מדוע המוצרים שבפיקוח אינם בריאותיים?

כשמחפשים בסופר את רשימת המוצרים שבפיקוח ובמחיר מסובסד בדרך כלל נתקלים בלחם אחיד, חמאה, גבינה צהובה 28% שומן ועוד. אף אחד מהמוצרים האלה לא נחשב מזון בריאותי. לחם מלא וגבינה רזה למשל, עולים במאות אחוזים יותר - למרות שהייצור שלהם לא בהכרח עולה הרבה יותר. מדוע זה כך?

למה בריא יותר הוא גם יקר יותר? זאת אולי המציאות, אבל לפעמים נדמה שגם למדינה יש חלק בזה. הצצה ברשימת המוצרים שמחירם בפיקוח - ולכן הם הזולים ביותר - מגלה מוצרים שכל תזונאי ימליץ לצמצם בהם. לחם אחיד או חלה, מלח, חמאה, שמנת חמוצה וגבינה צהובה. מוצרי מזון בסיסיים בריאים יותר, נשארים בחוץ. וכך המדינה מעודדת אותנו לאכול אוכל מזיק.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

פרופסור דני מורן, מנהל התוכנית הלאומית "אפשריבריא" במשרד הבריאות, מספר אילו מוצרים עדיפים. "הייתי ממליץ למדינה להכניס לפיקוח מוצרים בריאים, שכוללים פחות מזון מעובד. אורז מלא עדיף על אורז לבן. אם אנחנו מדברים על מוצרי מאפה, מוצרים מקמח מחיטה מלאה צריכים להיות בפיקוח לעומת הקמח הלבן, הקמח מהלחם האחיד", הסביר.

מחיר לחם אחיד בפיקוח נע בין 5 שקלים ל-7 שקלים ו-76 אגורות. אם תסתכלו על מדף הלחמים מחיטה מלאה, תראו שהמחיר מזנק ליותר מפי 2 ואפילו 3, כל זה למרות עשרות מחקרים מהעשור האחרון שבדקו יחד כ-3 מיליון נבדקים, שקובעים שלחם מקמח מלא עדיף לנו. באיגוד האופים אומרים שאכן עלות הייצור שלחם מלא גבוהה יותר, אבל הפער על המדפים גבוה בהרבה.

בשיחה עם יוחנן אהרונסון, יו"ר איגוד האופים, הוא הסביר כי הרשתות הן אלו שגובות את ההפרש הגבוה. "יש לחם מחיטה מלאה, שהוא לחם מצוין ומבוקש. אני מוכר אותו ברשתות בסדר גודל של בערך בין שליש לרבע מהמחיר שהם מוכרות לצרכן".

המחיר של חמאה לייט: פי 2 מחמאה רגילה

גם חמאה לייט עולה כמעט פי 2 מאשר חמאה רגילה בחישוב של 100 גרם. אם תרצו גבינה צהובה ב-9 אחוזי שומן במקום 28 אחוזי שומן שנמצאת בפיקוח, תשלמו כפול. וקל לנחש מה יעלה יותר בקופה, חלב רגיל לעומת חלב סויה או עיזים.

"המחיר הגבוה של המוצרים באלה הם ללא הצדקה. רק תודעה ציבורית וגם מחאה ציבורית, מצד אחד, ושיתוף פעולה עם היצרנים והתעשייה תביא להוזלת המחירים", הוסיף פרופסור מורן.

אם מסתכלים החוצה אל העולם, המגמה הפוכה. מדינות דווקא מטילות מיסים על מוצרים לא בריאים. מקסיקו למשל הודיעה לאחרונה שתטיל מס על משקאות קלים, בדומה לצרפת. בהונגריה יש מס על מזון עתיר בשומן, ובאירלנד ורומניה המהלך הזה בצעדי חקיקה מתקדמים. עכשיו השאלה היא מתי ישראל תתעשת גם היא, ותצטרף למגמה הבריאותית.

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי "מנגנון הפיקוח נועד לתת מענה לכשל שוק ולהיעדר תחרות - זה אינו המצב בשוק הלחמים מקמח מלא. עם זאת ועדת המחירים צפויה להתכנס בקרוב כדי לבחון את הנושא. יודגש כי ההחלטה על החלת פיקוח נמצאת ברשות הממשלה ולא בידי הוועדה".