אסיר ביטחוני בישראל: זה כדאי?

הדיון הציבורי בנושא תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים בישראל בהשוואה לאלו של שליט מעורר תגובות סוערות. בסדרת כתבות מיוחדת בחדשות 2 באינטרנט נעסוק בהיבטים של עסקת השבויים והפעם: מהם תנאי הכליאה אותם מבקשים הח"כים להרע כאמצעי להפעלת לחץ? האם זה רצוי?

אחד הדיונים הבוערים ביותר בתקופה האחרונה הוא נושא האסירים הביטחוניים הפלסטינים, וזאת על רקע כליאתו הממושכת החייל החטוף של גלעד שליט בשבי החמאס, והיעדר המידע שיש לישראל בנוגע למצבו ולתנאים בהם הוא מוחזק.

לצד הצעות חוק שקוראות להחמיר בתנאי האסירים, כדי להפעיל לחץ על ארגון הטרור, מאשימים ברשות הפלסטינית את ישראל בכך שהיא מפרה אמנות בינלאומיות ומקשה באופן בלתי אנושי על אסירי הארגונים השונים. במקביל נערך דיון נוקב וסוער, שבמרכזו השאלה: האם לשחרר את אותם האסירים עם דם על הידיים?

בכנסת בינתיים עדיין מונחת הצעתו של ח"כ דני דנון (הליכוד) לשלילת חלק מזכויות האסירים הביטחוניים, אך למרות שזו עברה בינתיים בקריאה מוקדמת, מנסה הממשלה לעכב את הבאתה לקריאה שנייה ושלישית. על פי ההצעה, יימנע ממשפחות אסירי חמאס לבקר את יקיריהם, עד אשר גם ישראל תזכה לביקורים אצל גלעד שליט.

במסגרת פרויקט מיוחד של חדשות 2 באינטרנט נדון במצבם של האסירים הביטחוניים בישראל, בנימוקים בעד ונגד החמרת תנאי הכליאה שלהם, ובלקחי העסקאות הבולטות בעבר.

במה שונים תנאי האסירים הביטחוניים מהפליליים?

בבתי הסוהר בישראל כלואים שני סוגים של אסירים - ביטחוניים ופליליים. האחרונים הם כאלה שהורשעו בעבירות שנכללות במשפט הפלילי: רצח, הריגה, גניבה וכדומה. תנאי הכליאה של אסירים אלה נגזרים מפקודות בתי הסוהר הרגילות.

ההגדרה של אסיר ביטחוני אינה נגזרת מהחוק. למעשה, נקבע סיווגו של האסיר עם כניסתו למתקן הכליאה, על ידי ועדת הקליטה של הכלא. על פי הכללים הנהוגים בשירות בתי הסוהר, אסיר ביטחוני הוא כל אדם שהורשע ונידון למאסר על עבירה שבית המשפט קבע שהיא ביטחונית או לאומנית. אלו שעצורים בחשד לביצוע עבירה ביטחונית או לאומנית, מוגדרים במעמד עציר ביטחוני.

על פי נתונים רשמיים שמפרסם שירותי בתי הסוהר, כ-11,000 אסירים ביטחוניים כלואים כיום בישראל, כשרובם המוחלט פלסטינים וערבים-ישראלים. חלק קטן מהאסירים מוחזק על ידי שירות הביטחון הכללי והם אינם שוהים בבתי הסוהר, אלא במתקני כליאה מיוחדים. כל השאר כלואים בבתי הסוהר רגילים לצד האסירים הפליליים.

ביקורים מותרים, אבל מוגבלים

תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים בישראל שונים בהיבטים רבים מאלו של הפליליים. ההבחנה הבולטת ביותר בין האסירים היא ההפרדה הפיזית בין הקבוצות, בכל מתקן כליאה שקולט אסירים משני הסוגים. לאסירים הביטחוניים יש אגף מיוחד והם לא נכלאים יחד עם הפליליים.

למרות שבמרבית המקרים זכאים האסירים הביטחוניים לזכויות שוות כמו אלו של הפליליים, קיימים מספר חריגים בנושא. תנאי האסירים הביטחוניים נגזרים משתי אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן: האמנה למתן זכויות אזרחיות ומדיניות לאסירים, והאמנה נגד עינויים ועונשים אכזריים. אמנות אלו מחייבות את ישראל מבחינה משפטית.

על פי הכללים שנקבעו על ידי שירות בתי הסוהר, האסירים הביטחוניים לא זכאים לצאת לחופשות, אינם מורשים לבצע שיחות טלפון מחוץ לכלא ולא להחזיק בחדרם מכשירי וידאו, אלא אם מדובר בצורך לימודי שאושר על ידי שירות בתי הסוהר.

עניין נוסף בו שונים האסירים הביטחוניים מאלו הפליליים הוא נושא ביקורי הכלואים. אסירים ביטחוניים זכאים לביקור קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה בלבד. כאשר מדובר בגברים, גיל המבקר מוגבל בין 17 ל-50 בלבד.

כל ביקור - שלו זכאים האסירים אחת לשבועיים ועצירים פעם בשבוע - מוגבל לחצי שעה. בנוסף, בעוד ששירות בתי הסוהר הוא שמטפל בתיאום ביקורי משפחות האסירים הפליליים, במקרה של האסירים הביטחוניים אין לשירות מעורבות בתיאום הביקורים, אלא הדבר מבוצע באמצעות הצלב האדום.

מקבלים שכר מדי חודש

למרות מתן הזכאות לביקורים, גורמים רבים ברשות הפלסטינית מעלים את הטענה כי זכויות אלו לא ממומשות בפועל בגלל קשיים שמערימה ישראל. "משפחות של אסירים רבים מתגוררות בעזה או לא מחזיקות אישור כניסה לישראל, כך שבכל מקרה הן לא יכולות לבקר את בני המשפחה", מציין עו"ד פלדמן.

בנוסף, מטפלת הרשות הפלסטינית מדי שנה במספר תלונות של אסירים שטוענים כי נמנעה מהם זכות הביקור שלא בצדק. "עם זאת, טענות אלו מתבררות בבית המשפט הישראלי ורובן נדחות", מבהיר כדורה פארס, שר לשעבר בממשלה הפלסטינית מטעם ארגון הפת"ח.

כמו כן, למרות שהדבר אינו קבוע בחוק או בפקודות שירות בתי הסוהר, מקבלים האסירים הביטחוניים הפלסטינים שכר חודשי מהרשות הפלסטינית. האסירים עצמם מקבלים כסף אותו הם יכולים לנצל כדי לקנות ממתקים וסיגריות בקנטינה בכלא ומשפחות האסירים מקבלות בין 1,200 ל-3,000 שקלים בחודש. "הסכום משתנה בהתאם למשך הזמן שהאסיר נמצא בכלא הישראלי ולמספר הילדים שיש לו", מסביר פארס.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק