בעד ונגד: האם צריך להחמיר בתנאי האסירים הביטחוניים?

על רקע הקריאות להחמרת התנאים בהם כלואים האסירים הביטחוניים הפלסטינים, יש כאלה שמשוכנעים שאסור לישראל, כמדינה דמוקרטית, לפגוע בזכויותיהם. האם צריך להשיב לארגון החמאס כגמולו - או דווקא לשמש דוגמה? כל הטיעונים בעד ונגד

לכול הצעות החוק שקוראות להחמיר את תנאי הכליאה של האסירים הפלסטינים הבולטים מטרה אחת ברורה - הפעלת לחץ על החמאס בניסיון להביא לשחרורו של גלעד שליט, או לפחות לאפשר לנציגי הצלב האדום לבקר אותו במקום בו הוא מוחזק. בעוד חלק מחברי הכנסת מתנגדים בתוקף לצעד, אחרים משוכנעים שזהו המהלך הנכון ביותר.

חשוב לציין כי חלק מאסירי החמאס שתנאי הכליאה שלהם עומדים בפני דיון משתייכים להנהגת הארגון, ועל פי פרסומים אחרונים מצויה ישראל במגע עמם כדי להביא לפריצת דרך בשיחות על שחרורו של גלעד שליט. לאחרונה דווח כי הנהגת חמאס בבתי הכלא מפגינה עמדה קשוחה, הדבקה ברשימת האסירים אותה הציג הארגון ולא מן הנמנע כי הדיון בהחמרת התנאים נועד, בין השאר, גם כאמצעי לחץ על אותם חברי הנהגה.

"גלעד נמצא בשבי החמאס כבר יותר מארבע שנים. מדובר בתקופה ארוכה שבה אנחנו לא יודעים מה קורה איתו, שבני משפחתו דואגים לו ושארגון חמאס מפר כל כלל הומניטרי שקיים, אז מדוע שאנחנו ניתן לאסירי הארגון תנאי VIP?", תוהה ח"כ דני דנון (הליכוד).

אלו שתומכים בהחמרת התנאים גורסים כי ברגע שהמשפחות הפלסטיניות לא יוכלו לבקר את יקיריהן בבתי הכלא, הן יפעילו לחץ על ארגון החמאס, ואולי יצליחו להשפיע. "גם אם הדבר לא יביא לביקורים אצל גלעד", אומרים התומכים, "לפחות נשים סוף להטבות מהן נהנים אלה השייכים לארגון המחזיק בו בצורה בלתי הומניטרית בעליל".

אסירים ביטחוניים ב"תנאי קייטנה"

בנוסף, כך מלינים התומכים בהצעה, האסירים הביטחוניים הפלסטינים הכלואים בישראל זוכים לתנאי כליאה משופרים, אפילו בהשוואה לאסירים הפליליים והיהודים. "בשנה שעברה נודע לי שהם מסתובבים על בגדים אזרחיים, ולא במדי שב"ס כנדרש, ממש כאילו מדובר בקייטנה", מוחה ח"כ דנון, "הם גם זוכים לזמני ביקורים ארוכים מהרגיל, לטלוויזיות בחדרים, ללימודים ולעוד הרבה 'צ'ופרים' שכלל לא מחויבים מהאמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן".

בניגוד לאסירים הפליליים ולאסירים הביטחוניים היהודים, יש לאסירים הפלסטינים ארגונים גדולים, כדוגמת הפת"ח והחמאס, שעומדים מאחוריהם. לפי נתונים של שירות בתי הסוהר, הועברו מאז תחילת האינתיפאדה השנייה ועד לשנת 2009 יותר מעשרה מיליון שקלים לאסירי פת"ח הכלואים בישראל. במקום השני ברשימת מקבלי הכספים נמצאים אסירי חמאס, עם כארבעה מיליון שקלים פחות מאלו של הפת"ח. הכספים הללו, שמועברים ישירות לאסירים, משמשים עבורם כדי לבצע רכישות בקנטינה - מסיגריות ועד לאוכל ולממתקים.

ישראל, כאמור, אינה מחויבת לאפשר את העברת הכספים לאסירים, שמשמשים אותם לטענת תומכי הרעת התנאים למותרות בלבד, ולכן קוראים ח"כ דנון וחבריו להפסיק זאת לאלתר.

במקום פיגועים - טרור כלכלי על ישראל

אחת הטענות הנוספות נגד אותם אסירים שעולות כלפי האסירים הביטחוניים הפלסטינים, נוגעת לסוגיית "הטרור הכלכלי". "לאסירים הפלסטינים יש מטרה אחת", סבור ח"כ דנון, "והיא להביא את ישראל לפשיטת רגל פיננסית".

כשמדברים על טרור כלכלי, הכוונה היא לניסיונות הבלתי פוסקים של האסירים לנצל את זכויותיהם כדי להשית על ישראל הוצאות כלכליות כבדות. כך, למשל, מרבים האסירים הפלסטינים לעתור לבית המשפט בנוגע להפרת זכויותיהם, כאשר כל העתירות הללו עולות למדינה כ-2.5 מיליון שקלים - עלות שכרם של שבעה לוחמים שמלווים כל אסיר לבית המשפט, כלבי שמירה, רכבים ממוגנים ונשק. בנוסף, כך נטען, נוהגים האסירים לפתוח את הברזים למשך כל היממה ולמלא את האסלה בשירותים.

נגד הקשחת התנאים - אובדן המוסריות?

עו"ד אביגדור פלדמן (חדשות 2)
לעומתם, יש המשוכנעים שלא רק שאסור לפגוע בזכויות האסירים הביטחוניים הפלסטינים, יש צורך לשפר את תנאי הכליאה שלהם בצורה ניכרת. "ברשות הפלסטינית מקבלים תלונות מדי יום על פגיעה בזכויות האסירים - החל מאי קבלת טיפול ראוי ומתן עונש קשה ועד להחרמת חפצים ולהתעללות", מציין כדורה פארס, שר בכיר לשעבר בממשלה הפלסטינית.

גם עו"ד אביגדור פלדמן, מי שהגיש עתירות רבות בשם האסירים הביטחוניים לבג"ץ, מספר על שלל התלונות בהן הוא מטפל. "עד לאחרונה נאלצו אסירים ביטחוניים להיפגש עם עורך הדין שלהם מאחורי מחיצה אטומה, באופן גורף. עתרתי בנושא לבית המשפט המחוזי בנצרת וניתן פסק דין שיש לבטל את הפקודה", מתגאה עו"ד פלדמן. "גם במקרה של אמיר מח'ול, נמנעה ממנו הזכות לדבר עם בני משפחתו ועם עורכי דין, וגם בנושא זה הגשתי עתירה", הוא מוסיף ומציין כי הקשחת התנאים אינה נחלתם של האסירים הפלסטינים בלבד, אלא גם של הערבים הישראלים.

בעוד שבכנסת ובממשלה עדיין דנים בהצעות החוק שמטרתן לשלול מספר זכויות מהאסירים הביטחוניים, כמו למשל הזכות ללימודים, יש מי שטוענים שזכות זו כבר נשללה בפועל. "במהלך השנתיים האחרונות לא אישרו לאסירים לגשת לבחינות הבגרות באופן גורף", מאשים פארס, "ואלו שרוצים ללמוד באוניברסיטה הפתוחה צריכים לעבור הרבה בירוקרטיה שנועדה לייאש אותם".

גם בנוגע לתקצוב שמועבר לאסירים הפלסטינים, עולה הטענה כי הדבר לא מקנה להם זכויות עודפות, אלא בא לתקן עוול קיים. "בקנטינה יש סכום כסף מוגבל שאפשר לרכוש באמצעותו מוצרים מדי יום", אומר עו"ד פלדמן. "זה לא משנה כמה כסף יש לך, אתה עדיין מוגבל בקנטינה כמו כל האסירים האחרים".

שימוש נוסף שעושים האסירים הפלסטינים בכספים שמועברים אליהם על ידי הרשות, לטענת פארס, הוא לצורך רכישת מוצרי ניקיון והיגיינה. "שירות בתי הסוהר לא מספק את הדברים הללו לאסירים הפלסטינים והם צריכים לקנות אותם בעצמם - מוצרים כמו סבון לשירותים, מברשת שיניים ועוד", מסביר פארס. "בנוסף לזה, לפי הסכמי אוסלו רכישת מוצרים מחוץ לקו הירוק פטורה ממכס, אבל את האסירים הפלסטינים מחייבים לרכוש מחברה ישראלית, ואז גם את המכס הם לא מקבלים בחזרה".

איך מונעים התקרבות לדת ולטרור?

השלמת בגרויות ולימודים באוניברסיטה הפתוחה, מעבר להיותם הטבה או זכות, מעבירים את האסיר הביטחוני תהליך חשוב, טוענים המתנגדים להקשחת התנאים. "אסיר שלא לומד ורוכש השכלה, בסופו של דבר עשוי להפוך להיות פנאט דתי ולהתקרב לטרור, גם אם הוא לא עסק בטרור מלכתחילה, וזה אינטרס של מדינת ישראל", אומר עו"ד פלדמן.

"אין אפקטיביות להצעה לשלול מהם לימודים. זה לא יפעיל לחץ על החמאס, אלא פשוט ידחוף יותר אנשים לזרועות הטרור. ברגע שאסירים ילמדו פחות דברים מועילים, הם ילמדו יותר דברים מזיקים", הוא מתריע.

ארגון טרור מול מדינת חוק

ומה אומר החוק? בעוד ישראל חתומה על האמנה הבינלאומית, לפיה יש לאפשר לשבויים ביקורים מצד נציגי הצלב האדום, החמאס הוא ארגון לא מדינתי ולכן לא מחויב למלא אחר אותן הוראות. "מעבר לכך", טוענים המתנגדים להרעת תנאי האסירים, "גם אם צד אחד מתנהג בצורה פושעת ולא מוסרית, הדבר לא מהווה למדינה הצדקה לנהוג גם כן בצורה הזו".

את ח"כ דנון זה לא משכנע ."בסופו של דבר, אין לנו ברירה אלא להחמיר עם תנאי האסירים בארגונים שלא מתנהגים לגלעד שליט כיאות. זה הדבר הנכון לעשות", הוא מסכם. "לא צריך מדינה בשביל זה", עוקץ פארס בתגובה, "ח"כ דנון פשוט יכול להקים מיליציה פרועה, שם לא מחויבים לכללי מוסר ולאמנות בינלאומיות שכל הדמוקרטיות הנאורות בעולם מקבלות".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק  

אסירים במחלוקת - פרויקט מיוחד:

אסיר ביטחוני בישראל: האם זה כדאי?