חמאס: "חוק הלאום מאיים במלחמת דת"

ארגון הטרור גינה את חוק הלאום, שעורר סערה רבה במערכת הפוליטית בארץ ואף גרר אזהרה מצד הממשלה האמריקני. "הכיבוש הישראלי מנסה לייצר מיתוסים ציוניים על מנת להשתלט על האדמות", נטען בהודעת הארגון, שקרא לקהילה הבינלאומית להתערב בנושא

גם חמאס מתנגד. ארכיון (רויטרס)

ההתנגדות לחוק הלאום מתרחבת - ומגיעה גם מרצועת עזה: חמאס פרסם אמש (ראשון) אזהרה לישראל מפני אישור חוק הלאום, שלדבריו מהווה המשך של מדיניות הכיבוש ועלול לגרום להסלמה נוספת. "החוק מדליק נורה אדומה בכל הקשור לשאיפות של ישראל באזור ומאיים במלחמת דת", אמרו בחמאס.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"הכיבוש הישראלי מנסה לייצר מיתוסים ציוניים על מנת להשתלט על האזורים בהם מתגוררים הערבים, לגנוב את משאביהם ולהשפיל אותם", טוענים בארגון. בכירי חמאס הודיעו כי פנו לקהילה הבינלאומית כדי להזהיר מפני המגמות הגזעניות של ישראל "המשתקפות היטב בחוק זה".

כמו כן חזר הארגון על אי הכרתו בזכותה של ישראל להתקיים על אדמת פלסטין. "התנועה תמשיך לפעול נגד הכיבוש הישראלי עד להפלת המפעל האימפריאליסטי", הדגישו ראשי הארגון.

גם בארצות הברית הביעו הלילה דאגה מהחוק: דובר מחלקת המדינה, ג'ף רתקה, התייחס אמש לנושא הטעון ואמר כי "החוק עוד רק בתחילת דרכו ומדובר בשלב מוקדם, אבל העמדה של ארצות הברית הייתה ונשארה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, ואנחנו מצפים שישראל תשמור על עקרונותיה הדמוקרטיים".

האם נתניהו יעניק חופש הצבעה? (AP, פלאש 90, חדשות 2)

אתמול החליטה הקואליציה לדחות בשבוע את ההצבעה בכנסת על החוק. במהלך ישיבת הנהלת הקואליציה הצליח שר החוץ אביגדור ליברמן לגייס את תמיכת הנוכחים לדחייה. קודם לכן נפגש ליברמן עם שורת גורמים במערכת הפוליטית, בהם גם ראש הממשלה נתניהו עצמו.

במהלך השבוע הקרוב ימשיך ראש הממשלה לדון עם שותפיו הקואליציוניים - ובראשם שרת המשפטים לבני ושר האוצר לפיד - בנסיון להגיע לנוסח מוסכם. אם לא יגיעו הצדדים להבנות, נתניהו עשוי להיעתר לבקשת לפיד, שביקש שלשום בישיבת הממשלה חופש הצבעה בנושא הרגיש של חוק הלאום - זאת לאחר שנתניהו עקץ את לפיד ואמר לו: "גם על מע"מ אפס אתה מבקש חופש הצבעה?"

ההבדלים בין הצעות החוק? (חדשות 2)

מה ההבדל בין הצעות החוק?

בקואליציה נידונות שתי הצעות חוק שונות שנועדו להסדיר את נושא הלאום: זו שמקדמים הח"כים אלקין, שקד, לוין ואילטוב - שמגדירות את ישראל קודם כל כמדינה יהודית ורק אחר כך דמוקרטית - וההצעה המרוככת של ראש הממשלה. ההבדל הבולט בין ההצעות טמון בהגדרה של ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית" לפי הנוסח של נתניהו, לעומת הנוסח של הח"כים מהימין שמדגישים קודם את היותה של ישראל "הבית הלאומי של העם היהודי שבו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית, זכות שהיא ייחודית לעם היהודי".

הבדל נוסף בין הנוסח המרוכך למקורי טמון בהתעלמות של הצעת נתניהו מהגדרות הנוגעות למעמד השפה הערבית בהצעות החוק של הימין בהן נכתב כי "עברית היא שפתה הרשמית של המדינה. לשפה הערבית מעמד מיוחד, לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה, הכל כפי שייקבע בחוק".