יום עם משפחתו של חייל שנפצע בקרב: "רק רציתי לדעת שהוא עדיין חי"

גל המבקרים שמגיעים לחדרו של החייל הפצוע דן שמלה לא מפסיק. בני משפחתו, שעדיין מנסים לעכל את דבר פציעתו, מופתעים מהאהבה ומהמתנות שמרעיפים עליהם בבית החולים שיבא, אך מתרכזים בהחלמתו. "הנסיעה לבית החולים הייתה הארוכה בחיי", מספרת אמו

דן ואמו הלן בבית החולים (חדשות 2)

בחדרו של החייל הפצוע דן שמלה, אין שקט לדקה. הוריו מנסים בכל רגע נתון לווסת את כמות החברים, מכרים ומחלקי המתנות, שמבקשים להיכנס ולאחל להחלמתו. "יש לו מיליון חברים", אומרת אמו הלן ברבי במבטא צרפתי כבד. דן, המשרת כבר שנתיים ועשרה חודשים בנח"ל, נפצע קשה ביום חמישי בשבוע שעבר במהלך פעילות בצפון הרצועה. רק בשעות האחרונות אמו מרשה לעצמה מעט להירגע, לנוח, לעצום עיניים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"שמעתי על מה שקרה כשהיינו בת"א, ביום הולדת 82 של סבתא שלו. מזל גדול שלא הייתי בבית כשהקצינים דפקו על הדלת, אחרת הייתי מאבדת את ההכרה עוד לפני שהם היו אומרים מילה", מספרת אמו על הרגע שבו נודע לה על פציעתו של בנה. "לבסוף את הבשורה קיבלנו מחבר שלו ליחידה, הוא התקשר לאחיו הגדול של דן והודיע לו על הפציעה ושהמצב מאוד לא טוב".

מתנות וחבילות מחוץ לחדר (חדשות 2)

"הדרך מת"א לבית החולים ברזילי באשקלון הייתה הנסיעה הארוכה בחיי", משחזרת הלן את רגעי החרדה ונושמת נשימה עמוקה. "כשהגעתי למקום הוא כבר היה בחדר הניתוח ונציגים של הצבא המתינו לנו בחוץ. הייתה לי רק שאלה אחת אליהם - 'הוא חי'?".

מחוץ לחדרו במרכז הרפואי שיבא, נערמות אריזות של ממתקים, חבילות וברכות שלא מפסיקות להגיע. את מרבית הדברים בני המשפחה אוספים ומשאירים ליד מיטתו של דן. ביומיים האחרונים מצבו התייצב והוא חזר להכרה, כדור אחד פילח את בטנו וכדור שני עדיין נמצא בתוך גופו, באגן, הרופאים ממתינים עד אשר גופו יוכל לשאת ניתוח נוסף. אביו מגיע, פניו נפולים אבל לדבריו, אחרי ימים מתוחים כעת הוא רגוע: "אחרי מה שעברתי בימים האחרונים, עכשיו אני רק מרוצה שהוא כבר לא נמצא שם יותר".

בכל הזמן הזה נכנסת ויוצאת מהחדר בבית החולים, בת זוגו של דן בשנה וחצי האחרונים, מור פיליבה, צעירה בת 23 שלאט לאט מעכלת את אירועי הימים האחרונים. "היא בוכה רק כשהיא מתרגשת" אומרת הלן, "היא הנכס שלנו, היא מחזיקה את הבן שלי". מור בכתה בפעם הראשונה רק כשראתה את דן נעמד והולך, כמעט שבוע לאחר הפציעה.

אמו ובת זוגו של החייל (חדשות 2)

בת הזוג הצעירה מספרת בהתרגשות על המפגש המותח בבית החולים, שהתקיים רק לאחר שהתאושש מהניתוח. "לא ידעתי מה לומר, איך מתמודדים עם זה, לא היו לי מילים", היא משחזרת את הרגע המרגש. "דיברנו בעיניים, במבטים, והוא השיב לי בהנהונים. רק הנהן לי שהכול בסדר".

"אני מקווה שהוא מבין שהוא לא הולך לחזור יותר לצבא", אומרת האם הלן, בתקווה לשכנע גם את עצמה. "זהו, נגמר לו השירות. יש לו רק עוד חודשיים והרופאים אומרים שייקח לו זמן רב להחלים, גם לנו זה ייקח זמן, אתמול ראיתי את הצלקת שלו ובכיתי 20 דקות, אני לא אוכל לעמוד בזה יותר".

למרכז הרפואי שיבא מגיעים בימים האחרונים עשרות פצועים, ברמות פציעה שונות. במרחק של 14 דקות טיסת מסוק מעזה, המסדרונות בבית החולים מלאים במשפחות ובאנשים שבאים לתמוך בהם ברגעיהם הקשים. פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל המרכז הרפואי הדגיש היום כי שיפור חל במצבם של כלל הפצועים שהגיעו לבית החולים, כולם מקבלים טיפול באמצעות צוותי הרפואה שלצד עבודתם גם ממשיכים בפעולות השגרה של בית החולים.