נתניהו על ההפגנות נגד ארה"ב: זאת אירן האמיתית

ראש הממשלה התייחס להפגנת הענק בטהרן, שנערכה לציון יום השנה להשתלטות על השגרירות האמריקנית, ובמהלכה נשמעו קריאות נגד ארה"ב והמערב. "אסור להאמין למילה שלהם", אמר נתניהו במהלך פגישה עם מקבילו הפולני. "האם אנחנו רוצים שמדינה כזו תהיה גרעינית? בשום פנים ואופן לא"

אלה פני אירן? טהרן, השבוע (AP)

באירן מציינים היום (ב') את יום השנה להשתלטות על השגרירות האמריקנית בטהרן ב-1979, בקריאות "מוות לארה"ב", וראש הממשלה נתניהו לא נשאר אדיש. "אלו הן פני אירן האמיתיות, אסור להאמין למילה שלהם", אמר במהלך פגישה שקיים עם נשיא פולין. "חמינאי מלבה את השנאה לארה"ב".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"יש כיום דיון במערב בשאלה 'מהן הפנים האמיתיות של אירן'. המשטר הזה, שנשלט על ידי חמינאי, מוציא כרגע עשרות אלפי אנשים לרחובות בקריאות 'מוות לאמריקה'", אמר נתניהו בתגובה להפגנות הסוערות בטהרן. "חמינאי, השליט האמיתי של אירן, אמר אתמול שארה"ב היא המדינה השנואה ביותר בעולם ואסור להאמין למילה אחת שהם אומרים. הוא מזין את השנאה הזאת".

"זאת אירן האמיתית. האם אנו רוצים שלמדינה הזו יהיה נשק גרעיני? התשובה היא בשום פנים ואופן לא", הדגיש ראש הממשלה בתום הפגישה עם נשיא פולין בוריסלאב קומורובסקי. "ארה"ב ומדינות המערב צריכות לשמוע את קריאות 'מוות לאמריקה' בטהרן ולא לתת להם שום הנחות".

מאוחר יותר הוסיף נתניהו במהלך ישיבת סיעת הליכוד ביתנו כי הדברים שנאמרו הבוקר בטהרן, הם אלו המייצגים הלכה למעשה את הלך הרוח האירני. "חמינאי שולח את רוחאני כדי לפייס את המערב בעודו מדבר באנגלית", אמר רה"מ. "האירנים ממשיכים במקביל להפר ברגל גסה את כל מה שהוחלט במועצת הביטחון. אני קורא לקהילה הבינלאומית לא לעצום עין וגם לא למצמץ. אין לאירן לאן ללכת, הם על הקרשים מבחינה כלכלית וצריך להגביר את הלחץ ולגרום לה להתפרק מהמתקנים הצבאיים התת קרקעיים, הצנטריפוגות והמים והכבדים. לא רק לנו אלא לעולם כולו", הבהיר נתניהו.

המחאות נגד ארה"ב - לראשונה תחת שלטון רוחאני

הבוקר הגיעו רבבות למתחם בטהרן שבו עמדה השגרירות, הידוע בשם "קן המרגלים". המפגינים הניפו שלטים שעליהם נכתב "מוות לארה"ב" ודגלי אירן, וקראו קריאות בגנות המערב. היום לפני 34 שנים החל משבר בני הערובה באירן - תקופה בת 444 ימים שהחלה בארבעה בנובמבר 1979 ונמשכה עד ל-20 בינואר 1981 שבה הוחזקו 52 אמריקנים כבני ערובה בבירת הרפובליקה האסלאמית בעקבות המהפכה שהתרחשה באירן. מאז, לא חידשו שתי המדינות את הקשרים הדיפלומטיים ביניהן.  

רבבות הפגינו בטהרן (רויטרס)

כבכל שנה, מציינים האירנים את יום ההשתלטות על השגרירות האמריקנית בהפגנות, אבל היום נערכו המחאות לראשונה תחת הנהגתו של הנשיא רוחאני, שמנסה להשמיע קול שונה ופייסני. בחודש ספטמבר ניהלו נשיא ארה"ב אובמה ומקבילו האירני שיחת טלפון שהוגדרה היסטורית, ובה הביעו תקווה משותפת לפתור את המשבר בדרך דיפלומטית.

השבוע יתחדשו בז'נבה השיחות בין אירן למעצמות, אך מנהיגה העליון של הרפובליקה האסלאמית עלי חמינאי לא תולה תקוות בהידברות. ערוץ הטלוויזיה הלבנוני "אל מיאדין" דיווח לפני מספר ימים כי חמינאי אמר לסטודנטים באירן: "קיומן של השיחות לא מפריע לי, אבל אני לא אופטימי בנוגע לתוצאותיהן. אם תהיה תוצאה, זה טוב, ואם לא - עלינו לסמוך על עצמנו". חמינאי הבטיח כי "אירן לא תיפגע מהשיחות".