זעם המשפחות: "שחרור האסירים לא נתפס"

נמשכת התנגדות המשפחות השכולות לשחרור 26 אסירים שהביאו למות יקיריהן. מחרתיים אמורים האסירים לצאת לחופשי ובני המשפחות מנסים בניסיון של הרגע האחרון למנוע את המהלך. הנה כמה מסיפורי הנופלים

כחצי יממה לאחר פרסום רשימת 26 האסירים שישוחררו מחר (ג') כחלק מהמחווה של ממשלת ישראל לרגל חידוש המשא ומתן - הגיעו עשרות בני המשפחות שאיבדו את יקיריהם בפעולות הטרור אל מתחם הקרייה שבתל אביב, להפגין נגד ביצוע ההחלטה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בני משפחת פרידמן, שאיבדו את יקירם בליל הקילשונים בשנת 1992, אמרו כי "השחרור מחזיר אותנו לתחושות של הבוקר ההוא, כשהודיעו לנו על האסון שפקד את משפחתנו. הכאב הוא אותו כאב וזה בלתי נתפס". הם הוסיפו, כי "אנו בטוחים ויודעים שמדובר במחווה חינם. לא עושים תהליך שלום עם דם שאמור להניע אותו".

אל מול הקולות הזועמים של המשפחות השכולות על שחרור רוצחי יקיריהן, בלט קולה של ד"ר עדה קינסטלר, שאביה אברהם נרצח על ידי אחד המחבלים הצפויים להשתחרר מחר במסגרת המחווה לפלסטינים. "אם שחרור הרוצח יעזור לקדם את השלום, אין ספק שנכון לעשות זאת", אמרה היום הבת לחדשות 2 באינטרנט.

מחאת המשפחות (עזרי עמרם, חדשות 2)

 מאחורי כל אחד מהאסירים שיעלו על האוטובוסים וייצאו לחופשי, עומד פשע בלתי נסלח ומשפחה ישראלית כואבת, שבנפשה נפער פצע שספק אם אי פעם יתאחה. זה סיפורם של הקורבנות הישראלים:

לרשימה המלאה של 26 האסירים הפלסטיניים שישוחררו 

מנחם דדון ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
מנחם דדון ז"ל. בנם של שלום וחירייה, גדל והתחנך במושב בית הגדי בנגב. בשנת 1983 בשעה שרכש מוצרי בניין בעזה, נרצח על ידי המחבל חמד פאיז שירה בו מטווח קצר. דדון היה בן 22 במותו. הוא הותיר אחריו אישה בהריון ושתי בנות: מרוה והדר, הורים ושמונה אחים ואחיות.

פרידריך סטיבן רוזנפלד ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
פרידריך סטיבן רוזנפלד ז"ל. פרידריך, בנם של יוג'ין ואתל, נולד בניו יורק, ארה"ב עד שהחליט לעלות לארץ בבגרותו, לאחר שירות ביחידת עילית בצבא האמריקני. בשנת 1989 יצא לטיול באזור אריאל והותקף עלי ידי רועי צאן שדקרו אותו עם סכין שהייתה ברשותו. אחד מרועי הצאן היה מוסטפה עותמן עאמר אל-חאג', שמופיע ברשימת המשוחררים. פרידריך היה בן 48 במותו. הוא הותיר אישה ואח.

ראובן דוד ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
ראובן דוד ז"ל. ראובן, בנם של אליהו ומרים, נולד בעירק ועלה לישראל כנער. בשנת 1991 נכנסו פועלים ערבי למרכול אותו ניהל בפתח תקווה התנפלו עליו, קשרו את ידיו ורגליו והכו אותו למוות. אחד מאותם פועלים הוא עבדללה סאלמה מצלח המופיע גם הוא ברשימת המשוחררים. דוד היה בן 59 במותו, הוא הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכדים.

איציק רוטנברג ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
איזיק רוטנברג ז"ל. איזיק, בנם של נתן ומרים היה ניצול שואה שעלה לארץ מפולין. בישראל עבד כעובד בניין ונרצח במקום עבודתו בשנת 1994 על ידי שני פועלים ערבים שהכו אותו ע גרזנים. הוא שקע בתרדמת וכעבור יומיי מת מפצעיו בבית החולים. אחד הפועלים היה סאלם עלי עטיה אבו-מוסא שצפוי להשתחרר. רוטנברג היה בן 67 במותו. הוא הותיר אחריו אישה ובן, אח ואחות.

ברוך יעקב הייזלר ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
ברוך יעקב הייזלר ז"ל. ברוך, בנם של יוסף ופרידה נולד וגדל בירושלים. הוא נקרא על שם סבו שנהרג גם הוא בהפגזה על העיר העתיקה במהלך מלחמת העצמאות. בשנת 1990 עלה יעקב על קו אוטובוס 66 מפתח תקווה לתל אביב, דקות לאחר מכן עלו שלושה מחבלים לאוטובוס והחלו לדקור את הנוסעים. יעקב נהרג ושלושה נוספים נפצעו. בין המחבלים היה גם צולאחה אחמד חוסני שמופיע ברשימת המשוחררים. ברון יעקב היה בין 24 במותו.

ישראל טננבאום ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
ישראל טננבאום ז"ל, ישראל בנו של זורח עלה לישראל מפולין כשהיה בן 36 למושב עין ורד. הוא עבד כחקלאי ובשנותיו האחרונות שימש ג כשומר במלון בנתניה. הוא נרצח בשנת 1993 על ידי צאלח איברהים אחמד מוגדר שישוחרר במסגרת הפעימה הראשונה. טננבאום היה בן 72 במותו. הוא הותיר אחריו אישה שני ילדים ונכדים.

ישעיהו יוחנן שעיה דויטש ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
ישעיהו יוחנן שעיה דויטש ז"ל. ישעיהו (שעיה), בנם של בלהה וזאב דויטש, נולד וגדל במושב הזורעים בגליל התחתון. בשנות השמונים עבר להתגורר בגוש קטיף שם עסק בחקלאות וגידל זני פרחים מיוחדים. בשנת 1993 הוא נקרא על ידי ועליו לחממה, שם ארב לו המחבל מקלד מחמוד זאיד סאלח ודקר אותו למוות. שעיה היה בן 39 במותו, הוא הותיר אחריו אב ושמונה אחים ואחיות.

שמחה לוי ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
שמחה לוי ז"ל. שמחה, בתם של ג'יראן ויוסף, נולדה בפרס ועלתה לישראל יחד עם הוריה בגיל 8. המשחה התיישבה במושב פטיש שבנגב. בבגרותה עברה לגוש קטיף ונהגה להסיע פועלים ערבים מרצועת עזה לעבודות חקלאיות באזור. בשנת 1993 אספה פועלות, ובהן שלושה מחבלים מחופשים לנשים, השלושה רצחו אותה במכות ובדקירות סכין ונמלטו. אחד מהם היה שעת עזאת שעבאן עאטף שנעצר וישוחרר מחר. שמחה הייתה בת 51 במותה. היא הותירה אחריה אחים ואחיות.

עבד בפרדס - ונדקר למוות על ידי מחבלים

איין שון פיינברג ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
איין שון פיינברג ז"ל. בנם של סיריל זיגמונד ואסטל, נולד בדרום אפריקה ועלה לישראל לאחר לימודיו בתיכון. את שירותו הצבאי העביר בפרקליטות הצבאית ושירת כקצין ועורך דין ברצועת עזה. בשנת 1993 בעת ישיבה עסקית בעזה, פרצו למקום מחבלים שרצחו אותו ביריות ובמכות גרזן. אחד המחבלים הוא עבדל-עאל שעבאן עאטף שישוב למשפחתו במסגרת שחרור האסירים. איין היה בן 30 במותו. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.

משה בקר ז"ל. משה, בנם של יעקב ולאה נולד בפולין ועלה לישראל בגיל שנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. משפחתו התיישבה בראשון לציון, הוא ואביו עבדו במשך שנים בפרדס המשפחה. בשנת 1994 הגיע משה לפרדס שם ארבו לו שלושה מחבלים, הם התנפלו עליו ודקרו אותו למוות וברחו מהמקום. אחד מרוצחיו הוא ברבך פאיז משה מדחת שישוחרר מחר. בקר היה בן 61 במותו.

דוד דדי ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
דוד דדי ז"ל. דוד, בנם של שמעון ומיחה, נולד בטוניסיה ועלה לישראל בגיל צעיר. משפחתו התיישבה בעיר רמלה. בשנת 1993 הוא נרצח בדקירות סכין ביחד עם מכרו חיים ויצמן ז"ל בדירתו ברמלה על ידי פועלים ערבים מעזה שהרגו אותם בשנתם. אחד הרוצחים הוא אחמד סעיד עלאדין שצפוי להשתחרר במסגרת סבב שחרור האסירים. דוד היה בן 43 במותו.

חיים ויצמן ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
חיים ויצמן ז"ל, חיים, בנם של אנט וחנניה, נולד במרוקו ועלה לישראל בגיל שנתיים. משפחתו התיישבה ברמלה, שם למד בבית הספר ובפנימייה באזור. בשנת 1993 הוא נרצח יחד עם חברו דוד דדי ז"ל על ידי פועלים מעזה, אחד מהם הוא אחמד סעיד עלאדין שישוחרר. חיים היה בן 33 במותו. הוא הותיר אחריו הורים, אחים ואחיות ובן צעיר.

חיים מזרחי ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
חיים מזרחי ז"ל. חיים, בנם של מזל ופנחס, נולד וגדל בבת ים ובחולון. בשנת 1993 במהלך קניות שערך בחווה חקלאית בבעלות ערבים, המתינו לו מחבלים שחטפו אותו ורצחו אותו מאוחר יותר. אחד מחוטפיו הוא מנצור עומר עבדל חפיז עסמאת שישוחרר גם הוא. מזרחי היה בן 30 במותו. הוא הותיר אחריו אישה בהיריון, הורים, אחיות ואח.

זלמן שליין ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
זלמן שליין ז"ל. שליין, בנם של אריה ובילה, נולד בפולין בשנת 1925. כשהיה נער נמלט עם משפחתו מפולין לברית המועצות, וזמן קצר לאחר מכן עלה לארץ ישראל באוניית מעפילים והשתקע בגן יבנה. בשנת 1989 הגיעו לביתו שני פועלי ערבים, שנסעו איתו לאתר בנייה שבו בנה את ביתו. כשהגיעו למקום התנפלו עליו הפועלים, דקרו והכו אותו. הוא הובהל לבית החולים שם מת מפצעיו. שניים מרוצחיו הם ג'נדיה יוסף רדואן נהאד וחמדיה מחמוד עווד מוחמד שישוחררו שניהם. שליין היה בן 64 במותו. הוא הותיר אחריו אישה ושני ילדים.

נורה על ידי מחבלים בחברון

שמואל גרש ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
שמואל גרש ז"ל. גרש, בנם של זולטן ויהודית, נולד בכפר סבא והתחנך ברמת גן. בשנת 1978 התגייס לתותחנים והעביר את שירותו בעיקר בגבול לבנון. שנים לאחר מכן, במהלך שירות מילואים, הוא נורה על ידי מחבלים בחברון, מול מערת המכפלה. אחד מיוריו הוא עבדל נבי ווהאב גאמל שישוחרר מחר. גרש היה בן 32 במותו, הוא הותיר אחריו אישה ושני ילדים.

אמנון פומרנץ ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
אמנון פומרנץ ז"ל. פומרנץ, בנם של ציפורה ומשה, נולד בנתניה וגדל בחבצלת השרון.בשנת 1990 במהלך שירות מילואים, בדרכו לעזה נכנס בשוגג למחנה הפליטים אל בורג', שם הותקף על ידי המון זועם ונרצח בלינץ' המוני. אחד מרוצחיו הוא נשבת גאבר יוסף מחמד שישוחרר מחר. פומרנץ היה בן 46 במותו, הוא הותיר אחריו ילדים ונכדים שנולדו לאחר מותו.

בנימין (בני) מייסנר ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
בנימין (בני) מייסנר ז"ל. בני, בנם של רות ואריק, נולד באל-סלוודור. כשהיה בגיל ינקות עלתה משפחתו לישראל והשתקעה בקריית טבעון. את שירותו הצבאי העביר בגדוד 202 של הצנחנים. במהלך שירות מילואי בשנת 1989 נפל במארב שהמתין לסיור הצבאי בשכם. אחד מרוצחיו הוא נעניש נאיף עבדל ג'ר סמיר שישוחרר מחר. מייסנר היה בן 25 במותו. הוא הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

משה אייזנשטט ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
משה אייזנשטט ז"ל. משה, בנם של זאב וחיה נולד בברוקלין ועלה לישראל בבגרותו. בשנת 1994 בשעה שישב על ספסל בגינה ציבורית בכפר סבא, תקף אותו מחבל שהכה אותו בגרזן. צוות מד"א שהוזעק למקום נאלץ לקבוע את מותו בדרכו לבית החולים. רוצחו הוא ראעי אברהים סאלם עלי. אייזנשטט היה בן 79 במותו. הוא הותיר אחריו אישה ושתי בנות.

סלומון (שלמה) אביגזס ז"ל, ארכיון (באדיבות המשפחה)
סלומון (שלמה) אביגזס ז"ל. שלמה, בנם של דוד וחנה, נולד במרוקו ועלה עם משפחתו כשהיה נער לנתיבות, שם ניהל את קבוצת הכדורגל המקומית. בשנת 1983 נסע לעזה כדי לרכוש חומרי בנייה לביתו החדש, הוא נורה בראשו מטווח קצר על ידי כור מטווע חמד פאיז. אביגזס היה בן 42 במותו. הוא הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, אחים ואחיות.

שחרור האסירים - הסיקור המלא:

המשפחות השכולות: "חוגגים את רצח הילדים שלנו"

פורסמה רשימת 26 האסירים שישוחררו

האם השכולה זעקה: "לא ניתן לשחרר אסירים"

משפחות שכולות הפגינו בירושלים: "משחררים רוצחים על כלום"