האם דוח פאלמר טוב או רע לישראל?

הוועדה שהקים האו"ם לחקר תוצאות השתלטות צה"ל על ספינת המרמרה בחודש מאי 2010 הגיעה למספר מסקנות. בישראל ובטורקיה משמיעים ביקורת כלפי הדוח, אך נראה כי מדובר במסקנות מאוזנות ומרוככות - מתוך ניסיון לקרב בין הצדדים. המדריך המלא למסקנות הוועדה המיוחדת של האו"ם

היום יפורסם רשמית דוח ועדת פאלמר של האו"ם, לחקר תוצאות ההשתלטות של צה"ל על משט המרמרה לעזה בשנה שעברה. לקראת פרסום הדוח, שכבר הודלף אתמול ל"ניו יורק טיימס", הנה מדריך עם תשובות לכל השאלות החשובות שיכולות לעלות בעקבות פרסום מסקנות הוועדה.

מהו דוח פאלמר ומי עומד מאחוריו?
בעקבות תוצאותיה הקשות של השתלטות צה"ל על האוניה הטורקית מרמרה ששטה לעזה בחודש מאי 2010, הוקמה באו"ם ועדה שנועדה לבדוק מה אירע על הספינה. בראשות הוועדה עמד ג'פרי פאלמר, לשעבר ראש ממשלת ניו-זילנד, ולצידו כיהן אלוורו אוריבה, לשעבר נשיא קולומביה. הוועדה אף בחנה מי עמד מאחורי המשט הטורקי, את ההתקוממות האלימה עליו וכן את תגובת צה"ל. בוועדה השתתפו גם נציג ישראל, ד"ר יוסף צ'חנובר, ונציג טורקי, הדיפלומט לשעבר אוזדם סאנברק. הדוח מציג את מסקנותיה הסופיות של הוועדה.

האם הוועדה שמעה עדויות של אנשים שהיו על הספינה?
לא. הוועדה לא שמעה עדויות מפי חיילים ופעילים שהיו על הספינה ואף ציינה מגבלה זאת בדוח הסופי שלה. עם זאת, הוועדה נשענה על חומר שהועבר לה מישראל ומטורקיה. החומר כלל ממצאים שנאספו מהספינה וכן דוחות רפואיים על מצב ההרוגים והפצועים.

מהן המסקנות העיקריות של הדוח?
לדוח מספר מסקנות עיקריות. באשר לסגר על עזה, קבע הדוח כי הוא חוקי מבחינה משפטית. אחת הטענות המרכזיות של הטורקים כלפי ישראל הייתה כי הסגר על עזה אינו חוקי. עם זאת, הוועדה קבעה כי ישראל נתונה לאיומים ביטחוניים מהרצועה, ולכן מבחינה ביטחונית זכותה היה להטיל פיקוח על סחורה ותנועה. הדוח התייחס רק להיבט החוקי-משפטי ולא להיבטים אחרים, כמו המוסרי.

עוד קבע הדוח באופן חד משמעי כי המשט לעזה לא פעל מתוך התארגנות ממשלתית, אלא פרטית. עם זאת, קבע הדוח כי טורקיה ידעה על המשט המתוכנן ועל העובדה שפעיליו עשויים לנקוט באלימות, ואף פעלה כדי לנסות לשכנעם להימנע ממעשיהם - אך לא עשתה זאת מספיק בנחישות.

באשר לאלימות הפעילים על הסיפון, קבעה הוועדה כי בעוד שמרבית האנשים היו לא חמושים ולא אלימים, הייתה במקום קבוצת פעילים של IHH, שהיו חמושים, ותקפו את חיילי צה"ל. עם זאת, קבע הדוח כי התגובה של חיילי צה"ל כלפי מתקפת הפעילים הייתה לא פרופורציונלית לאלימות שהופגנה כלפיהם - פי עשרות מונים. מסקנה זו מתבססת על ממצאי דוחות רפואיים שמעידים כי חלק מההרוגים והפצועים נורו פעמים רבות בחלקי גוף שונים.

לבסוף, גם אחרי שהסתיימה ההשתלטות, נהגו הרשויות בישראל בצורה שאינה הולמת כלפי הפצועים וכלפי שאר הנוסעים על הספינה - עד שאלו גורשו מישראל. בין השאר עולה כי גורמים ישראלים נקטו בשיטות של פגיעה גופנית, הפחדה, החרמה לא מוצדקת של חפצים ושלילת סיוע קונסולרי בזמן.

לכן, מציע הדוח המלצה מרוככת לפיה ישראל תביע צער בפני טורקיה ואף תפצה את משפחות ההרוגים והפצועים בגין הנזקים שנגרמו להם.

מה התוקף החוקי של הדוח?
דוח פאלמר אינו בעל תוקף חוקי ולכן לא מחייב את אף אחת מהמדינות לפעול לפיו. עם זאת, מאחר שמדובר בדוח בינלאומי, ולא כזה שחובר על ידי ישראל או טורקיה בנפרד, ייתנו לו גורמים בקהילה הבינלאומית חשיבות רבה. מועצת הביטחון של האו"ם וכן העצרת הכללית יכולות להעביר הצעה שתחייב את ישראל לפעול לפי הדוח, אך גם החלטה זו, כאמור, אינה מחייבת.

האם מדובר בדוח טוב או רע לישראל?
זמן רב לפני פרסום דוח פאלמר, פרסמו ישראל וטורקיה שני דוחות נפרדים על המשט. הוועדה הישראלית הגיעה למסקנה כי הסגר על עזה חוקי וכי חיילי צה"ל נקטו בתגובה ראויה לאלימות שעליה נתקלו על הספינה. מנגד, קבע הדוח הטורקי בדיוק להיפך - כי הסגר על עזה אינו חוקי וכי צה"ל נהג באלימות ברוטלית בהשתלטות על הספינה.

דוח פאלמר נקט בגישה מרוככת, מתוך ניסיון לפשר בין המדינות. מצד אחד, מדובר בדוח טוב לישראל, שכן הוא מכיר בחוקיות המשפטית של הסגר על עזה - נושא שחשוב לישראל בזירה הבינלאומית. כמו כן, הוא מכיר באלימות הפעילים על סיפון המרמרה ומפריך טענות שהושמעו לפיהן צה"ל הוא שתקף ראשון.

מצד שני, הקביעה כי צה"ל נהג בכוח מופרז יתר על המדינה וההמלצה כי ישראל תתנצל בפני טורקיה ותפצה את משפחות ההרוגים והפצועים מציבה את ישראל בבעיה. מצד אחד, אומרים גורמים מדיניים כי אין בכוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו להתנצל בפני טורקיה, ומצד שני - הצהירו הטורקים כי דרישתם להתנצלות נותרת בעינה וכי יחמירו את יחסי שתי המדינות אם ישראל לא תתנצל. בכל אופן, נראה כי ביחס לדוחות אחרים על ישראל שחוברו בזירה הבינלאומית בנושאים שונים - מדובר באחד הדוחות הפחות שליליים, שמכירים בטענות רבות שהושמעו על ידי הצד הישראלי.

מדוע לא הסתפקו באו"ם בדוחות שחיברו ישראל וטורקיה?
כדי למנוע טענות על הטיה לטובת כל אחד מהצדדים, החליטו באו"ם על וועדה בינלאומית, בלתי תלויה, שייקחו בה חלק נציגים משני הצדדים. כראייה להטיה של הדוחות, ניתן לראות את המסקנות ההפוכות אליהן הגיעו הוועדות הפנימיות בישראל ובטורקיה.

מה צפויות להיות ההשלכות של פרסום הדוח?
כפי שצוין, לדוח אין השלכות מחייבות על אף אחד מהצדדים, אך אלו שיירצו לתבוע את קציני וחיילי צה"ל יוכלו לעשות זאת בהסתמך על ממצאי הדוח. צה"ל כבר הודיע כי בכוונתו לנקוט בכל צעד משפטי כדי להגן על הקצינים והחיילים שהשתתפו בהשתלטות על המשט. ההערכה היא כי כעת, לאחר פרסום הדוח וסירובה של ישראל להתנצל, יחל גל של תביעות כלפי ישראל בכלל והקצינים והחיילים שהשתתפו במשט בפרט.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת