נסיגה מהבקעה וחדר מלחמה משותף

בזמן שהישראלים והפלסטינים עוד קיימו משא ומתן, עמלה ארצות הברית על ניסוח תכנית ביטחונית מקיפה שנועדה לסלול את הדרך להקמת מדינה פלסטינית. מאז קרס המו"מ והתכנית חזרה למגירה, אך לידי חדשות 2 הגיעו פרטים על המתווה: הקמת יחידת עילית פלסטינית, יצירת חדר מצב משותף וסיורים ביטחוניים בבקעה

גל הטרור בחודשים האחרונים והפיגועים היום-יומיים רק מדגישים את ההידרדרות הביטחונית מאז קריסת תהליך השלום לפני שנה וחצי. על רקע מעשי הרצח האכזריים הללו, התכנית הביטחונית המקיפה שהציעה ב-2014 ארצות הברית בדרך להקמת מדינה פלסטינית נראית כמעט דמיונית.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מדובר בתכנית מקיפה שנועדה להוות תמיכה למהלך מדיני-פוליטי. התכנית אומנם מעולם לא הושלמה, אך נעשתה עבודה מקיפה שתכניה תויקו ותועדו בממשל האמריקני. ישראל נחשפה רק לפרק אחד - שדיבר על אמצעים שונים לשמירת הגבול בבקעת הירדן במקרה שתסכים לנסיגה - אבל התכנית המלאה כללה מהפך של ממש בתפיסה.

בקעת הירדן (משה שי / פלאש 90)

מי שהתבקש לרכז את העבודה הביטחונית, שמטרתה הייתה לוודא שביטחון ישראל יישמר בכל הסדר עתידי, היה גנרל ג'ון אלן - גנרל ארבעה כוכבים בצבא ארצות הברית שהיה מפקד הכוחות באפגניסטן. ממקורות שונים הוא הגיע למסקנה שמצד אחד ישראל פועלת במכוון כדי להחליש את כוחה של הרשות הפלסטינית ומונעת ממנה לפתח כוח יעיל, ומצד שני ישראל הגיעה למצב שאינה יכולה לסמוך על הפלסטינים בשל שחיתות, פיזור סמכויות וחוסר אפקטיביות.

חדר מלחמה אמריקני-ישראלי-פלסטיני 

בראיון מיוחד לחדשות 2 לרגל הגעתו לכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי אומר גנרל אלן כי ישראל אינה יכולה להסתמך כעת על הפלסטינים כשותף ביטחוני אפקטיבי. עם זאת הוא טוען כי אם התכנית הביטחונית הכוללת הייתה מיושמת, ניתן היה לבנות מערך שונה.

התכנית קרסה יחד עם המו"מ. נתניהו ואבו מא (רויטרס)

במסגרת התכנית הזאת גובש מנגנון תיאום משולש: חדר מצב בראשות מומחה צבאי אמריקני, כשלצידו אנשי ביטחון ישראלים ופלסטינים. זה היה אמור להיות חדר מלחמה משותף שמנקז אליו את כל המודיעין ובונה תכנית פעולה.

על פי ההצעה האמריקנית, במקרה של מודיעין נקודתי - צוות התערבות פלסטיני היה נשלח לבצע מעצר או להילחם בחוליית טרור. מדובר במעין יחידת עילית משטרתית שהאמריקנים תכננו לאמן ולהדריך. אם הפלסטינים היו מסרבים או היו אומרים שאינם מסוגלים להשלים את המשימה, היא הייתה עוברת לידי צוות ישראלי.

התהליך הזה היה אמור להיות הדרגתי ולהתבצע לאורך שנים, שבמהלכן תישמר נוכחות צבאית ישראלית גלויה וסמויה בשטחים. בבקעה אמור היה לקום מודל דומה בפיקוח מומחים אמריקניים, שבמסגרתו גם היה מוקם מכשול שכולל אמצעים טכנולוגיים מתקדמים הן בצד הישראלי והן בצד הירדני.

"לא הייתה כוונה לכפות את התכנית"

בנוסף לכך היו אמורים להיקבע סיורים נפרדים של כוחות הביטחון הפלסטיניים וכוחות הביטחון הישראליים בחלקים שונים של הגדה, עד למצב שבו היה ברור שהפלסטינים מסוגלים לשלוט בשטח הזה לבד.

"לא הייתה כוונה לכפות את התכנית על ישראל", מדגיש גנרל אלן בריאיון לחדשות 2. "זאת הייתה תכנית גישור לתכנית מדינית במקרה שלא יהיו הסכמות וכמענה לחשש ביטחוני". הוא לא נעלב מהקולות בישראל שטענו כי התכנית נאיבית ולא מחוברת לשטח.

"אף ישראלי לא ראה את התכנית במלואה כי היא לא הושלמה ולא הוצגה", הוא אומר, "אבל התכנית נשמרת והיא הבסיס הביטחוני לכל משא ומתן עתידי עם הפלסטינים". התכנית הזאת כאמור נוסחה ב-2014, עד לפיצוץ המשא ומתן. לאחר מכן הגיעו מבצע "שובו אחים", "צוק איתן" וגל הטרור הנוכחי ונדמה שהסכם כזה כמעט מעולם לא נראה רחוק יותר.