הערכה: גלעד לא סובל מתסמונת סטוקהולם

לאחר ימים רבים בהם האנשים היחידים ששליט ראה הם החוטפים שלו, נראה כי הוא מצליח לשמור על שפיות. במקרים מסויימים, אדם המוחזק בכפייה בידי אנשים זרים, מפתח אמפתיה עם האידאולוגיה של האנשים המחזיקים בו, אך צפייה בקלטת מצביעה שלא כך במקרה של גלעד. עם זאת, ישראלים שחזרו מהשבי מזהירים לא להתרשם מהחיוכים

מדינה שלמה צפתה מאז אתמול ב-162 שניות של חיים מגלעד שליט שהגיעו בקלטת הווידאו מהשבי בעזה. קרובי משפחתו של גלעד ומומחים צפו בה שוב ושוב כדי לנסות לדלות פרטים על מצבו של גלעד בשבי. מלבד מצבו הפיזי שנראה סביר, מנסים המומחים לברר מה מצבו הנפשי לאחר 1,196 ימים בשבי.

בחינה חוזרת ונשנית של הקלטת שהתקבלה מגלעד מרגיעה לפחות בנושא תסמונת נפשית המכונה "תסמונת סטוקהולם" שמתארת מצב שבו חטופים מזדהים עם חוטפיהם ועוברים לצד שלהם. במקרה של גלעד, לא נראה שהוא חווה את התופעה הזו.

"אמרו לו לחייך - אז הוא חייך"

"כאשר הוא מציין את שם החוטף שלו, המוג'הדין - הוא מגניב חיוך ציני קטן", אומר פרשננו רוני דניאל. "נדמה שהחוזק המנטלי של גלעד ראוי להערכה. מבחינה מנטלית הוא לא מזדהה עם שוביו, הוא נשאר גלעד. גם כשהוא מציין שהם מטפלים בו היטב, הוא עוצר לרגע ומחייך", אומר דניאל כך שנראה שהדברים הוכתבו לו ולא נכתבו על ידו ומרצונו.

מי שחווה את השבי בידי האויב, לא מתרשם מהחיוכים של גלעד. "אמרו לו תחייך והוא חייך כדי שייראה עליז", אומר רמי דורון, שחזר מהשבי המצרי. דורון אינו מומחה לשפת גוף, אך יודע לזהות מה עובר על גלעד לאחר שהיה שם בעצמו.

אורי אהרנלפד, שנפל בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים, מספר על הרגע שבו יצא לרגע מאפלה לאור כדי למסור הודעה לרדיו המצרי. "כשהוחזרתי לצינוק אחרי הראיון, חזרתי לאזיקים ולסמרטוט על העיניים ולבדידות, והנפילה היא מאוד גדולה. למרות שהקלטת של גלעד משדרת אופטימיות עם בגדים חדשים ונקיים, זה לא אומר דבר. אני חזרתי לאותו בור ביוב שהייתי בו".

שבויי מלחמה: אל תאמינו לחיוכים