כתב אישום נגד חייל שהשתתף בלחימה בעופרת יצוקה

הפרקליט הצבאי הראשי החליט על שורה של צעדי ענישה נגד חייל ושני קצינים על כשלים שנמצאו בתפקודם במהלך עופרת יצוקה. נגד חייל בדרגת סמ"ר יוגש כתב אישום בגין עבירה של הריגה. קצין בדרגת סרן הועמד לדין משמעתי וננזף. לעומת זאת, מג"ד בדרגת סא"ל שעשה שימוש בנוהל שכן, שנאסר על ידי בג"ץ, קיבל התראה בלבד

לראשונה מאז מבצע עופרת יצוקה - כתב אישום יוגש נגד חייל צה"ל, בדרגת סמל ראשון, בגין עבירה של הריגה. כתב האישום יוגש בעקבות ממצאים שעלו בדוח הבדיקה של ועדת גולדסטון, ועדה שזכתה בתחילה לגינוי מצד ישראל, ובהמשך לתחקירים צבאיים שנערכו.

מעיון בהחלטות הפרקליט הצבאי הראשי האלוף אביחי מנדלבליט עולה כי בעוד שנגד החייל הזוטר עתיד להיות מוגש כתב אישום, קציני הצבא הבכירים שנחקרו במעורבות בביצוע "נוהל שכן" ושיקול דעת מוטעה במתן פקודה למתקפה אווירית הועמדו לדין משמעתי בלבד וזכו לעונשים קלים יחסית - התראה ונזיפה.

מהודעת דובר צה"ל עולה כי החקירה המקורית נפתחה על בסיס טענה שהופיעה בדוח גולדסטון, לפיה גרם ירי של חיילי צה"ל למותן של שתי נשים פלסטיניות שהלכו בתוך קבוצה של אזרחים שחלקם נשאו דגלים לבנים המעידים על כניעה וכי אינם חמושים. האירוע, לטענת העדים הפלסטינים, אירע ב-4 בינואר, 2009.

פתח באש ללא שקיבל פקודה

במסגרת החקירה הצבאית שנפתחה נחקרו פלסטינים שהיו עדים לאירוע ועשרות חיילים ומפקדים ונמצא פער בין גרסת הפלסטינים לזו של חיילי צה"ל ולפיכך לא מצא הפרקליט הצבאי הראשי קשר במידה הנדרשת בפלילים בין האירוע שעלה בעדויות לזה שתואר על ידי החיילים.

עם זאת, מעדויות החיילים עולה כי בתאריך 5 בינואר, 2009, נורה אדם למוות במקום שהתאים לתיאור שנמסר על ידי העדים הפלסטינים. עוד עלה כי החייל, אשר נגדו יוגש כתב האישום, פתח באש לעבר קבוצת האנשים וזאת מבלי שקיבל פקודה מפורשת לכך.

לפיכך, לאחר בחינת הראיות בתיק הורה הפרקליט הצבאי הראשי על הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי נגד החייל בגין עבירה של הריגה, וזאת על בסיס ראיות המצביעות על כך שהחייל ביצע ירי מכוון, מבלי שקיבל פקודה לכך ובניגוד להוראות, לעבר דמות מתוך קבוצת אנשים שצעדה עם דגל לבן לכיוון המתחם בו שהו הכוחות.

בג"ץ אסר על נוהל שכן? מתעלמים

בנוסף להגשת כתב האישום, החליט האלוף מנדלבליט בעקבות ממצאי התחקירים והחקירות על נקיטת צעדים משמעתיים גם נגד שני קצינים נוספים בדרגות סגן אלוף וסרן. במקרה נוסף הורה הפרקליט על פתיחת של חקירה פלילית לבדיקת טענות בדבר מתקפה מהאוויר של בית מגורים בשכונת זייתון, שבו התרכזו באותה עת כמאה פלסטינים.

מממצאי הבדיקות עלה כי באחד האירועים במהלך המלחמה חרג במודע הקצין, ששימש כמג"ד באחד הגדודים שהשתתפו בלחימה, מההוראות הקיימות ומפסיקת בג"ץ כאשר הורה להשתמש בנוהל שכן, שימוש בתושב פלסטיני כמגן אנושי על החיילים.

מהחקירה עלה כי המפקד אישר את השימוש בנוהל, על אף שלא היה במקום, וממידע שנמסר לו כי הפלסטיני ביקש כי ייעשה בו שימוש כמגן אנושי על מנת שניתן יהיה להימנע מהריסת ביתו. בעקבות ההמלצה להעמידו לדין משמעתי נשפט הקצין בפני מפקד פיקוד הצפון האלוף גדי אייזנקוט, ונגזר עליו עונש על התראה.

במקרה נוסף המליץ הפרקליט הצבאי הראשי להעמיד לדין משמעתי קצין בדרגת סרן בגין הפעלת שיקול דעת מוטעה באשר לתקיפה אווירית על פעיל טרור, וזאת בסמוך למסגד. מטענות הפלסטינים עולה כי חיל האוויר התקיף את המסגד, אך התחקיר הצבאי גילה כי המתקפה שנעשתה בסמוך למסגד הביאה לכך שרסיסים מהפיצוץ פגעו במתפללים.

מדובר צה"ל נמסר כי מאז סיום מבצע "עופרת יצוקה" וכפי שהתחייב ראש המטה הכללי רב אלוף גבי אשכנזי מתקיים בצה"ל תהליך מקיף וממושך ובמרכזו בדיקת הטענות שהועלו על-ידי גורמים שונים באשר להתנהלות כוחות צה"ל במבצע.

הווידאופדיה: מבצע עופרת יצוקה