ההורים נהרגו בתאונה לנגד עיניה, מאיה התגייסה: "אבא חלם שאעלה על מדי צה"ל"

מאיה מבורך, חיילת בודדה מארצות הברית, שרדה את התאונה בה נהרגו שני הוריה והתגייסה כדי להגשים את משאלתם של ההורים. בטירונות היא בכתה מרוב אושר כשנזכרה בהוריה: "אם אלוהים הציל אותך יש סיבה לחיות ולעשות משהו, אם אתה יכול ללכת תמשיך ואם מישהו מת תמשיך בשבילו"

בגיל 13 מאיה מבורך איבדה את שני הוריה בתאונת דרכים במקסיקו - תאונה ממנה ניצלה בנס. עשרה חודשים אחרי כן היא עלתה לישראל להגשים את החלום של אבא שלה והתגייסה לצה"ל. מאיה, שכיום משרתת כטכנאית מנועים בחיל האוויר - מרגישה שההורים שלה גאים בה. היום (שישי) היא תפגוש את הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"אבא שלי תמיד רצה שאתגייס, מאז שהייתי קטנה", היא מספרת לחדשות 2 Online. "הוא היה ישראלי, נולד בנאות אפקה בתל אביב ושירת בצבא. הוא הכיר את אימא שלי בארה"ב והיא התגיירה בשבילו". מבורך אומרת שאביה חלם על היום שבו תצטרף ביתו היחידה לצבא: "הוא לא אמר שאני צריכה אבל רציתי כי הוא אמר לי שיום אחד הוא יראה אותי עם המדים ואני אהיה החיילת שלו ואביא לו המון גאווה".

מבורך גדלה בשכונה יהודית בפלורידה, וחגגה גם חגים נוצריים, אצל החברות. "לא היינו דתיים אבל מסורתיים", היא מסבירה. אבל הכול נקטע ברגע אחד - המשפחה הייתה בחופשה במקסיקו, כשהתרחשה התאונה הקטלנית. "שלושתנו היינו בלי חגורות, והכול קרה כל כך מהר", היא משחזרת. "שמעתי את הצעקה של אימא שלי ופתאום נשברה הזכוכית מקדימה. הכול היה שחור. איבדתי הכרה, והדבר הבא שאני זוכרת זה שאני על הרצפה על האספלט, מנסה לקום ורואה את היד שלי מדממת. איבדתי שוב הכרה עד בית החולים במקסיקו".

"לא אמרו לי את האמת על התאונה"

הדבר הראשון ששאלה מאיה כשהתעוררה בבית החולים היה איפה ההורים שלה. "אמרו שהם הלכו לבית חולים אחר, לא אמרו לי את האמת בהתחלה", היא נזכרת. "רק אחרי שעברתי ניתוח בברך, דודה שלי סיפרה לי. היא אמרה שההורים שלי מסתכלים עלינו מהשמיים". הוריה של מאיה, אליהו והללי מבורך, היו בני 54 במותם.

בגיל 14, ואחרי ההתאוששות מהתאונה הקשה, עלתה לישראל וחיה עם אחותה של אביה. "קברתי פה את ההורים שלי, כי אבא שלי נולד פה וזו הארץ הקדושה", היא מספרת עוד. "הוא אמר שכשאהיה בת 18 אהיה בצבא, אז עשיתי מה שהוא רצה, הגשמתי לו את המשאלה".

מאיה אומרת שהיא מנסה כל הזמן לשמור על האופטימיות בשביל הדודים שעזרו לה בתהליך השיקום. "זה לא היה קל בהתחלה, אבל בבית חולים כל הזמן דיברתי עם ההורים בלב והתפללתי שאמשיך להיות שמחה בשבילם, שאמשיך לחיות ושתמיד אוהב אותם, אז אני ממשיכה קדימה. בשביל מה? בשבילם אני ממשיכה עם כוחות".

"בזכות אבא נהניתי מאוד בטירונות"

כשהגיעה לכאן היא החלה בלימודי העברית, אותה לא ידעה לפני כן. כשקיבלה את הצו הראשון והלכה לבדה לבסיס הקליטה והמיון, לא ידעה מה מחכה לה: "זו היתה הרגשה מדהימה, כל שנייה באמת חשבתי על ההורים שלי, מה הם היו חושבים, מה אבא היה חושב, כמה מאושר הוא היה".

את הטירונות מאיה מגדירה כקשה ואתגרית וגם כ"חוויה הכי טובה בעולם - הייתי חזקה, חייכתי שאמרו לנו לרוץ מיליון פעם כי חשבתי על אבא שלי ושמחתי". במהלך הטירונות צפו הזכרונות מההורים: "המפקדת ראתה אותי בוכה ושמחה, והיא גם ראתה כמה אני נהנית". מאיה סיפרה רק לחברותיה הקרובות על הקשיים שחוותה בילדותה.

מה המסר של מאיה? "להמשיך לחיות - אם ניצלת, אם אתה יכול ללכת על שתי רגליים, תמשיך ותיהנה. אם מת מישהו תמשיך בשבילו, אם אלוהים הציל אותך יש סיבה לחיות ולעשות משהו, הכל מהשמיים. יש סיבה להכל. לא סתם זה קורה". בימים אלו למאיה כבר קל הרבה יותר עם השפה, והיא מרוצה מאוד מהשירות הצבאי: "אני מרגישה שהיא עושה תפקיד משמעותי". 

היום היא תשתתף בתכנית מיוחדת של "קולה של אמא" עם ר' אכ"א וטלי ליפקין שחק. התכנית משודרת מכפר הנופש של האגודה למען החייל בגבעת אולגה, שם ייערך הערב ליל הסדר הגדול בצה"ל עם 420 חיילים בודדים, תרומת ארגון CZCA בקנדה.

לפניות לכתב: MatanH@ch2news.tv