האם זהו מטוס האימון העתידי של חיל האוויר?

בחור עם לחיים שמנמנות הפך השבוע למישהו שאוטוטו יוכל ללחוץ על כפתור אדום של פצצה גרעינית: שליט צפון קוריאה. ובינתיים, בצד השני של הגבול, דרום קוריאה ממשיכה להתמגן ולהשקיע בפיתוח כלי נשק. רוני דניאל היה אורחה של חברת מטוסי הקרב הקוריאנית המייצרת את ה-T-50, שעשוי להיות מטוס האימון העתידי של צה"ל

קוריאה הצפונית עומדת בפני שינוי - רק פרסונלי, כנראה. קים ג'ונג איל, השליט, מכניס לנעליו ולכסאו את בנו, הוא עושה את זה בהדרגה. ואותה צפון קוריאה תמשיך לאותת: היזהרו מאתנו, יש לנו הרי פצצה גרעינית,  כולם ראו. במקביל, תמשיך אותה קוריאה לחפש מקורות לסיוע כלכלי, כי אוכל, פשוט אוכל, חסר שם.

דרום קוריאה נראית אחרת לגמרי. יש ריקודי קרב, אבל לא הרבה יותר. לפני שבועיים החליטו שם להיזכר ברגע המכריע, ברגע הגדול שלהם - קרב אינצ'ון. עכשיו משחזרים את הרגע הגדול הזה, שבו נחתו כוחות האו"ם בפיקוד אמריקני לסייע לדרום להדוף את הצפון הכובש. בסך הכול כמה ישישים שרצו להיזכר
בימיהם, וזו כמובן הצגה. אבל בצד השני של הגבול זה נלקח מאוד ברצינות, ברצינות תהומית, וזה כבר בונה מתח חדש שמשתרר על קוריאה, על שני צדדיה.

"ישנה זהות בין ישראל לקוריאה"

ישנה זהות בין ישראל לקוריאה. שתי המדינות נמצאות כל הזמן במצב של איום ועימות מתמידים. הזהות הזאת דורשת קרבה בין שתי המדינות. זה משפט מפתח שאומר לנו קיי קים, נשיא החברה הלאומית  לייצור מטוסים. זה גם משפט של קרבה ידידותית,  גם משפט שיווקי, שנועד לקדם עסקה לרכישת מטוסים עבור בית הספר לטיסה של חיל האוויר.

מטוס ה-T-50 הקוריאני יכול לשאת טילי אוויר-אוויר, טילי אוויר-קרקע, הוא מסוגל לבצע את כל משימות הקרב הפשוטות שקיימות. וזו כבר תוספת לשכנוע, ובאותו מחיר. גם משימות קרביות פשוטות, כאן בקוריאה מזכירים את עופרת יצוקה, משימות כאלה גם המטוס שלנו יכול לבצע.

אז עם מה מתמודדים? ההתמודדות היא מול מטוס אחר, מתוצרת איטליה. ראש הממשלה בנימין נתניהו היה באחרונה שם, באיטליה, שם ביקש ממנו רה"מ ברלוסקוני לרכוש את המטוס האיטלקי. בקוריאה מגייסים בפנינו עוד נימוק אחד: "לישראל יש את חיל האוויר הטוב בעולם, וזה המטוס המתאים למי שעתיד להילחם במטוסי 16-F. אם ישראל תבחר לרכוש מאתנו את המטוסים, תהיה לכך השפעה על השוק העולמי", אומר נשיא חברת המטוסים הקוריאנית.

"הגדר הטובה" נוסח דרום קוריאה

סיור של חמישה ימים בקוריאה הדרומית חושף בעצם שני דברים בולטים: הדרום הוא מעצמה תעשייתית מתקדמת, ואותו דרום מודאג, שלא לומר מבוהל עד עמקי נשמתו, מהצפון המיליטנטי. לאתר התואם למה שנקרא אצלנו פעם "הגדר הטובה" במטולה, קוראים "פנג מון גום". יש כאן נקודת תצפית אל השטח הצפוני, קיר שלם של בקשות, כתובות על סרטים צבעוניים, הנוסח כמעט אחיד: "לפגוש את בני משפחותינו שבצפון, להפוך למדינה אחת" = בעיקר בקשות שיבוא כבר שלום, שהרי המצב הנוכחי מפחיד, בעיקר את הדרום.

הנה, למשל, צריף המפגשים בין הדרום לצפון. פעם היו כאלה, עכשיו אין. ועדיין משמרים כאן הכול, את השולחנות והכיסאות, ומציבים כאן חיילים דרוכים, קפוצי ידיים. אפילו ליד הדלת הפונה לצד הצפוני, שמא מישהו משם יגיע פתאום. לדרום קוריאה ברור שקומוניסט רעב מסוכן הרבה יותר מאחד שבע, ולכן, עם כל המציאות המסובכת הזאת, הם ממשיכים לסייע לצפון, בתקווה שיום אחד זה ייראה אחרת. ועד שיהיה אחרת – ממשיכים לייצר ולקנות במרץ.

חברות הענק יונדאי, דייהו, סמסונג והממשלה שותפות במפעל הזה לייצור מטוסים, "קאי" שמו. רובוטים שמובילים חלק, אם רק תבקש ורובוטים אנושיים, יעילים לא פחות. האתגר הגדול - לזכות במכרז של חיל האוויר האמריקני, שרוצה לרכוש 500 מטוסי אימון ומתלבט עדיין במי לבחור. רכישה ישראלית תסייע לזכות בעסקה הגדולה, כך הם מאמינים.

וגם חבורת הטייסים הזו נרתמת למשימה. זהו בסיס אווירי שהוא גם בית הספר לטיסה וגם שדה מבצעי. מבחינת חיל האוויר, ה-50-T אמור לשרת את בית הספר לטיסה  בחודשי הקורס האחרונים ובאימון המתקדם. אימון ב-50-T מאפשר, על פי נסיוננו, לקצר באופן משמעותי את פרק הזמן הנדרש להכשרת טייס קרב ב-16-F.

מלחמת שיווק על הרכש של חיל האוויר

חיל האוויר יצטרך להכריע כבר בחודשים הקרובים איזה מטוס אימון לרכוש. לכן, מתנהלת עכשיו בקוריאה באיטליה ובישראל – מלחמת שיווק. ממשלת קוריאה משלמת עבור כל העלות, ולמרות הכול, אין מחיר נקוב, אבל המחיר יהיה נתון חשוב. אבל גם אינטרסים מדיניים ישחקו כאן תפקיד חשוב לא פחות. לקוריאנים יש כאן יתרון. מדובר, הרי, במטוס שהוא בעצם אמריקני של לוקהיד מרטין, תואם מאוד 16-F - כך לפחות מקווים בקוריאה.

אז מה הקשר בין מטוס אימון לחיל האוויר של ישראל למצב בין שתי הקוריאות? בדרום קוריאה מאמינים שהיותם מעצמה כלכלית  - זה מה שייחזק את מעמדם, גם בזירה העולמית מול הצפון. ולנקודת המגע עם הצפון ימשיכו להגיע מדי יום אלפי קוריאנים.