מה בין מישל אובמה לאן רומני?

האחת שרירית עם סיפור חיים מרגש, השנייה בלונדינית שוויתרה על הגשמה עצמית לטובת גידול ילדיה. ד"ר תמר ברוש, מומחית לרטוריקה, מנתחת את הנאומים של נשות המועמדים לנשיאות ארה"ב בדרך לבית הלבן

מישל אובמה ואן רומני (רויטרס, AP)

שמענו בימים האחרונים שתי נשים אמריקניות בתפקיד "כל הזמן אני אשתו": מישל אובמה ואן רומני. מישל אובמה, רעיית הנשיא, נאמה בוועידת הדמוקרטים בכתפיים חשופות המגלות את זרועותיה השריריות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מה יש למישל למסור לתומכיה ולאומה האמריקנית? יותר נכון מה יעצו לה 30-40 יועצי התקשורת שעבדו איתה על ההצגה? היועצים יודעים שכשאין לך מה לומר עדיף ללכת על סיפור אישי מרגש, סיפור שנוגע, סיפור שיוצר הזדהות, חיבה, סימפטיה, אולי אפילו יוריד דמעות.

אז היא הולכת על סיפורה האישי - על בית הוריה: האב שהיה חולה, אבל לא ויתר על יום עבודה אחד, האם שעבדה קשה כדי להבטיח חינוך לילדיה. היא כביכול לא מדברת על בחירות, או על המלצה לדבוק באובמה לכהונה נוספת, היא מנסה להגיע לרגשותיהם של המאזינים.

בין השורות היא משחילה את המסרים על אהבת האמת של ברק, על האיכפתיות שלו, על היותו איש משפחה חם ואוהב שלא מוותר על ארוחת ערב עם הילדות. הילדות הן במרכז הנאום; המשפחה, הזוגיות הנפלאה - הכל מושלם. החלום האמריקני דורש משפחה חמה 360 מעלות.

לא מתאימה לציניות הישראלית

יש להניח שאילו שרה נתניהו הייתה מעזה ללכת על קו שכזה היו מיידים בה עגבניות וביצים קשות. הציניות הישראלית לא מתאימה לסיפור של מישל אובמה (תשאלו את עליזה אולמרט).

אין למישל בעיה לשתף את הקהל העצום שבא להריע לה בסיפור על הדייט הראשון עם ברק העני שנהג באוטו מצ'וקמק. מה זה אמור לשדר? אני מישל ובעלי ברק, אנחנו אנשים פשוטים, אותנטיים, דואגים לכם, משקיעים באדם הקטן לא בפוליטיקאים. מה שאני אומרת זה מה שיש. יש לכם נשיא נפלא, ממש בן אדם.

אמא יש רק אחת

ומה יש לאן רומני לומר בוועידת הרפובליקנים? היא לא רוצה לדבר על פוליטיקה. אין לה גוף חטוב וגם לא זרועות של מכון כושר; יש לה שיער בלונדיני גולש והיא הולכת על עקבים גבוהים. מחייכת מחוף לחוף ולוקחת הפסקות כדי שימחאו לה כפיים. על מה ??? מה היא עשתה בחיים שלה למען אמריקה?

כן, היא אוהבת נורא את כולם. אוהבת את כל הנשים שנשארות בבית לטפל בילדים ולדאוג לגבר שלהן. אמריקה כבר לא מאמינה בשחרור האשה, זה פאסה.

היא לא יכולה להתפאר בבית עני ובחוויות קשות של משכנתה וצרות אחרות, אבל היא יכולה לספר על המחלות שלה, על הוויתור שהיא ויתרה על המרת הגשמה עצמית למען הילדים.

 וכן: היא הביאה 5 ילדים שהביאו 18 נכדים. זה ממש נורא משכנע שהיא ראויה להיות האשה הראשונה של ארה"ב ב-2012. 

"נשים קטנות (ומפרגנות)" היה פעם בסט-סלר? אחר כך שרפו חזיות ודיברו על תקרת הזכוכית? או קיי, הכל נגמר. ועכשיו חוזרים ל"אמא יש רק אחת".

"אבא הלך לעבודה, יביא לך מתנה" .

לא משכנע.

ד"ר תמר ברוש, מייסדת ומנהלת התכניות - הקתדרה במוזיאון א"י, היא מומחית ברטוריקה.