"יש איום טילים על כל נקודה בישראל"

שבועון התעופה היוקרתי "אוויאיישן וויק" מדווח מפי "בכירים ישראלים" כי הרקטות הגדולות שמכוונות לישראל יצוידו בקרוב ב- GPS להנחיה מדוייקת. גיורא איילנד: להגן רק על המתקנים החשובים, לא על כל ישראל, מרידור: המענה לאתגרים החדשים אינו בהכרח עוד חטיבה משוריינת או עוד טייסת של אף-16

סכנה ממשית לתשתיות האסטרטגיות בישראל: הגיליון החדש של שבועון התעופה היוקרתי "אוויאיישן וויק" מצטט גורמי ביטחון בכירים בישראל שטוענים כי בעקבות הגידול במספר הרקטות ובטווחיהן, ישנו חשש גובר מכך שבשעת מלחמה יוכלו הטילים לפגוע במתקנים אסטרטגיים - בכל שטחה של מדינת ישראל.

המגזין מקדיש חלק ניכר מגליונו החדש לטכנולוגיות ולתעשיות הביטחוניות בישראל ולדיון ממצה באתגרים שניצבים לפניה. בעמוד השער של השבועון מופיע, בפעם הראשונה, תצלום של מל"ט "הרון" מתוצרת תע"א, תחת הכותרת "הישגי הטכנולוגיה הישראלית".

על פי הפרסום, יש הסכמה נרחבת בקרב הגורמים הבכירים בישראל על כך שכל הרקטות הגדולות שמאיימות על ישראל יצוידו בקרב במתקני GPS להנחיה מדוייקת. עובדות אלה מגבירות את תחושת הדחיפות בצורך לפרוש מערכות נוספות להגנה מפני טילים.

ראש המועצה לביטחון לאומי גיורא איילנד אמר לשבועון כי הוא מציע להקים הגנה ייעודית לאותם מתקנים, במקום לנסות ולהגן על כל שטח מדינת ישראל. "ישנן עשרות מטרות שיש להגן עליהן, ויש ברשותנו מערכת מתקדמת שמעניקה הגנה כמעט מושלמת על כל מתקן שהיא מגינה עליו", אמר איילנד, שסירב לפרט על המערכת ויכולותיה.

"הקדימות הראשונה במעלה היא אירן"

לדברי המגזין, מערכות ההגנה עליהן דיבר איילנד יכולות להתמודד עם שורה ארוכה של איומים. מערכת "כיפת ברזל", שיכולה להגן מפני טילים בליסטיים בטווח קצר ורקטות ארוכות טווח, "קלע דוד" (או "שרביט הקסמים"), שמסוגלות ליירט טילים בטווח בינוני, וכמובן מערכות הפטריוט והחץ המוכרות לנו מניסויים קודמים ופעילות מבצעית בזמן מלחמת המפרץ הראשונה.

במקביל לייצור מערכות ההגנה, בצה"ל מודאגים מההתקדמות בתוכנית הגרעין האירנית. "הקדימות הראשונה במעלה היא אירן", אמר לשבועון מתכנן אסטרטגי בכיר בצה"ל. "אם אירן תוסיף להתקדם בקצב הנוכחי, בתוך שלוש שנים היא תהיה קרובה מאוד להשגת נשק גרעיני".

לפי החישובים הישראליים, יש עתה בידי אירן 2,400 ק"ג של אורניום בעל דרגת העשרה נמוכה. אם תצליח אירן לאגור 4,000 עד 5,000 ק"ג, ייחשב הדבר בישראל כחציית הסף הגרעיני.

מצפון תפתח הרעה - או שמא מדרום?

האיום השני במעלה הוא מאגר הנשק המדויק שנמצא בידי "הציר הרדיקלי", ובראשו חיזבאללה. ארגון הטרור הלבנוני קיבל בשנים האחרונות שישה משלוחי נשק גדולים מאירן ומטורקיה, כאשר רק מעטים מהמשלוחים הללו אם בכלל, יורטו על די גורמים מערביים.

על פי ההערכות, בלבנון מוצבים כ-3,000 עד 4,000 רקטות בטווח בינוני שניתן לשגרן מצפון לליטני או מדרום לו. בנוסף אליהן ישנן בלבנון מאות רקטות נוספות, ארוכות טווח, הניתנות לשיגור מנקודות עמוק בשטחה של לבנון לעבר מטרות עמוק בשטחה של ישראל. מאגרי טילים נמצאים עתה בעמק הבקעא הלבנוני וגם מדרום לליטני.

"המצב בעזה דומה למצב בלבנון", אמר גורם ביטחוני ישראלי. "לפני שמונה שנים היו בידי חמאס רקטות מתוצרת יד בטווח של ארבעה ק"מ. עכשיו יש לארגון טילי 'גראד' בטווח 40 ק"מ ו'פאג'ר' בטווח 75 ק"מ". אותו גורם הוסיף שהחמאס יכול לירות בקלות רקטות שיפגעו באזור ת"א.

איך נתמודד עם האיומים?

דן מרידור, סגן ראש הממשלה והשר לענייני מודיעין ואנרגיה אטומית, אמר כי האיומים כלפי ישראל משתנים במידה רבה, והמחשבה אותה משקיעים בדרגים הבכירים מתמקדת בחדשנות, חשיבה, משאבים ותכנון. "קבוצות קטנות יכולות לנהל מלחמה ממסכי המחשב ויהיה קשה למצוא את עקבותיהן. לא רק מדינות אלא גם בודדים יכולים להשתמש ביכולות הללו", לדברי מרידור.

"העולם הקיברנטי הוא שדה מערכה חדש ומציאות חדשה", אמר מרידור. "אני מעוניין בזה, דן בזה ולומד את זה. החדשנות אינה באה לידי ביטוי רק בטכנולוגיה, אלא גם במשתמש. הילדים שלי חיים בעולם הקיברנטי, אך אני עדיין לא שם כפי שהם. קבוצות קטנות שיושבות במרתפים בפריס, באוסלו, בריאד או בניו-יורק יכולות לנהל מלחמה, ויהיה קשה מאוד אפילו למצוא את עקבותיהן. לא רק מדינות אלא גם בודדים יכולים להשתמש ביכולות האלה".

מרידור אמר עוד, כי "למל"טים ישראליים יש ביקושים מרשימים... הם מהווים מהפכה דרמטית. אפשר לנהל מגוון של מבצעים ממרחק בטוח בלי לסכן צוותי אוויר".

בעד ונגד - תקיפה באירן

צפו: כל מסלולי התקיפה האפשריים באירן 

תקיפה בטהרן: כל השאלות והתשובות

פרשנות: "אירן בינתיים רק מותחת את הקו"

אפשר בכלל לעצור את הגרעין?