לשחרר מחבלים עם דם על הידיים?

אחד הדברים שברורים כבר היום הוא ששחרור גלעד שליט יהיה כרוך בתשלום מחיר כבד. האם ישראל מוכנה ללכת עד הסוף, ומה ההשלכות של עסקה כזו? כמו בכל דיון ציבורי נוקב, גם כאן יש מי שתומך בשחרור מחבלים עם דם על הידיים, ומי שטוען מנגד - אסור להחזיר אפילו אסיר אחד. אסירים במחלוקת - פרויקט מיוחד

עסקאות חילופי השבויים של ישראל הפכו למוקד לדיון ציבורי נוקב מאז סוף שנות ה-70. כל החלטה על צעד מהותי שכזה מחלקת את הציבור, כמו במקרה של גלעד שליט, למחנות ברורים: תומכים ומתנגדים.

בעוד ששתי הקבוצות בעד שחרור השבויים שמוחזקים על ידי ארגוני הטרור, הן חלוקות לגבי הדרך. אלה שתומכים בעסקאות קוראים לשחרור השבויים בכל מחיר אפשרי, לרבות שחרור מחבלים "עם דם על הידיים". לעומתם, ממליצים המתנגדים לבחור באופציה הצבאית, ובכל מקרה, דורשים להשאיר את אותם מחבלים מאחורי סורג ובריח.

אחת האוכלוסיות שעומדת במרכז הדיון הציבורי בנושא עסקאות חילופי השבויים היא זו של המשפחות השכולות - אלו ששכלו אחד מבניהם או בנותיהם בפיגוע טרור רצחני, ואשר אותו מחבל שאחראי למות יקיריהם עשוי להשתחרר במסגרת עסקה שכזו.

בשנה שעברה, שלחו ארבעה הורים שכולים, שכולם שכלו את ילדיהם בפיגוע בקו 37 בחיפה, מכתב נוקב לשר הביטחון ברק בו הם דרשו - "אל תשחררו את רוצחי ילדינו". מדינת ישראל עמדה תמיד על העיקרון שלא משחררים מחבלים עם דם על הידיים. והפעם? הפעם הרי מדברים על רבי מחבלים, המהנדסים, המשגרים, מארגני הטרור. אלה שבלעדיהם קשה לארגונים לייצר טרור. האם אתם מתגעגעים לימים של האוטובוסים המתפוצצים והמסעדות ?!", כתבו ההורים והציגו מספר דוגמאות של פיגועים שבוצעו ע"י מחבלים משוחררים, רובם שוחררו בעסקת ג'יבריל בשנת 1985.

מנגד, יש משפחות שכולות שתומכות בעסקה עתידית, וטוענות כי במקרה זה - המטרה מקדשת את האמצעים. שניים מהפעילים הבולטים למען שליט מקרב המשפחות השכולות הם צבי רגב ומיקי גולדווסר, אביו של אלדד רגב ואמו של אהוד גולדווסר, שני החיילים שנחטפו על ידי חיזבאללה כחודש אחרי גלעד שליט וגופותיהם הוחזרו לישראל שלוש שנים לאחר מכן. "אני רואה את נועם ואביבה ויודע מה עובר עליהם", אמר בעבר רגב. "הגיע הזמן שגם למשפחת שליט יהיה פתרון ואני מתפלל יום יום שזה יקרה", הוסיף.

שחרור מקרב אותנו לפיגוע הבא?

לשעבר מנהיגה הרוחני של חמאס, אחמד יאסין (חדשות 2)
בארגון אלמגור, ארגון משפחות נפגעי הטרור, מחזיקים בנתונים שקובעים כי 180 ישראלים נהרגו בפעולות טרור שיזמו או ביצעו טרוריסטים שהוחזקו בכלא הישראלי ושוחררו כחלק מעסקה לחילופי אסירים. "אילו עסקאות אלה לא היו יוצאות אל הפועל, ניתן היה למנוע את מותם של אותם אזרחים", משוכנעים בארגון.

מעבר לכך, טוען תחקיר שביצעו בארגון כי קרוב ל-80% מהאסירים ששוחררו מהכלא הישראלי בעסקאות השונות או כמחוות לארגון הפת"ח שבו לעסוק בטרור. כך, לדוגמה, מציינים באלמגור את השייח' אחמד יאסין, שלאחר שיצא משערי הכלא חזר להטיף למאמיניו לטרור והורה להם לבצע פיגועים בישראל.

גם סלאח שחאדה, חזר לסורו לאחר ששוחרר מהכלא בשנת 2000, שנתיים לפני חיסולו. שחאדה פיקד על חוליית מחבלים שרצחה בחודש ינואר 2002 ארבעה חיילי צה"ל, וחודשיים לאחר מכן שלח מחבל שרצח חמישה נערים במכינה הקדם צבאית בעצמונה.

לא להעלות את תג המחיר

טענה נוספת שמושמעת על ידי המתנגדים לחילופי האסירים נוגעת למחיר הכבד שישראל משלמת עבור כל עסקה. לדבריהם, כל מהלך שכזה מניע את ארגוני הטרור לדרוש יותר אסירים בפעם הבאה ואף מעודדת אותם לחטוף עוד חיילים. "בסופו של דבר, זה רק מגביר את ה'תיאבון' שלהם ופוגע בביטחון המדינה", מסביר ח"כ דני דנון מהליכוד.

מהנתונים שמציג ארגון אלמגור, שמתבססים אך ורק על הפרסומים בשנים האחרונות בתקשורת, עולה כי מאז נפילתו בשבי של גלעד שליט ועד היום נעשו כ-20 נסיונות חטיפה נוספים.

את המחיר, מזהירים באלמגור, ישלמו בסופו של דבר האזרחים. "בכל מדינה מתוקנת החיילים הם אלה שצריכים להגן על האזרחים ולא להיפך. אם דרושה הקרבה, האזרחים הם לא אלה שצריכים להקריב את חייהם בשביל חייל אחד", נכתב באתר הארגון.

שחרור שבויים הוא חובה מוסרית

התומכים בביצוע עסקאות המחבלים טוענים בראש ובראשונה כי על אף שהמחיר גבוה, על המדינה לעשות כל מה שביכולתה כדי לשחרר את שבוייה ולהציל את חייהם. מעבר לכך, הם מדגישים, יש לכך השלכות חשובות על מוראל החיילים שיוצאים לקרב - אשר עשויים לתפקד שלא באופן מיטבי, אם יידעו שהמדינה לא תתאמץ לשחררם מן השבי.

עוד טוענים התומכים בעסקאות כי לא רק שמדובר בדרך היחידה לשחרר את השבויים, אלא ששחרור אסירים במסגרת הוא חלק ממחווה שיכולה להתניע את תהליך השלום המצוי בקפאון.

עסקה מוראלית

"שלום עושים עם אויבים", אמר לפני כמעט שני עשורים ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל. לכן, טוענים אלו שקוראים לקדם את עסקת האסירים, כי שאלת המחיר מקבלת חשיבות פחותה, וזאת מאחר שכל סכסוך, גם אם באופן של פתרון ביניים, מסתיים באותה צורה.

"במקרה של הצד הפלסטיני", אמר כדורה פארס, בכיר לשעבר בממשלת הרשות, "יש עדיין 306 שכלואים בישראל עוד מלפניה הסכמי אוסלו. בנוסף, יש גם אנשים מבוגרים וחולים שלא יכולים לגרום עוד נזק לישראל". פארס אף מדגיש כי מבחינה מוראלית, יכולה ישראל להרוויח מעסקה עתידית לא פחות מאשר חמאס. "נכון, מצד אחד זה ייתן לחמאס אפשרות להתגאות בכך שהם השיבו את האסירים הביתה, אבל מצד שני - גם ישראל תוכל להגיד את זה על גלעד שליט", מסכם פארס.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק  

אסירים במחלוקת - פרויקט מיוחד:

אסיר ביטחוני בישראל: האם זה כדאי?

האם להחמיר בתנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים?