רוב בני ה-18 בישראל לא מתגייסים לצה"ל

גיוס אוגוסט הגדול החל היום, אבל בצה"ל מודאגים מהירידה בנתוני הצעירים המתגייסים. ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה"ל חושף בראיון לכתב עמיר רפפורט במגזין "ישראל דיפנס" כי מספר המתגייסים לצה"ל כבר משתווה למספר הבלתי-מתגייסים. לדבריו, "ב-2020 רק 46% צפויים להתגייס". חצי נחמה: עלייה במוטיבציה של אלה שמתגייסים

מתגייסים בבקו"ם. ארכיון (חדשות 2)

הבוקר החל בבסיס הקליטה והמיון גיוס מחזור אוגוסט, בו יעלו על מדים בפעם הראשונה ילידי שנת 1993. באופן מסורתי גיוס אוגוסט נחשב הגדול ביותר בכל שנה, אלא שהוא היה יכול להיות גדול יותר: צה"ל סובל ממצוקת כוח אדם חמורה שתקשה עליו לאייש מערכים חדשים שאמורים להיפתח בשנה זו, כדוגמת סוללות חדשות של "כיפת ברזל".

רק כ-50% מבני ה-18 יעלו על מדים בחודשים הקרובים ויתגייסו לצה"ל, והמצב צפוי להיות חמור יותר. "על פי תחזית צה"ל, בשנת 2020 יתגייסו לשירות צבאי רק 46% מבני ה-18", אומר ראש חטיבת תכנון כוח האדם באכ"א, תא"ל אמיר רוגובסקי, כך לפי ריאיון שהעניק לעורך המגזין "ישראל דיפנס", עמיר רפפורט.

מדובר בנתוני גיוס שכוללים גם את האוכלוסייה הערבית. בקרב היהודים בלבד, שיעור המתגייסים עומד על כ-67% (כ-75% מהבנים ופחות מ-60% מהבנות). קבוצת האוכלוסייה עם שיעורי הגיוס הגבוהים ביותר היא הדרוזים, עם למעלה מ-80% גיוס (בנים בלבד).

פוטנציאל הגיוס קבוע - אך שיעור הגיוס יורד

הריאיון עם תא"ל רוגבוסקי נערך עוד לפני תחילת הגיוס החדש, והתייחס ברובו לשנתון ילידי שנת 1992, שגיוסם הסתיים באחרונה.

"יש השפעה הדדית בין הדמוגרפיה בישראל לגיוס לצה"ל", אמר תא"ל רוגובסקי. "כשאנחנו מסתכלים כיום על התהליכים הדמוגרפיים במדינה, אנחנו מזהים שלמעשה היו שתי קפיצות בדמוגרפיה באוכלוסייה היהודית, שהיא המשפיע העיקרי על הגיוס: בשנות ה-90' העלייה מברית המועצות לשעבר הגדילה באופן משמעותי את פוטנציאל הגיוס, שהחל לכלול את העולים עצמם, ועלייה דמוגרפית זו החזיקה מעמד עד לשנת 2005. העולים של שנות ה-90 התחילו להשפיע על נתוני הילודה החל משנת 1997, ולכן הקפיצה המשמעותית הבאה במחזורי הגיוס צפויה רק ב-2015".

הוא הוסיף, "מבחינת מספר ילדים, מדובר על תוספת של 8,000 בכל שנה, בנים ובנות. בינתיים, בעשור שבין 2005 ל-2015, פוטנציאל הגיוס הוא קבוע. ואולם, בגלל ששיעור הגיוס הולך ויורד, התוצאה היא ירידה בגיוסים. בין 2005 ל-2015 אנחנו חווים ירידה בגיוסים, שנובעת מכך שהדמוגרפיה עדיין לא מושפעת מהעלייה מברית המועצות לשעבר ובעיקר מעלייה בשיעורי אי הגיוס לצה"ל".

הסיבה העיקרית לאי-גיוס: דת

"הסיבה העיקרית לאי הגיוס לצה"ל היא סיבת הדת", הסביר תא"ל רוגובסקי. "ב-1990, 75% מהיהודים התגייסו (בנים ובנות), ואילו בשנת 2010 מדובר ב-67%. ב- 2020 התחזית שלנו היא 64%. המגמה מצביעה על ירידה וזה בגלל שתי סיבות עיקריות: החרדים והבנות הדתיות, שחלקם גדול יותר באוכלוסייה".

לדבריו, "משפחה יהודית ממוצעת מונה 2.5 ילדים, ומשפחה חרדית עם מעל 7 ילדים בממוצע. כיום, 28% מהילדים שלומדים בכיתות א' בחינוך היהודי הם מהזרם החרדי. אפשר להשליך מזה על החיזוי בעתיד. אם מצרפים את המיעוטים, אזי מחצית מהאזרחים כבר לא מתגייסים. אנחנו נגיע ל- 46% אחוזי גיוס ב-2020. אפשר להגיד שהיום אנחנו בקו פרשת המים בין העבודה שרוב הנוער מתגייס לצה"ל ובין אלה שאינם מתגייסים".

על הסיבות לאי הגיוס לצה"ל הסביר תא"ל רוגובסקי כי "בקרב הבנים הקבוצה המרכזית שלא מתגייסת היא של חרדים במסלול 'תורתו אומנותו' - 13% מהאוכלוסייה. זה הולך וגדל, אך יש גם מגמת האטה בקצב הגידול בשל צעדים לעידוד הגיוס בקרב חרדים. הקבוצה השנייה היא הפטור הרפואי והנפשי, והיא מונה יחד 6%. האחוזים הללו הם לא בהכרח השתמטות חילונית, אפשר למצוא בקבוצה זו גם חרדים ואוכלוסיות נוספות".

"הנוער היה בתוך המקלטים"

"התמונה הכוללת היא שעל פי קצב הגידול באי הגיוס בשנים קודמות, כיום היינו אמורים להיות עם 27%-28% אי גיוס, אך צמצמנו את הנתונים ל-25%, בזכות מספר מהלכים לעידוד השירות והכנה לצה"ל ולהעמקת הגיוס בקרב קבוצות שאינן מעוניינות לשרת. לדעתי, גם המצב הביטחוני מעלה את המוטיבציה של הנוער לשרת".

"אנחנו נמצאים היום עם אחוז מאוד נמוכים של הורדת פרופיל", ציין. "גם בחלוקה הפנימית של מי שבא עם פרופיל נמוך לעומת מי שבא עם פרופיל גבוה. בכל שלושת הציינים המרכזיים - המוטיבציה לשירות, השירות הקרבי והפרופיל - יש עדויות לעלייה משמעותית במוטיבציה".

על השפעות האיום הביטחוני על אחוזי הגיוס אמר תא"ל רוגובסקי: "הנוער היום מבין טוב יותר מבעבר שהמציאות הביטחונית חונה בבית בגלל הפגיעה בעורף. צריך להפריד בין ההסתכלות על מלחמת לבנון שנייה בהסתכלות הבוגרת לבין הנוער. הנוער מסתכל על מציאות של טילים שנורו על הבית. הוא היה בתוך המקלטים ובתוך האיום הזה, כל הנוער בדרום ובצפון, למשל".

"האיום התיאורטי הפך למעשי"

"את הנוער פחות מעניין האיום האירני, מבחינתם האיום של הטילים של חיזבאללה וחמאס משמעותי יותר. מכיוון שזה הפסיק להיות איום תיאורטי, והפך להיות איום מעשי, אנשים אומרים שהם באים להילחם על הבית ולהגן על המשפחות. המסר שלנו, שכל דור זה התפקיד שלו להגן וכל פעם מתחלף הדור, נקלט טוב יותר", הוסיף.

הוא סיכם: "אנחנו נמצאים במצב טוב יותר מבחינת המוטיבציה של אלה שמתגייסים, אך אי אפשר להתעלם מזה שאם נמשיך כך, לצבא לא יהיו מספיק אנשים בשביל למלא את המשימות שלו".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת