רה"מ באושוויץ: מתחייב שלעולם לא ניתן שיגדעו את חיינו

ראש הממשלה נאם בטקס הזיכרון לציון 65 שנה לשחרור מחנה המוות אושוויץ-בירקנאו. נתניהו דיבר בנאומו על הלקח שיש ללמוד מהשואה בהקשר הגרעין האירני. "אני מתחייב שלעולם לא ניתן ליד הרשע לגדוע את חיינו ואת מדינתנו - לעולם לא עוד", אמר ראש הממשלה. צפו בנאום המלא

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם אחר הצהריים בטקס הזיכרון הרשמי לציון 65 שנה לשחרור מחנה המוות אושוויץ-בירקנאו בפולין. "אני מתחייב שלעולם לא ניתן עוד ליד הרשע לגדוע את חיינו ואת חיי מדינתנו - לעולם לא עוד", אמר נתניהו.

בפני הקהל הרב, ובו גם נשיא פולין, ראש ממשלת פולין ומשלחת של חברי כנסת מישראל, הודה ראש הממשלה לממשלת פולין על המאמצים שלה להנציח את הקטסטרופה הגדולה ביותר ואת הפשע הגדול ביותר שבוצע נגד האנושות.

"אנחנו מכונסים כאן - יושבים באוהל מחומם וזוכרים את אלו שקפאו למוות, ואם לא קפאו אז הוכנסו לתוך תאי הגזים ונשרפו", אמר נתניהו שהודה גם לחסידי אומות עולם מפולין, "אנו זוכרים את אלו שסיכנו את חייהם, ויתרה מכך, סיכנו את חיי ילדיהם ומשפחתם על-מנת להציל יהודים". בשלב זה פרץ הקהל במחיאות כפיים סוערות.

את המשך הנאום נשא נתניהו בשפה העברית. "השואה היא לא מעשה ידם של חיות השדה - היא מעשה ידם של חיות האדם", אמר רה"מ והדגיש כי הלקח החשוב ביותר מהשואה הוא "לעצור רוע רצחני מוקדם ככל האפשר - כשהוא עדיין בראשיתו וטרם יכול לממש את מזימותיו", לדבריו.

ראש הממשלה סיכם את נאומו כשהדגיש את החשיבות השמירה על ביטחונה של מדינת ישראל. "למדנו שעלינו להתריע על הסכנה בשער האומות ובד בבד להיות ערוכים להגן על עצמינו", אמר נתניהו, "אני מתחייב שלעולם לא ניתן ליד הרשע לגדוע את חיינו ואת מדינתנו - לעולם לא עוד".

נאומו ההיסטורי של פרס בפרלמנט הגרמני

בשעות הצהריים נשא הנשיא המדינה שמעון פרס נאום היסטורי בבונדסטאג בברלין. "ניצב אני לפניכם, כנשיא מדינת ישראל, ביתו של העם היהודי". פתח פרס את נאומו. "בעוד שליבי נקרע אל מול זיכרונות העבר הנורא, צופות עיניי אל עולם חף מכל שנאה".

לאחר דברי הפתיחה אמר פרס קדיש על קורבנות השואה, "את התפילה הזו לא הספיקו לומר ולא לשמוע האמהות שתינוקותיהן נקרעו מידיהן, האבות שליוו במבטי אימה את ילדיהם הנדחפים אל תאי הגזים והילדים שעלו בעשן המשרפות", אמר הנשיא.

"היום", ממשיך הנשיא, "הוא היום שבו הפציעה השמש לראשונה לפני 65 שנים, אחרי שש שנות אופל, וקרניה חשפו לפני כל את מימדי החורבן והאסון של עמי". פרס הדגיש כי היום הזה, הגיע לעולם מאוחר מדי, "שישה מיליון יהודים כבר לא היו בין החיים, כך שיום זה מסמל גם את הטרגדיה שבאיחור, זה לקחו של פרק הזמן שבו הוסחה דעת העולם אפוף הלהבות, ותעשיית הרצח פעלה יום אחרי יום, שנה אחרי שנה, מבלי שאף אחד הצליח לעצור אותה".

פרס הזכיר בנאומו גם את המסקנות שלדעתו האנושות הייתה צריכה להסיק לאחר השואה. לא עוד תורה גזענית. לא עוד רגש עליונות. לא עוד סמכות כביכול אלוהית להסית, לרצוח, לצפצף על החוק. להכחיש אלוהים ושואה. לא עוד התעלמות מדיקטטוריים צמאי דם, מתחבאים מאחורי מסכות דמגוגיות, וּבפיהם סיסמות רצח. הלקח המכריע צריך להיות לעולם לא עוד".

כמו כן התייחס פרס לאיום האירני. "האיומים בהשמדת עם ומדינה מושמעים בצילו של פיתוח נשק להשמדה המונית, בידיים שאינן שקולות, ובלשון שאינה דוברת אמת. כדי למנוע שואה נוספת יש לחנך את בנינו, לכבד חיי אדם, לקיים יחסי עמים בדרכי שלום, לקרוא את עשרת הדיברות, לתת מזון לרעבים ומים לצמאים, לספק אוויר נקי לנשימה וחכמה לאנושות.