סגרה מעגל עם השכול: "אחרי 13 שנים כראש מחלקת נפגעים - ידעתי שזה יגיע גם אליי"

כשנציגי קצין העיר עשו את דרכם לביתה של ורדה פומרנץ עם בשורת איוב על מות בנה, היא הצליחה להפתיע אותם כשהמתינה להם בפתח הדלת. אחרי שנים ארוכות שבהן ליוותה משפחות שכולות, היה זה אך ברור לה שיבוא היום ובו תצטרף אליהן. "ידעתי שזה לא ידלג עליי העניין הזה", היא מספרת. הריאיון המלא ישודר בתכנית "אולפן שישי"

במשך כל השנים שבהן שימשה ראש מחלקת הנפגעים של צה"ל, ידעה ורדה פומרנץ כי זה רק עניין של זמן עד שהשכול יקיש גם על דלתה שלה. בשבוע שעבר זה קרה, כשבנה רס"ר דניאל פומרנץ ז"ל, נהרג בתקרית הנגמ"ש בשכונת סג'עייה שבעזה. הריאיון המלא ישודר השבוע בתכנית "אולפן שישי".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

בערב שבו קיבלה את ההודעה המרה, המתינה ורדה לנציגי קצין העיר בדלת פתוחה. בזמן שאלה חיפשו את ביתה, היא כבר ידעה שלא תשוב עוד לראות את בנה לעולם. "אני הייתי עסוקה בלחפש אותם, שלא יהיה להם קשה להגיע", סיפרה. "וכשהם כבר הגיעו, אז נתתי להם להבין שאני יודעת כבר. הם לא היו צריכים להגיד לי שום דבר".

כשסיפרו לה חברי המשלחת כיצד מצא דניאל את מותו, ניחמה ורדה מן העובדה שבנה נהרג כשהיה בנגמ"ש שכה אהב. "אתה רואה, הילד מנהל רומן אהבה, רוקד עם הנמ"ר שלו", סיפרה. "אז אין לי ספק שהוא סמך על הנמ"ר שלו, אבל נותרו אילו שהן נסיבות שלא מעניינות אותי כרגע. וזה לא משנה. זה משנה שהם ילמדו, אבל לי זה כבר לא משנה. הילד שלי נהרג, נקודה".

במשך 13 שנים ליוותה ורדה יום יום את בני המשפחות השכולות, כשהיא מחשבת כל העת לאחור את היום שבו תצטרף אליהן ותיקח חלק אישי באבלן. "גידלתי ארבעה בנים, וידעתי שלא ידלג עלי העניין הזה ואני אתמודד עם השכול", היא מעידה. "טיפלתי במשפחות שכולות, שבויים, נעדרים, פצועים, וזה היה כל העיסוק שלי. נשמתי את זה בוקר צהריים ערב ולילה. כאילו אין שום דבר אחר. כל דבר שקרה היה בגדר 'תודה לאל, זה רק זה', אז גם עכשיו אני מנסה להסתכל על זה שהיו לנו עשרים וקצת שנים עם הילד המדליק הזה, גם מתנה".