או"ם-שמום - או ארגון בינלאומי נייטרלי?

הסכסוך הישראלי-פלסטיני מלווה את ארגון האומות המאוחדות כמעט מהיום שהוקם. המלחמה הקרה הסתיימה, משטרים קמו ונפלו, פרשיות רצח עם חלפו - אך אנחנו והפלסטינים נשארנו במוקד הדיונים. איך זה קרה, ועד כמה הארגון הזה מסוגל להיות אובייקטיבי - ולפתור בעיות?

הסכסוך שמטיל צל על האזור (רויטרס)

אם יש דבר אחד שאי אפשר להגיד על האו"ם - זה שהוא מזניח את המשבר במזרח התיכון. רעב באפריקה, הפרת זכויות אדם, משטרי טרור, רצח עם באירופה ואפילו המלחמה הקרה - כל אלו נושאים שבאו והלכו, אבל הסכסוך הישראלי - פלסטיני מלווה את הארגון מאז ראשית ימיו.

המאבק המורכב בין ישראל לפלסטינים או למדינות הגוש הערבי, הוא סכסוך הטומן בחובו קונפליקטים על אדמה, אמונה, משאבים, הון והרבה מאוד רגשות. השבוע מצפה לשיא נוסף בסכסוך - כאשר הפעם הזירה שלו תהיה בניין האו"ם. יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן משלים מהלך נוסף בתכנית השלבים שלו לקראת הקמת מדינה עצמאית ומצפה להכרה של האו"ם בפלסטין, כמדינה חברה מלאה בארגון.

הדרמה שצפויה בסוף השבוע ועד חודש אוקטובר עשויה להפנות את אור הזרקורים אל כשלון הקהילה הבינלאומית, או אל כישלונו של הארגון להביא לפתרון הבעיה - בה הושקעו משאבים רבים, שעות ארוכות של דיונים, גינויים, הערכות והסקת מסקנות.

התפתח יחד עם הסכסוך

מאז ימיו הראשונים של האו"ם, שני מחנות "נלחמים" על פתרון הסוגיה: המחנה התומך בפתרון למען הפלסטינים וזה התומך באינטרסים של ישראל. האו"ם הוא המקום היחיד שבו אבו מאזן יכול לקבל, בצורה כל כך רחבה, הכרה במה שהוא מגדיר זכותו ההיסטורית של העם הפלסטיני.

הרעיון "שתי מדינות לשני עמים" אינו חדש. למעשה, הוא נולד עוד ב-1947, אז החלטה 181 של האסיפה הכללית הובילה להקמת מדינת ישראל שנה מאוחר יותר. האו"ם הוא זה שתיווך וסייע בקביעת קווי הגבול אחרי מלחמת העצמאות. הקווים עליהם אבו מאזן וגם הנשיא אובמה מדברים, קווי 67', הם קווי שביתת הנשק של מלחמת העצמאות (1949) - אשר הוגדרו בהחלטה 242 של מועצת הביטחון, ולפיה ישראל צריכה להסיג את כוחותיה מהשטחים שכבשה במהלך מלחמת ששת הימים.

בישראל בטוחים שהאו"ם לא מטפל בענייניה של המדינה בצורה הוגנת. ועדת האו"ם לענייני זכויות האזרח בז'נווה השקיעה זמן רב יותר לביקורת נגד ישראל בסכסוך מול הפלסטינים - יותר מכל משבר אחר בו טיפלה.

"אם בעיה לא פתירה - אולי לא צריך לפתור אותה"

הקונפליקט המזרח תיכוני גרם גם למקרה המוות הראשון של איש או"ם, הרוזן ברנדוט, שהיה המגשר הראשון של האו"ם במזרח התיכון. הוא נרצח בירושלים על ידי אנשי המחתרות בשנות ה-1948. האו"ם גם הוביל להקמת משימת שמירת השלום ולגוף הסוציאלי הראשון של האו"ם, סוכנות הרווחה של האו"ם שממשיכה לספק גם היום שירותים למיליוני פלסטינים.

"הסוגיה הפלסטינית מופיעה במסמכים הראשונים של הארגון והמשבר התפתח יחד עם הארגון", מציין ברוס ג'ונס, מנהל המרכז הבינלאומי לשיתוף פעולה מאוניברסיטת ניו יורק. "ככל שהקונפליקט התפתח, כך גם ארגון האו"ם. המבנה המודרני של כוח שמירת שלום נוצר בחצי האי סיני גם בגלל הסכסוך המצרי - ישראלי, והמשימות התקדמו לאורך קווי הגבול שיצרו המלחמות בין ישראל למדינות ערב", אומר ג'ונס ל"וושינגטון פוסט".

ויש מי שכבר מרימים ידיים. "אם בעיה היא בלתי פתירה, אז אולי לא כדאי לפתור אותה", אומר אלברו דה סוטו, דיפלומט פרואני שניסה כמו רבים מאוד אחרים לנסות ולגשר בין הצדדים בין השנים 2005 - 2007. "מה שצריך לעשות זה לשנות את ההקשר".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת