צה"ל מסכן חיילים, מפקיר את פרטיותם וספקן לתלונותיהם

בשנה החולפת חלה עלייה של כ-200 תלונות מקרב חיילי צה"ל על תנאי שירותם מכפי שהיה ב-2009. דוח נציב קבילות החיילים מגולל מקרים שבהם עשו מפקדים שימוש במידע אישי כדי לפגוע בפקודיהם, התייחסו בזלזול כשחשו ברע ועוד. 55% מהתלונות נמצאו מוצדקות

הנציב בריק מגיש את הדוח לנשיא פרס (חדשות 2)

נציב קבילות החיילים, האלוף (מיל') יצחק בריק, הגיש היום לנשיא המדינה שמעון פרס את הדוח השנתי שהוא עורך וסוקר את תלונות המשרתים בצה"ל וטיפול המערך בהן, ה-39 במספר.

המסמך, המתייחס להתרחשויות ב-2010, מתייחס ל-6,289 קבילות שהתקבלו בשנה זו, לעומת 6,100 קבילות ב-2009. מתוך הקבילות שבוררו, נמצאו 55% מוצדקות.

סיכון שלומם של חיילים שלא לצורך

נושא זה נבדק השנה על ידי הנציב. מבין התלונות שסקר, הוא הציג מקרה שממנו עלתה התנהלות בעייתית של מפקד, שלא רק שלא דאג לשלומו של פקודו, חייל צעיר שהיה נתון במצוקה, אלא שמסר לאם החייל מידע בלתי אמין על אודות מצבו של בנה.

"לדאבוני, לא אחת בקבילות שטופלו בנציבות בשנה זו נחשפנו להקלת ראש של המפקדים, ובהם מפקדים בכירים, בכל הנוגע לביטחונם האישי של פקודיהם. אותם מפקדים העמידו את פקודיהם במצבים מסוכנים, שלא לצורך ביצוע תפקידיהם".

תקרית אחרת שאליה התייחס הנציב היא "מקרה שבו קבלה אמו של לוחם על שבנה וחבריו נדרשו להגיע במוצאי-שבת, בשעה 23:00 לנקודת איסוף באזור הגליל שממנה יאסוף אותם רכב היחידה. החיילים התייצבו במקום כנדרש, אולם לנוכח מספר המקומות המוגבל ברכב נאלצו ארבעה מהם להישאר בתחנת האיסוף. מפקד הפלוגה עדכן בכך את מפקד הגדוד. בשל השעה המאוחרת ומטעמי בטיחות החליט המפקד שלא לשלוח רכב נוסף כדי לאסוף את החיילים, והללו נותרו כל הלילה בנקודת
האיסוף".

בדוח נכתב כי בהתייחסות מפקד הגדוד לקבילה, הוא ציין כי נפלה טעות בתכנון חזרת החיילים לגדוד בתום חופשת השבת, וכי הוא נושא באחריות מלאה לכך. לדבריו, "השארת החיילים שנותרו כל הלילה בנקודת האיסוף מעידה על אי-עמידתו במשימה".

על תופעה זו כתב הנציב: "הנני רואה בחומרה רבה גילויים מעין אלה של חוסר אחריות של מפקדים לשלומם של פקודיהם. כשל פיקודי זה מקבל משנה חומרה נוכח החשש הקיים לחטיפת חיילים. למרבה המזל, המקרים שנזכרו לעיל הסתיימו ללא פגיעה בחיילים, ולבד משעות ארוכות של חרדה ועייפות לא נגרם להם נזק".

פגיעת מפקדים בפרטיות החיילים

נציב קבילות החיילים עסק, בין היתר, בתופעה שבה נעשה שימוש במידע אישי אודות חיילים שלא לצורך בידי מפקדי צה"ל. "כדי שיבצעו את תפקידם כראוי מופקד בידיהם מידע אישי רב על אודות פקודיהם, ובכלל זה מידע רגיש שחשיפתו לגורמים בלתי מוסמכים עלול לפגוע בחיילים", כתב בריק.

הוא קבל על כך ש"סוגיית הגנת הפרטיות בצה"ל אינה מוסדרת בפקודות הצבא באופן מקיף ומלא, ובהיעדר פקודה מפורטת המתווה את כללי המותר והאסור בתחום חשוב זה, פועלים מפקדים, לא אחת, באופן המנוגד לדין המחייב במדינת ישראל".

הנציב טען כי נושא זה התעורר בקבילות שהתקבלו בהקשרים שונים, "לרבות בנוגע לזכותם של חיילי צה"ל לצנעת ענייניהם הרפואיים, וכן בנוגע לפרטים אישיים אחרים על אודותיהם שחשפו מפקדיהם או בעלי-תפקידים אחרים ביחידתם שלא לצורך".

אחד המקרים שתוארו בדוח עוסק בקבילה שהגיש חייל מילואים, שמפקדיו ביחידה שאליה סופח חשדו כי הוא עושה שימוש לרעה בפנייה לגורמי הרפואה - כדי להתחמק מלהתייצב.

"המפקדים לא ביררו עם החייל ולא אפשרו לו להעלות את טענותיו בנוגע לחשד שהועלה כלפיו", כתב בריק. "במקום זאת, בחר מפקד הפלוגה, ביודעו כי החייל הוא סטודנט באוניברסיטה מסוימת ופעיל באגודת הסטודנטים, לפנות במכתב אל דיקן ופרס לפניו את טענותיו בנוגע להתנהלות חייל המילואים
בתקופה הרלוונטית. בעקבות המכתב, הוסרה מועמדות החייל לתפקיד שעליו התמודד באגודה".

בריק הדגיש כי "המידע שנמסר למפקדים בעת מילוי תפקידם בצה"ל, בין על-ידי פקודיהם ובין באמצעות גורמים אחרים כלשהם, ניתן אך ורק לצורכי הצבא ולשימוש שלמענו הוא נמסר. מפקדי הצבא כעובדי ציבור הם חלק מהזרוע המבצעת של המדינה, אסור להם להשתמש בכוחם לגבי כל פעולה שלא הותרה להם במפורש או שאינה חלק אינהרנטי מהתפקיד שהם ממלאים".

אי-אמון בחיילים שמבקשים הקלות

דוח נציב קבילות החיילים העלה כי ממצאים שמהם עולים ליקויים בהליך האבחון הרפואי והטיפול, וכן יחס פוגע כלפי מטופלים כתוצאה מחוסר אמון של גורמי הרפואה הצבאיים ודעה קדומה שלהם המשפיעה על התנהלותם המקצועית.

"מדובר בבעיה מטרידה במיוחד הואיל והיא עלולה לפגוע פגיעות בלתי הפיכות בבריאות החיילים ובמקרים ה'קלים' יותר – לגרום סבל מיותר לחיילים", כתב בריק. "לעיתים נדמה כי חייל המבקש הקלות בפעילות, מתויג מראש כחייל שמבקש להשתמט ממטלותיו, ועליו מוטל 'נטל ההוכחה' כי הוא סובל מבעיה רפואית של ממש".

אחת הדוגמאות בנושא שעלתה בדוח היא קבילה שהגיש חייל על "התנהלותם הפוגעת והבלתי עניינית של רופאת היחידה ושל מפקדיו, לנוכח בקשותיו החוזרות ונשנות להקלות בפעילות", כתב הנציב.

אותו החייל התלונן על כך שסבל מכאבים מתמשכים בידיו וברגליו ומקשיי פקוד מובהקים שנלוו אליהם. "את הקבילה הגיש החייל בדיעבד לאחר שאובחן כי הוא סובל ממחלה רפואית נדירה ונקבע לו פרופיל רפואי של אי-כשירות זמנית לשירות הביטחון", כתב בריק.

במסמך נכתב כי אותו החייל "כשפנה לרופאת היחידה בבקשה להקלות בפעילות לנוכח כאביו וקשיי תפקודו, הקלה הרופאה ראש בתלונותיו ולא אישרה לו הקלות בפעילות מבלי שערכה לו בדיקה גופנית מקיפה. אף המפקדים התייחסו לתלונותיו בחוסר אמון, עיכבו את הפנייתו לרופא מומחה והעמידו אותו לדין משמעתי בגין סירוב פקודה משטען לפניהם כי הוא מתקשה להפעיל את ידיו ואת רגליו, ולכן אינו יכול לבצע את התורנות שהוטלה עליו".

בירור שנערך לאירוע העלה כי "החייל התקשה להסתגל לשירות ביחידתו, וכי עניין זה היה ידוע לרופאת היחידה. משום כך היא מיהרה לייחס את התלונות הגופניות של החייל לרקע נפשי-הניעתי ולא ערכה לו בדיקה גופנית מקיפה כפי שהייתה חייבת לעשות בנסיבות המקרה".

הנציב קבל על כך ש"לחייל נגרם סבל מיותר, ואף המפקדים נהגו כלפיו בחוסר אמון והעמידו אותו לדין משמעתי אחרי שלא פעילות שלא היה מסוגל לבצעה. רק לאחר פניות חוזרות ונשנות של החייל למרפאת היחידה, הופנה לבסוף לבדיקת רופא מומחה, וזה הפנה אותו לאשפוז בבית חולים. מקרה קשה זה מצביע על הסכנה הגדולה הטמונה בדעה קדומה של רופא צבאי בשעה שהוא נדרש לעניינו של חייל הפונה אליו בבקשה לאשר הקלות בפעילות".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק