למה מתגאה משרד הביטחון בהתנתקות?

בראש רשימת ההישגים בנושא "הסתגלות מהירה למצבים ואתגרים" מופיע ביצוע הליך ההתנתקות, וגם "הקמת מגורונים ביישוב ניצן". אלא שרק בחודש יוני האחרון נכתב במסקנות הוועדה הממלכתית לבדיקת ההתנתקות כי הרשויות כשלו, וכי "בנייתם של מרבית הבתים טרם החלה"

רק בחודש יוני האחרון פורסמו מסקנותיה הסופיות של ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפול הרשויות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון, בראשות שופט העליון בדימוס אליהו מצא. המסקנות היו קשות וחד משמעיות: מדינת ישראל כשלה.

"במבחן התוצאה", אמר אז השופט מצא, "אנחנו יכולים לקבוע בלי שום היסוס: מדובר בכישלון קשה של הרשות המבצעת". אז למה מופיע באתר משרד הביטחון הליך ההתנתקות באופן כללי ובניית "מגורונים ביישוב ניצן וביישובים נוספים" באופן ספיציפי, כהישג שיש להתפאר בו?

הדוגמה הראשונה באתר ל"הסתגלות מהירה למצבים ואתגרים", תחת חלק "משרד הביטחון - מבנה ופעילות", היא באופן מעט אירוני: "תכנון וביצוע תוכנית ההינתקות (בתחומים האזרחיים של: פינוי רכוש, פירוק תשתיות, הריסת מבנים)".

שאר הסעיפים מפרטים דוגמאות אחרות, כגון פרוייקט הקמת הגדר הבטחונית במרחב התפר, העברת מחנות צה"ל לנגב וגם, כאמור, "הקמת מגורונים ביישוב ניצן וביישובים נוספים".

דוח הוועדה: ישראל כשלה

"רוב המפונים, כמעט חמש שנים מיום העזיבה, עדיין גרים בקרוונים ומגורים זמניים", אמר השופט מצא עם הגשת הדוח בחודש יוני. "רוב יישובי הקבע, מגורי הקבע, עדיין לא נבנו. מבני הציבור עוד לא התחילו להיבנות - חלקם עוד לא בתכנון. אחוז המובטלים הוא בערך כפליים מאחוז המובטלים באוכלוסייה הכללית".

על פי מסקנות הוועדה, הכשל המתמשך בכל הנוגע לטיפול במפונים הינו פועל יוצא של מספר גורמים:
"המדינה כשלה במילוי חובתה להעמיד את טיפולה במפוני חבל עזה וצפון השומרון כמשימה לאומית דחופה, חובה שהוגדרה על ידי כל ראשי הממשלה כראשונה במעלה", נכתב בדוח. מעדויות רבות מהמפונים ומנציגיהם אמנם עולה כי רבים מעובדי הציבור שעסקו בענייניהם של המפונים במהלך השנים פעלו במסירות וברגישות כדי לקדם את הטיפול בהם, אך לא מעט פעמים הם נאלצו להתמודד לא מעט קשיים שהערימו "בעלי תפקידי מפתח - שבחלקים מהתקופה לא השכילו לעמוד באתגר הדחוף שהתחייב
מהנסיבות".

לא התקבלה תגובה ממשרד הביטחון.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק