נתניהו בוועדת טירקל: העדות המלאה

ועדת טירקל הממונה על בדיקת אירועי המשט הטורקי לעזה פתחה הבוקר את שלב העדויות. הראשון שזומן לדוכן העדים היה ראש הממשלה בנימין נתניהו שנשא את דבריו במשך קרוב ל-4 שעות בדלתיים סגורות. אנו מביאים כאן את עדותו המלאה של ראש הממשלה, כפי שהותרה לפרסום בכלי התקשורת

ראש הממשלה בנימין נתניהו היה ראשון העדים בדיוני ועדת טירקל לחקירת אירועי המשט הטורקי לעזה. הדיון נערך בפני שופטי הוועדה במשך קרוב ל-4 שעות, מרביתן בדלתיים סגורות. אנו מביאים עבורכם כאן את עדותו המלאה של ראש הממשלה שהותרה לפרסום בכלי התקשורת.

"אני הראשון שמופיע בפני ועדה מכובדת זאת. רבים אחרים יופיעו אחרי, ואני מאמין שתבררו את כל הפרטים ותרדו לשורש האמת. אני משוכנע שבסוף חקירתכם - יתברר שמדינת ישראל וצה"ל פעלו בהתאם לחוק הבינלאומי, ושלוחמי צה"ל על סיפון ה"מרמרה" גילו אומץ לב בלתי רגיל במילוי משימתם ובהגנה על עצמם מפני סכנת חיים ממשית. אני סומך על לוחמי צה"ל, ומדינת ישראל כולה גאה בהם.

הופעתו של ראש ממשלת ישראל בפני וועדה זו היום היא ההוכחה הטובה ביותר לסטנדרטים הגבוהים שלפיהם פועלת הדמוקרטיה הישראלית. במזרח התיכון הדמוקרטיה היא זן נדיר. לצערנו קיימים באזורנו משטרים שיורים במתנגדיהם לאור יום, מדכאים נשים בברוטאליות ומוציאים אותן להורג בסקילה, ושוללים בסיטונות ממיעוטים ומאוכלוסיות שלמות את זכויות האדם הבסיסיות ביותר.

במדינות אלה אין עיתונות חופשית שתחשוף פשעים אלה לאוֹר, אין פרלמנטים אמיתיים שיקיימו דיונים ובירורים, אין בתי משפט עצמאיים לקיום משפט צדק, אין ארגוני זכויות אדם מקומיים. יש רק טרור ורודנות.

ישראל תמיד הייתה שונה, שונה מאוד. ישראל היא דמוקרטיה ליברלית הפועלת תחת שלטון החוק, עם בתי משפט עצמאיים, פרלמנט תוסס ועיתונות חופשית. ישראל היא דוגמה למדינה דמוקרטית שנתונה להתקפות ואיומי מלחמה וטרור חסרי תקדים, ובכל זאת מצליחה לשמור על ערכים דמוקרטיים ועל צרכי הביטחון בעת ובעונה אחת.

"אנחנו כל הזמן בודקים"

מדינות דמוקרטיות אחרות שמתמודדות בשנים האחרונות עם האתגר לקיים ערכים דמוקרטיים מול טרור יכולות ללמוד הרבה מהדמוקרטיה הישראלית שעושה זאת בהצלחה במשך 62 שנה.

אחת הסיבות שאנו מצליחים במשימה כפולה זו היא שאנו כל הזמן בודקים את פעולותינו. הדברים שלי כאן היום, ובהמשך הופעתה בפני הועדה של הצמרת המדינית והביטחונית של ישראל, היא התשובה הניצחת לאלה שמעלים ספק כלשהו לגבי יכולתה ונכונותה של ישראל לבדוק את עצמה.

אין מדינה וצבא שבודקים את עצמם טוב יותר ממדינת ישראל ומצה"ל. לאלה שמפנים כלפינו אצבע מאשימה, אני שואל: כמה מדינות היו מוכנות להקים ועדה עצמאית כמו זו? כמה מדינות היו מזמינות משקיפים זרים להשתתף בוועדה כזו? כמה ראשי ממשלה ונשיאים היו מופיעים בפניה?

לאלה שטוענים שישראל אינה בודקת את עצמה לפי הסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים אני אומר: מוטב שממשלות רבות בעולם יבדקו את עצמן לפי הסטנדרטים הגבוהים של ישראל. מכובדי, כדי לענות על שאלות הוועדה, אני מבקש תחילה להבהיר את מדיניותנו כלפי שלטון החמאס בעזה, שממנה נגזרה פעולתנו בעניין המשט.

בעשור האחרון קיבל החמאס סיוע הולך וגובר מאירן, שגם היא קוראת לסלק את ישראל מן המפה. אירן ציידה את החמאס באלפי רקטות וטילים ובנשק אחר. החמאס הפך את רצועת עזה למובלעת טרור בחסות אירן, מה שכיניתי בינואר 2006 כחמאסטן. בנוסף נותנת אירן לחמאס סיוע מודיעיני, הכשרה צבאית, גיבוי מדיני וכסף רב.

החמאס השתלט על רצועת עזה ב- 2007 באמצעות כוח צבאי. הוא גירש את הרשות הפלסטינית מנוכחות אפקטיבית כלשהי שם. מאז מבצר החמאס את הרצועה בקצב גובר, ומחמש אותה כמחסן נשק ענקי וכבסיס להתקפה על ישראל.

מרצועת עזה המטיר החמאס על מדינת ישראל אלפי רקטות, טילים ופצצות מרגמה שפגעו ביישובינו ובאזרחינו. תחילה הומטרה האש על שדרות ויישובי עוטף עזה, ובהמשך על אשקלון, באר שבע ואשדוד. היום אוגר החמאס נשק שיכול להגיע לתל אביב ולאזורים רחוקים אחרים בארץ.

"רצועת עזה נשלטת ע"י ארגון טרור"

למרות ירידה משמעותית בהיקף ירי הרקטות והטילים בשנה וחצי האחרונות, הירי לא נפסק. רק לפני ימים אחדים, ללא שום פרובוקציה, אפשר החמאס ירי טיל גראד על שכונת מגורים באשקלון וטיל קאסם על מכללת ספיר בשער הנגב. כן שלח החמאס במסווה חוליה מסיני שירתה טילים על אילת ועקבה.

הירי על ישראל התבצע ומתבצע במקרים רבים מתוך אזורים מאוכלסים בעזה - מתוך בתי מגורים וּבתי ספר, מאתרים סמוכים לבתי חולים, מסגדים, מתקני או"ם וכדומה.

ב - 2006 חטף החמאס את חיילנו גלעד שליט, ובארבע השנים האחרונות הוא מחזיק אותו בבידוד מוחלט, בשבי אכזרי ללא ביקור כלשהו של הצלב האדום, תוך הפרה בוטה של כללי המשפט הבינלאומי וערכים אנושיים בסיסיים.

כדברי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש: "רצועת עזה נשלטת ע"י ארגון טרור רצחני, הפועל ללא לאות לפגיעה במדינת ישראל ובתושביה, ומפר כל כלל אפשרי של המשפט הבינלאומי בפעולותיו האלימות, המופנות ללא אבחנה כלפי אזרחים - גברים, נשים וילדים".

כיוון שוועדה זו עוסקת בשאלת החוק הבינלאומי, עליי לציין שהחמאס אשם בלפחות ארבעה פשעי מלחמה: הקריאה להשמדת עם, ירי מכוון ושיטתי על אזרחים, שימוש באזרחים כמגן חי ומניעת ביקורי הצלב האדום לחייל צה"ל החטוף גלעד שליט.

אני מבקש במעמד זה מהוועדה לדרוש בסיכומיה את שחרור של גלעד שליט, וכצעד ראשון ביקור נציג הצלב האדום אצלו. ארבעת סוגי פשעי המלחמה של החמאס אינם פשעים שהתבצעו בעבר בלבד.

הם כולם מבוצעים גם בימים אלה. אני מקווה שוועדה זו תמצא לנכון להדגיש עניין זה בדו"ח שתגיש. אני אומר זאת כי וועדות אחרות, שטוענות שזכויות האדם והחוק הבינלאומי כל כך יקרים לליבן, משום מה התעלמו כמעט לחלוטין מנקודות מרכזיות אלה.

אני משוכנע שחקירה אמיתית כמו זו שלכם - עצמאית, שקופה, חסרת פנים ואחראית - בוודאי לא תתעלם מהן. כראש ממשלת ישראל שאחראי על ביטחון המדינה ואזרחיה, לי בוודאי אסור להתעלם מאופיו האמיתי של החמאס ומן האיום שהוא מציב לישראל.

כשנכנסתי לתפקיד ראש ממשלה, קבעתי את מדיניות ישראל מול איום זה לפי העקרונות הבאים: פעולות לשחרור גלעד שליט, תגובה מיידית לירי על ישראל מרצועת עזה, פעולות למניעת כניסת נשק ואמצעים תומכי לחימה לרצועה ומניעת משבר הומניטרי ברצועה.

"עדיין מחכים לתשובת חמאס בעסקת שליט"

אתחיל בגלעד שליט. זהו נושא שנוגע ללב כולנו, לליבו של כל עם ישראל. כשנכנסתי לתפקידי מיניתי את חגי הדס כאחראי למו"מ לשחרורו של גלעד, ואפשרתי את הכנסת המתווך הגרמני בעל הניסיון המוכח. תוך חצי שנה עשינו עסקה לקבלת קלטת בה רואים את גלעד מדבר ומתפקד פיזית וקוגניטיבית. אני רואה בזה חשיבות רבה, כי הקלטת היא עדות מול העולם כולו שחמאס מחזיק בגלעד והוא אחראי לשלומו.

שלושה חודשים לאחר מכן הסכמתי להצעת המתווך לעסקה שבה ישוחררו 450 אסירי חמאס, ובנוסף ישוחררו 550 אסירים פלשתינאים תמורת שחרורו של גלעד. עם זאת הקפדתי על דרישות ביטחון שימנעו מהמשוחררים המסוכנים לחזור ולפגוע באזרחי ישראל.

שמונה חודשים לאחר שהסכמנו לקבל את הצעת המתווך אנו עדיין מחכים לתשובת החמאס. במקביל אנו פועלים בדרכים שונות ומגוונות להביא לשחרורו של חילינו גלעד שליט. לגבי מדיניות התגובה - מאז ומתמיד היתה תפיסתי שמדיניות ההבלגה תגרום לכך שטפטוף הטילים יהפוך לגשם ושהגשם יהפוך לסופה.

לכן קבעתי מדיניות שלפיה צה"ל יגיב על התקפות ירי טילים ורקטות על שטחינו ככל האפשר בצמוד לזמן ההתקפה. באשר למניעת כניסת נשק - המשכנו את מדיניות הממשלה הקודמת למנוע כניסת נשק ואמצעים תומכי לחימה לרצועת עזה.

מאמצינוּ כוללים פעולות מודיעיניות ומבצעיות וגם פעילות מדינית ענפה מול מדינות רבות, כשהחשובה שבהן היא מצרים. ראיתי חשיבות רבה להידוק קשריה של ישראל עם מצרים, קודם כל כדי לחזק את ציר השלום והיציבות באזורינו, וכן מתוך ראיית חשיבות הגברת המאמצים למניעת הברחות נשק מסיני לרצועה.

העליתי נושא זה בכל אחת מחמש פגישותיי עם הנשיא מובארק בשנה וחצי האחרונות. עליי לציין שבמהלך השנה האחרונה הגבירה מצרים את מאמציה למנוע כניסת נשק לשטח שבשליטת החמאס.

כחלק מן המאמץ למנוע כניסת נשק לרצועה, המשיכה הממשלה בראשותי את מדיניות הסגר הימי שהוטל על ידי הממשלה הקודמת במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בינואר 2009 , וזאת בהמשך להגבלות ופיקוח על תנועת סחורות במעברים היבשתיים שהוטלו בספטמבר 2007.
אתייחס לכך בהמשך דבריי.

העיקרון הרביעי של מדיניותנו היה להימנע ממשבר הומניטרי בעזה. עם כניסתי לתפקיד ראש הממשלה נוכחתי שרבים מידידנו בעולם חוזרים על טענת החמאס שההגבלות שהונהגו ב-2007 והסגר הימי שהונהג בינואר 2009 יצרוּ משבר הומניטרי בעזה.

אך המידע שבידינו הראה בבירור שטענה זו מופרכת, שלא היה רעב בעזה ולא היה מחסור בתרופות או במצרכים חיוניים אחרים. אף שמדובר בשטח שנשלט ע"י גורם טרוריסטי עוין שקורא להשמדתנו, לא הפסקנו לספק חשמל, מים ודלק לרצועה, ואפשרנו הכנסת מזון, תרופות ושאר מצרכי יסוד.

כן המשכנו לקבל חולים מעזה בבתי החולים שלנו, במקרים שנועדו להציל חיים או לטפל במצוקות מיוחדות, בהיקף של כ-1500 חולים ומלווים מדי חודש. אין דבר שממחיש יותר את גודל האבסורד בטענה שישראל פועלת בדרך לא הומניטרית בעזה.

הלוואי שמשטר הטרור של החמאס היה מתנהג כלפי אוכלוסיית ישראל וחיילה החטוף גלעד שליט בשבריר של היחס האנושי שמגלה ישראל כלפי אוכלוסיית עזה ואסירי החמאס.

לנגד עיני ממשלתי, כמו גם לנגד עיני הממשלה הקודמת, עמדו החובה והרצון למנוע משבר הומניטרי בעזה. ואכן מנענו אותו. אבל לא הצלחנו למנוע את הפצת הדימוי של משבר הומניטרי - דימוי שהיה מנוגד לאמת.

"לא היה משבר הומניטרי"

טירקל בראש צוות הבדיקה, הבוקר (חדשות 2)
למרות שלא היה משבר הומניטרי בעזה, החלטתי להקל בהדרגה על המגבלות ועל תנועת הסחורות במעברים היבשתיים. עשיתי זאת משום שבמהלך הזמן ובהדרגה הפכו מגבלות אלה לנטל מדיני והסברתי, ושימשו למתקפת תעמולה כוזבת שהתחילה לערער את תמיכת הקהילה הבינלאומית במדיניותנו למנוע כניסת נשק לעזה.

בהתאם לאבחנה זו הרחבנו את רשימת מוצרי המזון עוד ב-2009, והגדלנו את מספר המשאיות הנכנסות לעזה בכ- 30% בחמשת החודשים שקדמו לאירועי המשט.

אבל ההקלות המשמעותיות במגבלות על כניסת הסחורה האזרחית שהנהגנו לא הועילו בשיח הבינלאומי. על אף הקלות אלה וצילומי הדוכנים העמוסים בשווקי עזה שהפצנו בעולם, הלכה והשתרשה התפיסה בקהילה הבינלאומית שמשבר הומניטרי מתחולל בעזה.

גורמים עוינים לישראל השתמשו בנימוק המופרך של משבר הומניטרי כדי לנסות לפרוץ את הסגר הימי. זה היה והינו המניע העיקרי של החמאס בניסיונותיו לעודד את המשטים השונים. מעת לעת אפילו נאמרו הדברים במפורש, כפי שאמרה דוברת המשט על גבי סיפון הספינה "נבי מרמרה" ב- 27.05.10: "משימתנוּ איננה להעביר סיוע הומניטרי אלא לשבור את הסגר".

ראוי לציין שרק אחר פנייה יזומה של ישראל לאו"ם, ולא של מארגני המשט, הוכנסו חלק מהסחורות לעזה. בדיון לקראת המשט ב- 26.05.10 במסגרת צוות השרים המכונה "השביעייה", שאני מניח שאתם תקראו את הפרוטוקול שלו, עמדתי על הצורך לחדד את המדיניות הנכונה לישראל, לאור ניסיונות ערעור הסגר הביטחוני באמצעות הטענה השקרית בדבר משבר הומניטרי.

הדיון בשביעייה היה המשך לדיון שנערך בבוקרו של אותו יום בצוות השרים על מדיניותנו הכוללת מול שלטון החמאס בעזה, בוֹ קבעתי את הצורך "לבחון את מדיניות הסגר על השלכותיה הביטחוניות והמדיניות."

בדיון ב"שביעייה" אמרתי שהעיקרון שצריך להנחות אותנו הוא "מניעת הברחת אמצעי לחימה". כן אמרתי שזהו ההסבר היחיד שנקלט בקהילה הבינלאומית, ושהמדיניות הנכונה היא שישראל תהיה הגורם "המסנן והבודק" שמונע כניסת נשק לרצועה.

אחר המשט, המשכנו דיוּן זה וקיבלנו את ההחלטה בקבינט שכיוונה כבר הסתמן בדיוני השביעייה עוד לפני המשט - להשלים את הסרת המגבלות על סחורות אזרחיות ולהשאיר את הסגר הביטחוני בתוקף.

ברור שאירועי המשט והשיח הבינלאומי שבא בעקבותיו זירזו החלטה זו. אבל, כפי שאתם יכולים לראות מדיוני השביעייה, הכיוון של ההחלטה כבר הסתמן קודם לכן. המדיניות שלנו, אם כן, נועדה לקיים את הסגר הימי ככלי מסייע לסגר הביטחוני. אני מבקש להסביר עד כמה נתיב ימי פרוץ הוא דבר מסוכן לביטחון מדינת ישראל.

בספינה אחת, קארין A, ניסתה איראן לשלוח לעזה עשרות טונות של נשק. בספינה אחרת, הפרנקופ, ניסתה אירן לשלוח לחיזבאללה מאות טונות של נשק, כשני שליש מסך התחמושת שנורתה על ישראל במהלך כל מלחמת לבנון השנייה.

מכלל שיקולי הביטחון המשיכה ממשלתי לאכוף את הסגר הימי שהוטל על ידי הממשלה הקודמת. כך עשינו במשט זה, וגם בשני המשטים שבאו אחריו - זה של הספינה האירית וזה של הספינה הלובית. לקראת המשט נערך צה"ל לאכיפת הסגר, כפי שעשה במשטים קודמים.

בגלל מספר הספינות, גודלן, מספר המשתתפים שבהן והצהרותיהם ראינו צורך לעשות מאמץ מדיני מיוחד כדי לנסות למנוע את הגעת המשט לחופי עזה - או לפחות לשכנע את מפעיליו להגיע לאשדוד או לאל-עריש, ומשם לנתב את הסחורה דרך המעברים היבשתיים, בכפוף לבדיקה ביטחונית.

"התקיימו מגעים עם ממשלת טורקיה"

במהלך חודש מאי נעשה מאמץ מדיני רצוף במשרד החוץ מול מדינות רבות למען מטרות אלה, לרבות מדינות שאזרחיהן היו על הסיפון או שנמליהן יכלו לשמש את המשט בשלב זה או אחר של הפלגתו- כולל מצרים, יוון, קפריסין, אירלנד, בריטניה, וכן האו"ם, ומעל הכל - טורקיה עצמה.

שר הביטחון אף הוא השתתף במאמצים אלה. בגלל החשיבות שראיתי בתפקידה המרכזי של טורקיה במשט זה, פעל משרדי באופן ישיר כדי לעזור למאמצים המדיניים מול תורכיה. (אוכל לפרט מגעים אלה, אם תרצו בדלתיים סגורות).

החל מה-14 במאי קיים משרדי מגעים עם הדרגים הגבוהים ביותר של ממשלת טורקיה. מגעים אלה, ובהמשך גם מגעים של שר הביטחון עם שר החוץ הטורקי, שהוא מכירו כמה שנים, נועדו למנוע עימות עם משט ה"מרמרה", והם נמשכו עד ערב הגעת המשט אל מול חופי עזה. כך גם פניתי אישית לגורם בכיר בממשלת מצרים ב-27 במאי כדי שזו תפעל מול ממשלת טורקיה.

אך ככל שהתקרב תאריך הגעת המשט, הלך והתברר שמאמצים מדיניים לא יעצרו אותו. להבדיל, מאמצים מדיניים כן סייעו למנוע התנגשות אלימה עם שתי הספינות שבאו אחר משט זה - משום שממשלת אירלנד וגם גורמים בלוב התנהגו באחריות וסייעו למניעת עימות, ומשום שלמארגני משטים אלה לא היתה כוונה להתעמת עם כוחותינו, בניגוד למארגני המשט, או ליתר דיוק בניגוד לפעילים של ארגון ה-IHH על ספינת הדגל שלו, ה"נבי מרמרה".

העובדה היא שאפילו במשט זה הנוסעים בחמש הספינות האחרות לא רצו התנגשות אלימה, ולכן גם לא הייתה התנגשות כזאת. לא כך היה ב"מרמרה".על אף מאמצינו המדיניים הרצופים, בסופו של דבר לא מנעה ממשלת טורקיה את הניסיון של ה"מרמרה" לפרוץ את הסגר הימי. כל הצעותינו לנתב את מטען הספינה לבדיקה ביטחונית באשדוד ואח"כ להעבירוֹ לעזה דרך המעברים היבשתיים העלו חרס. גם לא שמענו שום מסר פומבי מממשלת טורקיה למיתון ההתלהמות של הפעילים על גבי האנייה.

כנראה שממשלת טורקיה לא ראתה בחיכוך האפשרי בין פעילים טורקיים וישראל דבר הנוגד את האינטרסים שלה, ובוודאי לא דבר שמצדיק הפעלת לחץ אפקטיבי על פעילי ה-IHH.

עליי לציין שב-17 בחודש נפגש ראש ממשלת טורקיה עם נשיא אירן אחמדיניג'אד ועם נשיא ברזיל להצהרה משותפת בנושא עסקת הגרעין האירני שהייתה מנוגדת לעמדת ארה"ב ושאר החברות הקבועות במועצת הביטחון. בכך חיזקה תורכיה בימים שלפני המשט את ההזדהות ושיתוף הפעולה שלה עם אירן.

ובאשר לפעילי ה- IHH, לא רק שאלה לא נמנעו מעימות, הם אף הכריזו שהם מחפשים אותו, שהם רוצים לפרוץ את הסגר, ש"היהודים צריכים לחזור לאושוויץ". בהעדר לחץ אפקטיבי מצד ממשלת טורקיה ורצון כלשהו מצד מארגני המשט לנתב את הספינות לנמלים אלטרנטיביים לא הועילו שום מאמצים מדיניים.

ניסינו לסכל את יציאת המשט בדרג הדיפלומטי והביטחוני - ללא הצלחה. הצענו להעביר את הסחורות דרך נמל אשדוד ונמל אל-עריש - ללא הצלחה. קיימנו מגעים רצופים מול ועם הדרגים הבכירים ביותר של ממשלת טורקיה - ללא הצלחה.

בפורום סגור ארחיב ואסביר מדוע שום מאמץ מדיני לא היה מונע את כוונת ה"מרמרה" לנסות לפרוץ את הסגר. כשהתברר כמה ימים לפני הגעת המשט שזהו המצב המתהווה, החלטתי לכנס את פורום השביעייה כדי להיערך מול האירוע באופן מתואם מבחינה תקשורתית, הסברתית ודיפלומטית.

מאחר שמדובר באירוע תקשורתי סביב אירוע מבצעי, הזמנתי לדיון זה בנוסף לשרים את הרמטכ"ל, אנשי משרד החוץ ואנשי מטה ההסברה. ביקשתי לקבל עדכון על הפעולות המדיניות וההסברתיות האחרונות, ולשמוע רעיונות נוספים כיצד לצמצם את המחיר ההסברתי והמדיני של חיכוך שכבר אז נראה בלתי נמנע.

בסוף ישיבת השביעייה הנחיתי את חלוקת המשימות המדיניות וההסברתיות לקראת המשט, משום שעמדתי לצאת לפגישה חשובה עם נשיא ארה"ב. ביקשתי לצמצם ככל האפשר את החיכוך ו"לעשות מאמץ עליון להימנע מפגיעות בגוף ובנפש". אני יודע שזו היתה גם ההנחיה של שר הביטחון והרמטכ"ל.

הנחיתי שורה של הנחיות לצמצום הנזק ההסברתי באמצעים שונים. אני מבקש להסב את תשומת ליבכם לאחת מהנחיות אלה: שיבוץ כתבים זרים עם כוחות צה"ל כדי שיתעדו ויצלמו את מהלך האירוע במטרה למנוע דיווח כוזב.

"החיילים פעלו להגנה עצמית"

רציתי להבטיח שיהיה כיסוי מלא של מה שיקרה כשחיילנו יעלו על סיפון הספינות, משום שחששתי שפעם נוספת ינסו לטפול על חיילי צה"ל עלילות שווא כחלק ממלחמת התעמולה בישראל. טפילת עלילות שווא על צה"ל ומדינת ישראל הפך לצערנו לדפוס פעולה קבוע של אויבינו. זה קרה במבצע "חומת מגן" כשטפלו על צה"ל את עלילה שווא של טבח המוני בג'נין.

זה קרה בזמן מלחמת לבנון השנייה ובזמן מבצע "עופרת יצוקה", כשישראל הואשמה באופן כוזב בפגיעה באזרחים בכוונה תחילה. וזה התחיל לקרות גם באירוע זה, בבוקרו של ה-31 במאי. הדיווחים הראשונים מן האירוע שפורסמו בעולם טענו שחיילנו הרגו פעילי שלום תמימים ושלווים

רק כשהופצו סרטי הווידיאו כמה שעות לאחר מכן התחיל להיחשף שקר זה. תארו לכם מה היה קורה אילו לא היו בידינו אותם סרטי וידאו. עם הפצתם, התחילה לחלחל ההבנה אצל אנשים הגונים וישרים ברחבי העולם שה"מרמרה", בלשון המעטה, לא היתה בדיוק ספינת האהבה ושאנשי ה- IHH לא היו בדיוק פעילי שלום שלווים.

רק אז הבינו רבים שחיילנו ניצבו בפני סכנה ממשית לחייהם, בפני התקפות ברוטאליות של אלות, מוטות ברזל וסכינים - וכפי שאתם בוודאי מדווחים גם של נשק חם. חיילי צה"ל פעלו מתוך הגנה עצמית. עשינו מאמצים גדולים למנוע פגיעה בנפש, אבל זכותם של חיילי צה"ל להגן על עצמם.

אין לי ספק שאחר שהוועדה תברר את כל העובדות וכל האמת תצא לאור, יתפוגגו כל העלילות השונות נגד ישראל וחיילי צה"ל הקשורות במשט. מכובדי, חברי הוועדה, עד כאן הדברים שביקשתי להביא בפניכם בפתח דבריי".

נתניהו אמר בפתח דבריו בחלק השני של העדות בוועדת טירקל, שהתכנסה שוב לאחר ההפסקה: "ההנחיה למינימום חיכוך ולהימנע ככל האפשר מפגיעה בגוף ובנפש, היתה הנחייה משותפת של הדרג המדיני והצבאי שלנו - מראש הממשלה, דרך שר הביטחון ועד הרמטכ"ל וצה"ל. הלוחמים על המרמרה פעלו באומץ לב בדיוק לפי הנחייה זו, גם כשנאלצו להגן על חייהם מפני סכנת חיים ממשית".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק