להחזיר אותה אליו ואיך בסופו של יום זה נעשה, או ליתר דיוק הוכתב, לוועידה באופן לא דמוקרטי. בניגוד למה שמקובל לחשוב אצלנו נראה שהנרטיב הישראלי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בסוגיית אחדות ירושלים, הופך שולי יותר ויותר בקרב חוגים רבים בארצות הברית ובעולם כולו. העיסוק המתמשך והעקר בנושא הופך מתיש ומלאה. וזה חוצה מפלגות וחוצה יבשות.

נתון מעניין נוסף הוא הקול הערבי בארצות הברית. כן יש כזה. אפילו בפלורידה - כ-125 אלף מצביעים ממוצא ערבי רשומים שם. נכון, זה פחות מ-600 אלף היהודים, אבל כשכל קול קובע (זו פלורידה, נזכיר) גם להם יש עמדה משמעותית ביותר.

אז הפעם השינוי הוכתב מכיוון שבבחירות האלה ישראל השתלטה על סדר היום התקשורתי ושל הפוליטיקאים בהקשר אחר לחלוטין. בפעם הבאה זה יהיה קשה יותר אלא אם כן השינוי יהיה קודם כאן.