ביקור בישיבת הסדר חושף עולם שלא הכרתם

השבוע דובר רבות בישיבות ההסדר ובחיילים שהרימו שלטים נגד פינוי מאחזים. יצאנו לפגוש את הרב דוד בוצ'קו בישיבת ההסדר היכל אליהו שליד רמאללה, ודווקא מאיש נעים הליכות כמוהו הבנו עד כמה המצב סבוך: תלמידים מתלבטים אם מותר למחות, אם מותר לפנות, אם לסרב פקודה, ואפילו - מתלבטים אם לשאול את הרב

כשהונף השלט הראשון, אמרו: דבר כזה עוד לא היה בצה"ל. עכשיו יש כבר שלושה, והאצבע מופנית לישיבות ההסדר.

תכירו את הרב שאול דוד בוצ'קו, רב ישיבת ההסדר של היכל אליהו בהתנחלות כוכב יעקב. 10 דקות מירושלים, או שתי דקות מרמאללה, תלוי מאיזה צד של הפוליטיקה אתה סופר. סבו של הרב בוצ'קו הקים את הישיבה הזאת ב-1927, במונטריי שבשוויץ, והרב הוא כבר דור שלישי שמנהיג את הישיבה. ללא ספק, אחריות גדולה להוביל 160 תלמידים שמחלקים זמנם בין לימוד בישיבה לבין שירות בצה"ל.

הרב בוצ'קו נחשב לאחד הרבנים המתונים, אבל במצב היחסים בין התקשורת למתנחלים, גם אותו היה קשה לשכנע. "אני חששתי לקבל אתכם בגלל ההקשר", אומר לנו הרב, "אנשים מפחדים, אמרו לי 'אל תביא תקשורת, אל תביא טלוויזיה. אנשים חוששים".
 
נתונים לא רשמיים מדברים על 7,500 תלמידים ביותר מ-50 ישיבות הסדר שמלוות את המדינה יותר מ-50 שנה.

"מעשי קונדס יש לרוב בצבא"

אחד מהנערים שהרים את השלט הוא ילד מהיישוב כוכב יעקב. "שכן שלי, ילד מקסים, ילד טוב", אומר הרב בוצ'קו. "הוא לא פושע, רחוק, רחוק מזה. אני חושב שאם לא היה פרסום, אז זה היה נסגר מול המפקד. הלא מעשי קונדס יש לרוב בצבא".

"מעשה קונדס" מכנה הרב את הנפת השלטים. יש מי שיחלקו על ההגדרה הזו של ראש הישיבה שמבין ללבם של סרבני פינויים, אבל במקביל מנסה לעצור את השטף. כמו אלו שבאו לבקש ממנו לחתום על עצומה לתמיכה בחייל הכלוא. "אני סירבתי לעשות את זה", הוא אומר, "והייתי צריך להסביר להם
למה אני מסרב. אני אוהב את הילדים האלה, הם נוער מקסים. הם אוהבים את הארץ, ומוכנים למות עבורה. אז לקחתי שעה להסביר להם שאנחנו צריכים להשתדל להוציא את הצבא מה... מהמחלוקת הזאת".

לא פשוט להיות תלמיד בישיבת הסדר. יום שמתחיל ברבע לשש בבוקר, ונמשך עד אחרי עשר בלילה. ניתוק ממה שמכונה שם הבלי העולם, ושעות ארוכות בלימוד של משהו שלא יביא להם מקצוע - או פרנסה. "צבא זה הצבא של העם", אומר אחד מרבני הישיבה, "זה נראה לי מה שהרב כל הזמן ניסה להדגיש, העניין הזה שהצבא הוא צבא העם".
 
ואילו אחד מהתלמידים אומר: "מה שמפרק את הצבא זו הבקשה הזאת מהחיילים לפנות את היישובים. כי זה לא התפקיד שלו, אני באתי לשמור על המדינה, אני באתי להתגייס להיות לוחם, כמה שאני יכול לעשות, לתרום בשביל המדינה, אני לא רוצה לעשות דברים כאלה".

"אני כרב אגיד לך: ההלכה קודמת"

היה כבר מי שדיבר השבוע על פירוק ישיבות ההסדר, על הבעייתיות שבה חייל דתי שומע גם למפקדו וגם לרבו. "כשאתה שואל הוראת הצבא מול הוראת ההלכה?", אומר הרב בוצ'קו, "אני כרב, כיהודי דתי, אגיד לך: הלכה קודמת. אבל במציאות של החיים אנחנו חושבים שהשירות הצבאי הוא מצווה, הוא חלק מההלכה. לכן אני עושה הבחנה בין העיקרון - ובין היישום המעשי".

"זוהי החלטה שכל כולה מדינאית. ואפילו אם אני לא מסכים עם המנהיגים שלנו, בסוף אני אקבל את זה", הוא מוסיף. "אני בהחלט רואה את הסכנה, אבל... לכן, אני מבקש ומתחנן שלא ישתמשו בחיילים לדבר הזה (לפינוי המאחזים)".

אי אפשר לתהות אם לא בכל פעולה של הצבא יש גם קמצוץ פוליטיקה: משמירה על התנחלות ועד אפילו יציאה למלחמה. החיילים חובשי הכיפה הם מהטובים שיש לנו, אבל האם ראש ממשלה בישראל יוכל להחליט על פינוי של התנחלות גדולה או של יישובי הגולן, בלי לערב בכך גם את צה"ל? ספק גדול.
 
מה יקרה בעוד 20 שנה? הרב בוצ'קו אומר:  "אני חושב שאנחנו בתהליך היסטורי. זו ההיסטוריה שקורית פה, היא ההיסטוריה האלוהית שקורית פה".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לכתבה: " צה"ל כפוף למרותה של הממשלה וֶאינו בוחר את משימותיו. הפעילויות בצה"ל מוטלות על מסגרות הומוגניות המורכבות מחיילים ומפקדים להם השקפוֹת פוליטיות שונות ומגוונות. צה"ל כצבא במדינה דמוקרטית אינו מתאים את המשימה לכל חייל על פי השקפתו".