האויב שמתחת: זהו איום המנהרות

טרור המנהרות שבו נוקט חמאס כבר הביא למותם של שני חיילים, לאחר שמחבלים חדרו לשטח ישראל באופן הזה במהלך מבצע "צוק איתן". כמה זמן לוקח לחפור מנהרה ואילו סוגים יש? מפקד יחידת יהל"ם לשעבר עונה על כל מה שרציתם לדעת

חשיפת מנהרה בעזה (דובר צה"ל)

מנהרות הטרור של חמאס מהוות איום משמעותי מאוד על ביטחון תושבי עוטף עזה, כשפעילי חמאס מנסים להוציא דרכן פיגועים לשטח ישראל. רק אתמול (שבת) נהרגו שני חיילים לאחר שמחבלים חדרו לשטח ישראל דרך מנהרה. אל"מ (במיל') עתי שלח, לשעבר מפקד יהל"ם (יחידת הנדסה למשימות מיוחדות), מספר על האויב שמתחת.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

אילו סוגי מנהרות יש?

ישנם ארבעה סוגי מרחבים תת-קרקעיים שבאמצעותם פועל חמאס, הוא מספר:

- מרכזי לוגיסטיקה, שהם משמעים למעשה לאחסנת אמצעי מזון ומנוחת לוחמים.
- מרכזי פיקוד, שליטה ולחימה שנועדו לאפשר לכוחות לפקד תוך כדי לחימה ולהביא לוחמים נוספים.
- מנהרות לחימה שנמצאות בפאתי הערים ושם הלוחמים "מקבלים" את פני לוחמי צה"ל כשהם נכנסים לרצועה.
- מנהרות טרור שחודרות לישראל ודרכן מוציאים פיגועים בשטח ישראל.

האם רק דרך כניסה קרקעית אפשר לטפל בהם?

כיום ניתן לטפל בהם רק דרך טיפול ממוקד. ניתן לטפל חלקית מהאיום הזה דרך האוויר אך זה לא פותר את הבעיה כי לכל מנהרה יש מנהרה חלופית ולכל פיר מנהרה יש פיר חלופי. עם זאת, לחמאס ייקח זמן לשקם את זה, כעומק הפגיעה כך יהיה גודל ההרתעה, אבל הם יחזרו לחפור בכל מצב.

מטופלות במרוכז (דובר צה"ל)

למה מטפלים באיום הזה באופן מרוכז היום?

מטפלים במנהרות באופן מרוכז כי המודיעין יותר טוב ובגלל שאין פתרון טכנולוגי. בצה"ל חיכו שיהיו מודיעין טוב ועכשיו הוא פועל באינטנסיביות בשטח זאת למרות שיכולת מבצעית תמיד הייתה קיימת.

כמה זמן לוקח לבנות מנהרה?

תלוי מה התכלית שלה. אם מדובר במנהרה של 500 מטר יכול לקחת חודש וחצי לבנות אותה. אם זו מנהרת שחודרת לשטח ישראל יכול לקחת כמה חודשים לבנות אותה, מכיוון שברצועה פועלים לאט ובצורה חשאית כדי שלא יגלו אותם.

האם יש סיכון לכוח צה"ל בעת טיפול במנהרה?

יש סיכון לכוח, אבל לא בגלל שהוא נכנס פנימה אלא בגלל שהכוח סטטי ומעל הפיר. באופן טבעי הוא עושה זאת בשטחים מאוימים ויש סבירות גבוהה לסכנה, אלא אם כן הוא עם טנקים וכחות חי"ר בשטח שמאבטחים אותו כפי שקורה כעת. בחמאס שומרים על המרחב התת קרקעי.

תעשייה של ממש ברצועה (דובר צה"ל)

הייתה הצעה בעבר להציף את המנהרות במים או ביוב - מדוע זה לא התממש?

זו הצעה שנפסלה ולא פותרת את הבעיה כי היא מקריסה רק חלקית את המנהרות ויותר גרוע מזה - יוצרת בעיה הומניטרית. אם אתה מציף את האזור אתה פוגע במי תהום בצורה אנושה, וגורמים הומניטאריים יעצרו את זה. בצה"ל כבר ניסו לעשות זאת אך זה לא צלח.

הם בונים - ואנחנו לא יודעים מזה?

זה לא מתחת לאף שלנו. הדבר היחיד שקורה מתחת לאף שלנו זה "הפיינל" למנהרות שחודרות מתחת לגדר לשטח ישראל. כל הפעילות מתבצעת למעשה מתחת לרצועה ואין לנו עדיין טכנולוגיה שיודעת לאתר פעילות בתוך האדמה בזמן אמיתי. הדבר החשוב ביותר מצדנו הוא מודיעין על המנהרות האלה.

מה הם יעשו בעתיד?

האזורים התת קרקעיים, שיהפכו למרחיבים הם ישמשו לעוד מטרות מבצעיות ואסטרטגיות. למעשה, עוד ועוד מערכי לחימה ונכסים של האויב יוכנסו אל מתחת האדמה. תידרש יכולת להגיע אל אותם מערכים, לכבשם ולהחזיק בהם. על מנת לממש את המשימות הנ"ל תידרש יכולת תמרון (תנועת כוחות) במרחבי תת-הקרקע.

ממתי חמאס משתמש במנהרות?

חמאס פועל מתחת לאדמה מראשית שנות ה-90. בשלב הראשון זה נועד בעיקר להברחות אבל רוב הזמן זה הפך להיות אמצעי לחימה מרכזי שלו כמו ירי הרקטות. מדובר בעסק לכל דבר ועניין, משרת את הטרור, וזה עסק כלכלי - יש אנשים שעובדים בזה, חונטות של משפחות שלמות. התחום תפתח ברצועת עזה במהלך 25 השנים האחרונות וביתר שאת במהלך העשור האחרון במיוחד סביב אירועי האינתיפאדה השנייה, ולאחר השלמת ההתנתקות של צה"ל מרצועת עזה.

אל"מ במילואים עתי שלח הוא מנכ"ל חברת ESG לפתרונות הנדסיים