כך צה"ל בזבז 10.5 מיליון שקל

בסיס צבאי נטוש הסמוך לקסטינה פונה כבר בשנת 2005 וצה"ל אמור היה להשקיע מיליון שקל על טיהור השטח והסבתו לאדמת מגורים. אולם, עיתון "מעריב" מפרסם הבוקר כי מסיבה כלשהי, הוחלט במערכת הביטחון שלא לעשות זאת ותשלומי הארנונה המשיכו כסדרם. המחיר לקופת המדינה - 10.5 מיליון שקל

בסיס צבאי. ארכיון (רויטרס)

10.5 מיליון שקל במשך 5 שנים, זה המחיר ששילם צה"ל על תשלומי ארנונה לשטח בסיס ריק. כתב עיתון "מעריב" נועם שרביט מפרסם הבוקר כי הבסיס הנטוש אמור היה לעבור תהליך של טיהור קרקע בעלות של מיליון שקל ולהפוך לשטח מגורים, אך במערכת הביטחון החליטו שלא לעשות דבר והמשיכו לשלם את הארנונה על השטח.

כבר בשנת 2005 ננטש הבסיס, שהכיל מתחמי הובלה ומחסני חירום, על ידי צה"ל. מבקר המדינה חשף לאחרונה כי צה"ל מחזיק ברשותו שטח בגודל של כ-38 אלף דונם של בסיסים נטושים, העולים לקופת המדינה 25 מיליון שקלים. שטחם של בסיסים נטושים אמור לחזור לרשותו של מנהל מקרקעי ישראל, אך צה"ל החליט שלא לשלם את עלות הטיהור, שגובהה כעשירית ממחיר הארנונה ששולמה על השטח מאז ננטש.

הבסיס האמור, הממוקם סמוך לקסטינה, אינו הבסיס היחיד. ברשות צה"ל נמצאים כ-40% מכלל הקרקעות, המשמשים לבסיסים ושטחי אש. מתוך אחוז ניכר זה, קיים שטח גדול של שטחים נטושים, חלקם נטוש קרוב ל-20 שנה. מלבד סכומי העתק שאחזקת השטחים הנטושים עולים למדינה, המבקר קבע כי השטחים מהווים מפגע סביבתי ובריאותי.

ראוי לציין כי ישנם בסיסים המשתייכים בתכנית להסבתם לשטחי מגורים, ביניהם מחנה 80, מחנה תל השומר ושדה דוב, אך פינוי אלה מתמהמה. שר הביטחון אהוד ברק התחייב להקים צוות שייטפל בנושא, אך הוא טרם הוקם. סמנכ"ל משרד הביטחון בצלאל טרייבר אמר אתמול כי מתחילת השנה פונו 8-5 מחנות, אך הודה כי הצוות המטפל בעניין התכנס רק פעם אחת.

משרד הביטחון על האוצר: "הם לא מבינים בכלכלה"

משרד הביטחון ביקר אתמול בחריפות את התנהלות האוצר, על רקע הקריאות לקצץ בתקציב הביטחון וההצעה לפטר גם אלפי אנשי קבע.

"התנהלות פקידי האוצר בשבוע האחרונים מוכיחה שהם לא מבינים בכלכלה, לא בחברה ולא בביטחון", נמסר ממשרד הביטחון. "ההיסטריה שבה נתונים הפקידים ופקידים לשעבר במשרד, גורמת להם לנסות להסית את הקשב הציבורי מהדיון האמיתי בדבר המדיניות הכלכלית והחברתית שהם הובילו בשנים האחרונות".

בהודעה שפרסם משרד הביטחון נאמר עוד כי "הניסיון להכפיש את מערכת הביטחון ואת המשרתים בה הוא חסר אחריות, ואין לנו ספק כי הציבור מבין שממדובר בסיסמאות פופוליסטיות ודמגוגיות שאין בהן דבר וחצי דבר".

"תקציב הביטחון הוא הנמוך ביותר שהיה אי פעם בחלקו היחסי מתקציב המדינה ואנו קוראים לאוצר לנהוג בשקיפות מול הציבור. מערכת הביטחון תמשיך להתייעל ולפעול על מנת לספק לאזרחי ישראל ביטחון", נכתב בהודעה.

במשרד האוצר אמרו בתגובה: חבל שבמשרד הביטחון מנסים להימנע מבדיקה מעמיקה של קיצוץ תקציבי.

הרקע לפיצוץ: דרישת האוצר לקיצוץ

על פי ההערכות, משרד האוצר ידרוש קיצוץ תקציבי של עד שלושה מיליארד שקל מתקציב הביטחון, בהנחה שלא ניתן יהיה לקצץ בסדרי גודל משמעותיים מתקציבים של משרדי ממשלה אחרים.

שר הביטחון, אהוד ברק, שהצהיר כבר בשבוע שעבר כי לא יאפשר כל נגיעה בתקציב הביטחון ובינתיים זוכה לתמיכה מצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הציע אתמול למצוא את מקורות המימון לרפורמה החברתית בהעלאת יעד הגירעון באחוז נוסף.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת