אבא אבן: "ההנחה היתה שכוח ההרתעה שלנו מוחץ; האווירה הייתה של ביטחון עצמי מוחלט"

היום, 39 שנה למלחמת יום הכיפורים, הותר לפרסום חלק נוסף מעדויות הבכירים שהעידו בפני ועדת אגרנט. שר החוץ אבא אבן טען כי כל משרד החוץ הופתע: "יומיים לפני המלחמה אמ"ן והמוסד אמרו כי לא צפויה מלחמה". אבא אבן: "פעלנו מתוך הנחה שכוח ההרתעה שלנו גדול מאוד, מוחץ ממש, עד כדי כך שסאדאת לא ינסה להתקיף אותנו"

מלחמת יום כיפור, ארכיון (AP)

39 שנים לאחר מלחמת יום כיפור, והטראומה שספגה מדינת ישראל בהתקפת הפתע של מצרים וסוריה מסרבת לדעוך. מיד עם שוך הקרבות, כשאלפי משפחות מתאבלות על בניהן ופצועי המלחמה עדיין בבתי החולים, הקימה הממשלה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט ד"ר שמעון אגרנט לחקור את המחדל. כעת, מפרסם ארכיון משרד הביטחון חלק מהעדויות שהוצגו בפני הוועדה, עדויות שמראות כי בפני הדרג המדיני הוצגה תמונה אחת: לא צפויה מלחמה. התנועות במצרים וסוריה הן רק תרגיל.

עדויות ועדת אגרנט נחשפות:

ההתרעה למלחמה לא הגיעה לגולדה

"תנועת הכוחות במצרים היא תרגיל"

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

שר החוץ אבא אבן התייצב להעיד בפני הוועדה. אבן, שכיהן כשר החוץ כבר שמונה שנים בנקודה זו, נחשב לאחד המקורבים ביותר לראש הממשלה מאיר. "המלחמה באה לי ולמשרדי כהפתעה, כאשר עצם פרוץ המלחמה היה מנוגד להערכות שהיו בידינו לגבי המצב הצבאי", אמר אבן שהדגיש שהמקור להערכות הוא אגף המודיעין של הצבא. "יומיים לפני המלחמה נציגים של המוסד ואמ"ן נפגשו במשרד החוץ ואמרו כי לא צפויה מלחמה לא ממצרים ולא מסוריה", אמר.


אבן הוסיף כי בנאום של ברז'נייב, מנהיג ברית המועצות שסייעה רבות למצרים וסוריה במלחמת יום כיפור, לא הייתה כל התייחסות לנושא המזרח התיכון. יש בכך ביטוי נאמן לעדיפות הנמוכה שמייחסת מוסקבה לסוגיית המזרח התיכון.

"ארה"ב לא הייתה מודעת לשום משבר קרוב. אני והנרי קיסינג'ר (שר החוץ האמריקני) דיברנו על ניסיון להניע מהלך של משא ומתן מול מצרים אחרי הבחירות בישראל, בתחילת 1974. לא אני ולא קיסינג'ר ראינו סיכוי קרוב למלחמה".

"תנועת הכוחות במצרים היא רק תרגיל"

"פעלנו מתוך הנחה שכוח ההרתעה שלנו גדול מאוד, מוחץ ממש, עד כדי כך שסאדאת לא ינסה להתקיף אותנו. התשובה שקיבלנו תמיד מהזרוע הצבאית, שאפילו ינסה לתקוף - דינו נחרץ לתבוסה מהירה, מוחצת. במידה והוא יתקוף הרי הוא יקבל מכה כזאת שכוח הרתעתנו יגדל ולא יפחת. האווירה הייתה של ביטחון עצמי מוחלט. אפילו אם יפעל, הרי התוצאה תהיה תבוסה מוחצת מאוד".

יום אחד לפני פרוץ המלחמה הגיע תדריך מאגן המודיעין של צה"ל שתיאר את הסבירות למתקפה ערבית כנמוכה. תנועת הכוחות המאסיביים בגבול מצרים הוסברה בתרגיל צבאי מצרי. "בבוקר המלחמה קיבלתי מברק לפיו מצרים וסוריה יפתחו במלחמה באותו ערב. האזהרה של גולדה לפיה אם הערבים יתקפו ישראל תגיב בעצמה - לא הגיעה לקהיר ולדמשק לפני פרוץ המלחמה".

"באותו שבוע הייתי עסוק מתי לכנס את מועצת הביטחון. ההנחה שלו הייתה שאנו וגם ארה"ב כמונו מעוניינים בכמה ימים בלי הפסקת אש, כדי שנוכל להדוף את המתקפה הזאת. משמע היו תגובות כמו ב-1967 שבוודאות שישראל תהדוף את המתקפה תוך ימים ספורים, על כן מוטב שמועצת הביטחון לא תכריז על הפסקת אש אלא לאחר כמה ימים".

"הדעה הייתה אחת: לא תפרוץ מלחמה"

תת אלוף ישראל ליאור היה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה גולדה מאיר, ומי שהיה אמור לקשר בינה לבין מערכת הביטחון. חודש לפני פרוץ הקרבות, ליאור מצטט את ראש המוסד שהזהיר את רה"מ שמצרים קיבלה מברית המועצות טילי סקאד לטווח 300 ק"מ. "יש לו ראש כימי וגרעיני. אני מוכרח להגיד שאותי זה די מפתיע שהרוסים עושים את זה. אם זה יתאמת לנו, זו אסקלציה משמעותית מאוד בעניין הנשק".

חבר הוועדה יגאל ידין הזהיר כי טילים אלו יכולים לפגוע בעומק ישראל, וימנעו מישראל לפתוח ראשונה באש. שבוע לפני פרוץ המלחמה, ליאור מדווח לממלא מקום רה"מ ששהתה בחו"ל שראש מערכת המודיעין של הצבא, אלוף אלי זעירא, מעריך שלא צפויה מלחמה.

"מאיר לא קיבלה אלטרנטיבות, דיין (שר הביטחון) והרמטכ"ל גיבשו דעה ברורה עם אלופי הפיקוד - שלא תפרוץ מלחמה. המוסד לא חלק עליהם", אמר ליאור לוועדה. גם הידיעה של אשרף מרואן, מרגל ישראלי שהיה מקורב לנשיא סאדאת, כי צפויה מלחמה בתוך שבוע - לא הגיעה לראש הממשלה: "אם ידיעה כזאת הייתה מגיעה לידי הייתי מדווח עליה מייד".