כך מזניחה המדינה את החיילים הבודדים

החיילים הבודדים מגיעים לפה לבד מחו"ל ומסכנים את חייהם למען המדינה. ומה הם מקבלים בתמורה? לא הרבה. בתיעוד יוצא דופן הם מספרים לנו שכבר התרגלו ללכת לישון רעבים: "הקטע הכי קשה הוא שמפנים לך את הגב. לצום יום, יומיים או שלוש אנחנו כבר מסתדרים"

פגשנו אותם בגן הצמוד לבית החייל בירושלים, במגרש, ליד בית החייל בחיפה, ובין לבין, מסתובבים עם התיק על הגב. התיק שהוא הבית. חיילים בודדים שאין להם משפחה או שאין להם קשר עם המשפחה, ושהפינה שלהם בסוף השבוע היא באחת ממיטות הקומתיים בבית החייל. את מה שהם סיפרו לא ציפינו לשמוע. ובעיקר לא רצינו להאמין.

"החיילים חוזרים מהשטחים, מעזה, מלבנון. תשעים אחוז של בית החייל זה לוחמים", מספרים לנו החיילים בעילום שם. "הם חוזרים לפה - אין אוכל. אין משפחה. אין אף אחד. אז מה לעשות? אם אין כסף אז אתה נשאר רעב שישי-שבת. המון פעמים הלכתי לישון רעב. הייתי הולך לשחק פה כדורסל בגן סאקר כדי להעביר את המחשבה שלי כאילו מהרעב. אתה מתעסק במשהו אחר. חוזר, אתה כבר עייף אחרי המשחק אז אתה הולך לישון".

זה אמור היה להיות סיפור על אישה אחת עם לב גדול, שפרא שחר מעמותת "בית חם לכל חייל", שלפני כמה חודשים לקחה על עצמה משימה - לדאוג לחיילים הבודדים. אבל בעצם גם שפרה שחר לא ידעה מה היא תגלה על המציאות שלהם.

הכול התחיל בכלל בשיחה עם הבן שלה, מפקד בהנדסה קרבית, שחזר הביתה לשבת. "אייל חזר הביתה וככה התיישב על הספה וראיתי את הכבדות שלו", היא מספרת. "הוא אמר לי: את לא תאמיני. איזה קרוב לעשרים חיילים עמדו בתור לדבר אתי ואמרו לי שאין להם לאן ללכת. הסיפורים של אייל באמת לא נתנו לי לישון בלילה. זה ברמות כאלה. ממש לא נתנו לי מנוחה. ואז עוד לא ידעתי מה הממדים. חשבתי שמדובר בכמה מאות. לא הבנתי שמדובר בכמה אלפים".

שפרה התחילה לאסוף נתונים. בצה"ל, היא גילתה, יש למעלה מ-5,000 חיילים בודדים. ואז היא ניסתה להגיע אליהם. "אני פניתי לדובר צה"ל באיזשהו שלב", היא מספרת, אז איזה בחור שם אמר לי: קפצי לבית החייל. תראי מה קורה שם. ככה, אמר לי בשקט, כאילו... המליץ לי שאני אלך לבדוק מה קורה שם כי הוא יודע שהמצב חמור".

"אוכל ארוחת ערב ולמחרת צם"

לבית החייל מגיעים חיילים שאין להם בית או פתרון אחר. כל אחד והסיפור שלו. "המשפחה שלי לא רצו שאני אתגייס לצבא", מספר לנו אחד החיילים. "היו ועדיין נגד. אני החלטתי בסוף ללכת. ללכת על זה. האמנתי בזה יותר. זהו. דרכינו התפצלו".

האגודה למען החייל מספקת להם מיטה וארונית. השאר על חשבונם. "אני הגעתי לבית החייל
לפני חמישה חודשים", מספר חייל בודד." קיבלתי סוג של הלם, כי בכסף המועט שנותנים לך אתה צריך לקנות אוכל, ואתה נכנס לשוק בכלל שאתה צריך לשלם על ארוחות. אנשים עושים חשבונות: אני אוכל ארוחת ערב אחת ביום ואז אני אשבע בארוחת הערב הזאת ואז אני לא אצטרך לאכול ביום שלמחרת ואני אוכל רק ארוחות ערב".

"למפקדים לא אכפת"

המצב נהיה גרוע יותר בסוף השבוע. המטבח נסגר ביום חמישי בצהריים ונפתח רק ביום ראשון. "אומרים לך: אין ארוחות בשבת ותנסה להתמודד עם זה", מספר לו אחד החיילים. "זה הקטע הכי קשה. הקטע שמפנים לך את הגב, לא... יותר מהקטע שנגיד צריך לצום יום או יומיים או שלוש עד שאתה מסתדר".

אהרן פיניצ'ר מנהל מרחב ירושלים היוצא באגודה למען החייל דווקא מאשים את החיילים במצב. "האגודה למען החייל חייבת לספק להם שירותי לינה בלבד. נקודה", הוא מסביר לנו בשיחה טלפונית. "אני אומר לך אין שם חיילים רעבים. הסיפור האמיתי - אנשים רוצים כסף. כשאדם נותנים לו אוכל, הוא צריך לאכול אותו. כשנותנים לו כסף, הוא יכול לקנות בו גם דברים אחרים. כל האלה בכיינים. הם צריכים את זה לוודקה, לבירות, לערק, ואולי יש צדיק אחד אז חס וחלילה אני מבקש ממנו סליחה. אם הם רק ייאספו את הבקבוקים של השתייה אז יהיה להם מה לאכול".

"אני הייתי בצום יום כיפור", מספר לנו חייל אחר. "אנשים פתחו וסגרו את הצום עם חומוס ולחם. 3 ימים של ראש השנה לא אכלו כמעט כלום. אני חושב שלמפקדים שלי לא אכפת. לצבא לא אכפת. לאף אחד לא אכפת. וזה הבית שלי. אני לא... אין לי לאן ללכת".

הבית של שפרה הפך לחמ"ל, וזה רק מראה עד כמה הבעיה עמוקה. "מתקשר אליי מ"פ", מספרת שחר. "מבוהל לגמרי. אני מדבר עם גברת שפרה? אני אומרת לו: כן. אז הוא אומר לי: התברר לי שהחייל ישן עם הנשק בחוף הים. אותו קצין בתום לב אומר לו: אז תישן בבית החייל בינתיים. אותו קצין לא מבין מה זה בית החייל. וחיילים אומרים לי: אני מעדיף לישון ברחוב מאשר בבית החייל".

בבית החייל בחיפה לא רק שאין ארוחות בסופי שבוע, אין כאן אפילו מטבחון. לא מקרר, לא תנור. אי אפשר אפילו לבשל לבד. "כן, היו לי כמה פעמים שהעדפתי להישאר בצבא", מודה אחד החיילים. "שלא היה לי כסף אז נשארתי בצבא. במקום 14 סגרתי 28 יום בבסיס. לא יהיה אוכל אז אני אהיה רעב, אתה מבין?".

התגובות

תגובת דובר צה"ל: "צה"ל משקיע מדי שנה למעלה מ-150 מליון ש"ח, כדי לאפשר לחיילים בודדים מסגרת שירות באווירה תומכת. התמיכה כוללת טיפול של המפקדים וקצינות הת"ש והרווחה, וכן מענקים כספיים, פתרונות דיור, תווי קנייה מקופות המג"ד, כרטיסי חיוג לחו"ל, כרטיסי טיסה לחו"ל ועוד. החיילים הבודדים נמצאים במרכז העשייה של אגף כוח האדם בצה"ל, אך יחד עם זאת, כפי שנעשה עד כה, נפעל מול האגודה למען החייל לתיקון ליקויים ושיפור שירותים ככל שיידרש".

תגובת האגודה למען החייל: "אספקת מזון לחיילים, לרבות בסופי שבוע, היא אחריותו הבלעדית של צה"ל. האגודה למען החייל מעניקה בית חם וטיפול מסור לאלפי חיילים בודדים בבתי החייל ובדירות ברחבי הארץ: בכל בתי החייל ישנה אפשרות לקירור מזון. בנושא חימום המזון אנו ממתינים לעמדת צה"ל בנושא הכשרות. האגודה למען החייל מקיימת פרויקטים רבים למען חיילים בודדים ובהם חלוקת תווי קניה, רכישת ריהוט וציוד חשמלי, הטסת חיילים לביקור הוריהם בחו"ל ועוד".

"בית חם לכל חייל" מזמינים חיילים בודדים, משפחות ותורמים לחייג לטלמסר: 054-400-3733