הצצה לחזית המאבק נגד החרם על ישראל בקמפוסים בחו"ל

את תמיר כינו "רוצח" ו"היטלר" ומההרצאה שלו יצא כל הקהל בהפגנתיות, אילן איבד משרה באוניברסיטה ועידו מספר על סטודנטים יהודים שמפחדים ללכת עם כיפה או מגן דוד. תיעוד של "המלחמה" על תדמיתה של ישראל בעולם

תנועת החרם נגד ישראל תופסת תאוצה ברחבי העולם, כשאחד המוקדים המרכזיים הוא הקמפוסים האקדמיים בארה"ב, שם הפכו כנסים שמופרעים על ידי מפגינים פרו-פלסטינים ועימותים סוערים עם פעילי הסברה ישראלים לדבר שבשגרה. סטודנטים ישראלים תיעדו חלק מהתקריות ומספקים הצצה לאחת החזיתות הפעילות ביותר במלחמה על מעמדה של ישראל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בחודש יולי שעבר, במהלך הרצאה של קצינים ישראלים בקמפוס בקליפורניה, התפרצו לאולם פעילים פרו-פלסטינים עם שלטים והחלו להפריע לדוברים ולקרוא קריאות נגד ישראל. "פושעי מלחמה לא רצויים כאן, רוצחים. אתם הורגים נשים וילדים", זעקו. "אנחנו לא מעוניינים בתעמולה שלכם ובשקרים שלכם, אתם מפרים חוקים - אתם כמו היטלר".

בהרצאה אחרת בקליפורניה בחודש אפריל, ניסו פעילי הסברה ישראלים לשוחח עם הפלסטינים שהחלו למחות. "באנו כל הדרך מישראל, אנחנו רוצים לדבר ולשמוע אותך - בבקשה, בואו נדבר", הם אמרו לצעיר פלסטיני שכיסה את פניו. הוא סירב לדבר איתם ישירות והמשיך להקריא מהדף תיאורים של פשעי המלחמה שמבצעת ישראל. "אלה מעשי טרור, שחררו את פלסטין", קרא.

"שינינו תפיסה"

תמיר אורן, מנהל תכנית מנהיגות ודיפלומטיה ציבורית בארגון ההסברה Stand With Us, היה אחד הדוברים באותו אירוע. "אנחנו לא עניינו אותם, וגם התשובות שלנו לא עניינו אותם", הוא מספר. "נכנסנו לחדר, התחלתי לדבר והם חיכו שאציג את השם שלי ומאיפה אני. ברגע שהתחלתי לספר את הסיפור האישי שלי, התחילו צעקות לעברי, התחילו להקריא בפני שמות של ילדים פלסטינים שנהרגו והאשימו אותי אישית במותם".

אורן מדגיש שלא כל הרצאה של אנשי הארגון הסתיימה באלימות ובקללות. על התקרית ההיא הוא מספר שלאחר שלא איבדו את העשתונות והמשיכו לדבר, היו גם מי שהקשיבו. "ניגשו אלינו שלושה סטודנטים מעירק, שהיו בהתחלה חלק מאלה שצעקו וגידפו. הם התנצלו ואמרו ששינינו אצלם את התפיסה. עם אחד מהם, מוחמד, אני עדיין בקשר ואנחנו מנהלים דיונים רבים".

יש גם הצלחות. הפגנת תמיכה בישראל (SSI)

בפברואר האחרון נעמדו פעילים פרו-פלסטינים במהלך דבריו של חייל מילואים ישראלי ב-rice university והתכוונו לצאת. "באנו בשלום כדי לנהל דיאלוג", ניסו הישראלים לשכנע אותם להישאר. "באנו מהצד השני של העולם, צריכים שני צדדים לשלום ואתם מוזמנים להישאר".

גם אורן חווה מקרה דומה שבו יצאו כל הסטודנטים מאולם ההרצאות. "תוך כדי שדיברנו הם התחילו פשוט לצאת החוצה", סיפר. "ידענו שזה יקרה כי הם פתחו קבוצת פייסבוק לפני כן. הם פשוט קמו בהפגנתיות ואנחנו ניסינו לקרוא להם לשבת, להקשיב ולנהל דיאלוג. זה פוגע במאמץ לקיים דיון אמיתי. בשביל זה אנחנו שם, בשביל לפתוח את הדברים".

"הראינו שהקהילה לא תהיה שקטה"

אילן סנלניקוב, סטודנט למנהל עסקים ושיווק באוניברסיטת מינסוטה, הרגיש את נחת זרועה של תנועת ה-BDS כשרצה להתקבל לעבודה בוועדת חלוקת הכספים לאגודות הסטודנטים. "לאחר שהודיעו לי שהתקבלתי לעבודה, פעיל BDS באגודת הסטודנטים גילה שאני עומד בראש ארגון פרו-ישראלי בקמפוס", הוא מספר. "הוא התחיל לשלוח אימיילים שבהם הוא מנסה להביא לפיטוריי וכתב עליי: 'אילן פעיל פרו מלחמה'". אותו פעיל, לדברי סנלניקוב, השווה את הסטודנטים התומכים בישראל לאנשי הארגון הגזעני קו קלוס קלאן.

בעקבות פעולותיו, הוחלט לבטל את המינוי של סנלניקוב באוניברסיטה. "אחרי שזה קרה החלטנו אני, נאור ביטון וולריה צייזן, סטודנטים ישראלים נוספים, להקים ארגון סטודנטיאלי, שנקרא (SSI (Sudents supporting Israel ולרשת את צפון אמריקה בתאי סטודנטים פרו-ישראלים", הוא מסביר. "התאים יהיו מתואמים ביניהם לגבי הפעילות נגד ה-BDS".

לארה לאה, סטודנטית באוניברסיטת ג'ורג'יה בארה"ב, סיפרה גם היא על הצלחות של ארגונים פרו ישראלים בקמפוסים. "הקמנו תא סטודנטים ששיתף פעולה עם SSI בקמפוסים אחרים", היא אומרת. "הצלחנו להרחיב את תכניות הלימוד לתלמידי חו"ל מישראל וההצעה התקבלה פה אחד. הראנו ככה שהקהילה הפרו-ישראלית לא תהיה שקטה ותעמוד על שלה".

"האלימות והשנאה התגברו" (רויטרס)

"הקמפוס נחלק לשניים"

ולא רק באוניברסיטאות בארה"ב מתנהל המאבק - מנהל קשרי החוץ ב-Stand With Us, עידו כהן, שקיים הרצאות באוניברסיטאות בדרום אפריקה, טוען כי מדובר במגמה שהולכת ומחריפה. לטענתו, ארגון BDS ודומיו פועלים ללא לאות בקמפוסים ברחבי העולם כדי ליצור פחד ושנאה ולמנוע כל אפשרות לדיאלוג.

"שמענו שמועות בקמפוס, שהופצו על ידי BDS, שאנחנו רוצים לגייר את כל הפלסטינים", מספר כהן. "שישראל רוצה להרוג את כל מי ששחור, שאנחנו רוצים ליצור הפרדות במערכות החינוך והבריאות. הם מנסים להראות שזה משהו ממסדי".

כהן מספר שרבים מהסטודנטים היהודיים מפחדים להציג סימני זיהוי כמו כיפות או מגיני דוד, בעיקר ב"שבוע האפטרהייד הישראלי", שאותו מארגן BDS בכל שנה בקמפוסים ברחבי העולם. "בשבוע הזה הקמפוס ממש נחלק לשניים", מספר כהן. "האלימות והשנאה רק עלו, בעיקר אחרי מבצע צוק איתן".

"את ה'כאפה' שלי קיבלתי כשבאחת ההרצאות הפרופסורית שלי התחילה לדבר על ה-BDS ועל התמיכה שלה בנושא", סיפרה ענת זילברמן, סטודנטית למנהל עסקים באוניברסיטת ריירסון בטורונטו, ומנהיגת תא SSI בקמפוס. "היא אמרה דברים חסרי שחר, למשל שישראל זו מדינת אפרטהייד, ועודדה את התלמידים לחתום על העצומה כדי להעביר את החרם. באותו רגע התמלאתי בכל כך הרבה כעס והתלוננתי עליה. אבל מה שעוד יותר הפריע לי זה שאחרי שהתלוננתי לא נעשה כלום והפרופסורית כמובן לא התנצלה".